עזרה בבקשה...

mazad

New member
עזרה בבקשה...

שלום לכולם יש לי בן מקסים בן 7 שלצערי הרב יש לו חוסר ביטחון, מפחד מכל דבר, רגיש מאוד אפילו קצת חרדתי למרות שבבית הוא מקבל חיזוקים חום ואהבה. שאלתי היא האם יש אימון אישי לילדים בגיל הזה (לא מעוניינת בפסיכולוג) ואם כן אשמח להמלצות באזור חולון- ראשל"צ בתודה מראש מ.
 
לדעתי בגיל הזה ילד נשען על משפחתו

שלום אימון אישי כשמו כן הוא - אישי. ילד בן 7 איננו חווה את עצמו עדיין כאינדיוידואל (למרות שעם ההורים הוא מנסה תרגילי עצמאות עוד מגיל שנתיים) ואין משמעות עבורו לתכנון לטווח ארוך. לדעתי כדאי שתעניקו לילד הזדמנויות לבטא את עצמו ולפתח את הביטחון העצמי שלו בסביבה מוגנת ובטוחה. זה יכול להיות בחוג ספורט, לדעתי באחת מאומנויות הלחימה או אם יש לו כישרון בולט באיזשהו נושא, לשלוח אותו לחוג שיאפשר לו לצבור הצלחות וחוויות של הצלחה על בסיס הכישרון. כדאי שאתם ההורים תעברו תהליך אימוני כי ככל הנראה הפער בין החיזוקים, חום ואהבה שלדבריך הוא מקבל בבית וחוסר הביטחון, הפחד והחרדה שלו מ"כל דבר" מתסכל אתכם ופנייתך מעידה שאתם מרגישים חסרי אונים. מבחינת מאמנים שמתמחים במשפחות עם ילדים, אני חושב באופן אסוציאטיבי על "סופר נני" (מיכל דליות). בעבר, כשהיה לי רק ילד אחד קטן, השתתפתי בבי"ס להורים של מכון אדלר, שהאיר את עיני. לא הייתי פוסל גם פסיכולוג מומחה, אבל אתם צריכים להיות פתוחים למשוב ממנו ולהיות מוכנים לשנות התנהלויות שלכם, אם יש כאלו שמשפיעות על חרדות בנכם. מה שרציתי להבהיר - אל תפילו את התיק על הילד. בגילו אתם צריכים עדיין ליצור את הסביבה שתעצים את הביטחון שלו. בהצלחה
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
אימון לילדים

הגיל הצעיר ביותר שאני יודעת שעובדים בו עם ילדים הוא גיל 10-11. אימון מתבסס על עבודה קוגנטיבית - התפיסה שלנו, החלק ההגיוני שלנו. בגיל צעיר החלק הזה מפותח פחות וזה לא נכון לנסות להאיץ אותו, או לשים עליו יותר מדי דגש. הילד מפחד לא בגלל סיבות שיש לו אפשרות להפסיק לפחד מהן - משהו בתוכו מפעיל אותו, משהו בסביבתו, האופן שבו הוא קולט את הסביבה על סמך האופי שלו וחויות העבר שלו. בגיל כזה מאוד מתאים לקבל הדרכת הורים מפסיכולוג ילדים. מדוע את נרתעת מפסיכולוג? יתכן וטיפול במשחק (הדרך המקובלת לטיפול בילדים) או טיפול ביצירה יוכלו לסייע לילד לבטא את חרדותיו ולהתגבר עליהן.
 

bridges

New member
גם אני חושב שאימון לא מתאים בגיל הזה...

ומסכים עם איציק. מנסיוני, אמנויות הלחימה (אני מכיר קראטה) עוזרות מאוד לבטחון העצמי. מי שכן יכול לעבור אימון או ייעוץ זה אתם ההורים. למרות שאני בטוח שאתם מספקים את כל החיזוקים, החום והאהבה יכול להיות שיש משהו בצורת ההתנהלות בבית, שאתם כרגע לא מודעים אליה, שמחזקת את חוסר הבטחון. אדם מבחוץ יכול לזהות את ההתנהלות. בהצלחה, רונן
 
אימון לילד

המתאימים ביותר לתת אימון אישי לילד הם ההורים שלו. אתם נמצאים איתו הרבה יותר מאשר מאמן שיפגש איתו פעם בשבוע ואתם הם הדמויות המשמעותיות עבור הילד. אם אתם תקבלו אימון והדרכה כיצד לעבוד איתו, כיצד להתנהג איתו - התרומה לילד תהיה הטובה ביותר. מהחתימה הבנתי שיש לך ילד נוסף - בן כמה הוא? האם יתכן שהילד מקבל הרבה תשומת לב ממכם בגלל הפחדים והחרדות שלו? אולי הוא למד שזו דרך טובה לקבל תשומת לב? אם נראה לך שזו אפשרות - תתנו לו תשומת לב כאשר הוא מתנהג בצורה אחרת ועל פחדים תגיבו רק בקיצור ולעניין. ובנתיים - תמשיכו לתת לו הרבה עידוד, חום ואהבה ותשומת לב בזמן ובדרך שמתאים לכם.
 
love is not enough

אני עם רונן ויעל יש ספר נפלא על בי"ס מיוחד בארה"ב (אח"כ הסתבר שהמנהל היה נוכל... לא קשור) שנקרא: love is not enough חיזוקים ואהבה - ובכל זאת משהו חסר. משהו לא מדויק לו. משהו בתפיסה שלכם אותו, את עצמכם, את הקשר שלכם - עובד פה בצורה שלא מקדמת אותו מספיק. אגב, נהדר שהוא מקבל חיזוקים חום ואהבה. זה בטח יקל על כל העניין. יכול גם להיות שהבעיה קלה יותר ממה שנדמה לנו האמהות שעומדות עם המיקרוסקופ על הילד. יש לרובנו אני מניחה, נסיון חיובי רב בעבודה עם הורים. כשאני, כאם, מזהה נושא שמטריד אותי אצל ילדי הפרטיים, אני עובדת עם עצמי. בודקת את התפיסות שלי. עובד כמו קסם.
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
עבודה עצמית

הי סאלי, נפלא לקרוא שאת מצליחה לעשות הכול בעבודה עצמית. אני חייבת לומר שעבורי כהורה לשלושה ילדים עם בעיות קשב וריכוז וליקויי למידה, מצאתי שהאתגרים הם הרבה פעמים גדולים מכפי מידתי, ואני זקוקה להנחייה מבחוץ. אני בטוחה שעוד הורים מרגישים כך לפעמים. אני מאוד מעריכה התבוננות חיצונית של איש מקצוע ומקבלת מכך הרבה תובנות, שלא תמיד הן זמינות לי באופן עצמאי.
 
גם אני דיברתי על עבודה עם מישהו

בהחלט. בעיקר ב"התמקדות", אבל גם לפעמים באימון ובעבר השתמשתי ביעוץ הדדי. רק שאני מחפשת את ההתבוננות בעצמי. כלומר אני עובדת על התפיסות שלי את הילדים שלי. משם הדברים זורמים לי איתם. לא סתם כתבתי שזה עובד כמו קסם. לפעמים הם רבים ומרביצים ולא מוכנים להפסיק להציק זה לזה, ואני מתרגזת, ומתחילה להטיף להם מוסר. זה רק מגביר את המצוקה של כולם. ברגע שאני מתאפסת על עצמי ומחזירה את השלווה והאהבה שלי אליהם, תוך שתי דקות הם כבר מתחבקים ונותנים מתנות אחד לשני. את מדברת על העזרות במישהו שמנחה את הילדים שלך? או איש מקצוע שמנחה אותך ספציפית איך להתנהג איתם?
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
אני מדברת על הנחיה עבורי

שמאוד חשובה בנקודות העיוורות שלי.
 

mazad

New member
קודם כל תודה לכל המגיבים ....

לגבי המלצתכם על חוג אומנויות הלחימה- אז הילד רשום כבר לחוג שכזה ושמתי לב שהוא הילד היחד שקשה לו עם עניין "המכות" שיש לתת ליריב הוא תמיד מחזיר בהיסוס ,רכות ומבט מתנצל, הוא גם בחוג רכיבה טיפולית. מדובר על ילד עדין נפש במיוחד כלפי הסביבה החיצונית, בבית או לידינו יש לו ביטחון. הבעיה שהוא לוקח ללב כל מילה שנזרקת לעברו (כמו הערה מחבר לכיתה או מהמורה) בעבר היינו אצל פסיכולוגית להדרכה הורית והיא טענה שאין צורך בטיפול לנו או לילד הוא גם לא מוכן ללכת לחבר לבד אלא עם אחד מאיתנו, הוא פשוט רוצה שנהיה תמיד בקרבתו. בכל מקרה תודה על התגובות, אני אבדוק את עיניין הדרכת הורים שתהיה לכולנו שנה אזרחית טובה מ.
 
טיפול פסיכולוגי או הדרכה הורית

אלו שני דברים שונים. לפי מה שכתבת - אכן לא נראה שיש צורך בטיפול. אך הדרכה ואימון הורי יעזרו לכם לחזק את הבטחון העצמי של הילד. גם הדרכה עבורכם כיצד לדבר עם הצוות החינוכי ולהציג את קשיי הילד וכיצד רצוי שיתיחסו אליו, יכולה להועיל. יש ילדים שמטבעם הם עדינים ורגישים ונראה שילדכם הוא כזה. יתכן שחוג אומנויות לחימה לא מתאים לו, כי הוא רק מתוסכל וסובל. חשוב שהוא יהיה בחוג שבו הוא יצליח ויהיה לו טוב. הצלחות יתרמו לבטחונו העצמי. כל טוב לכולכם יעל
 
למעלה