לדעתי בגיל הזה ילד נשען על משפחתו
שלום אימון אישי כשמו כן הוא - אישי. ילד בן 7 איננו חווה את עצמו עדיין כאינדיוידואל (למרות שעם ההורים הוא מנסה תרגילי עצמאות עוד מגיל שנתיים) ואין משמעות עבורו לתכנון לטווח ארוך. לדעתי כדאי שתעניקו לילד הזדמנויות לבטא את עצמו ולפתח את הביטחון העצמי שלו בסביבה מוגנת ובטוחה. זה יכול להיות בחוג ספורט, לדעתי באחת מאומנויות הלחימה או אם יש לו כישרון בולט באיזשהו נושא, לשלוח אותו לחוג שיאפשר לו לצבור הצלחות וחוויות של הצלחה על בסיס הכישרון. כדאי שאתם ההורים תעברו תהליך אימוני כי ככל הנראה הפער בין החיזוקים, חום ואהבה שלדבריך הוא מקבל בבית וחוסר הביטחון, הפחד והחרדה שלו מ"כל דבר" מתסכל אתכם ופנייתך מעידה שאתם מרגישים חסרי אונים. מבחינת מאמנים שמתמחים במשפחות עם ילדים, אני חושב באופן אסוציאטיבי על "סופר נני" (מיכל דליות). בעבר, כשהיה לי רק ילד אחד קטן, השתתפתי בבי"ס להורים של מכון אדלר, שהאיר את עיני. לא הייתי פוסל גם פסיכולוג מומחה, אבל אתם צריכים להיות פתוחים למשוב ממנו ולהיות מוכנים לשנות התנהלויות שלכם, אם יש כאלו שמשפיעות על חרדות בנכם. מה שרציתי להבהיר - אל תפילו את התיק על הילד. בגילו אתם צריכים עדיין ליצור את הסביבה שתעצים את הביטחון שלו. בהצלחה