עזרה בבקשה!!

[נעה גל]

אני לא כל כך מסכימה

לזה "מורידים אותו מהשולחן ומפנים את הארוחה. בלי רוגז, בלי כעס. אתה רוצה לאכול? בבקשה...זה מה שיש " יש סיבה לכך שהוא לא נוגע באוכל מהסוג הזה ולהשאיר אותו רעב זו לא הדרך. למעשה, זו דרך בטוחה ליצירת מאבקי כוח על אוכל. תבדקו את ענין רגישות חלל הפה - אם הכל בסדר והוא לא רגיש ולא צריך שום טיפול מעבר - פשוט תניחו לו. שיאכל מה שהוא רוצה. אין לי ספק שבכיתה א´ הוא כבר יאכל סנדוויץ ולא גרבר. אם כן מתברר שיש לו רגישות בחלל הפה - תקבלו הדרכה איך מתקדמים איתו. ואני לא מסכימה לעוד משהו בדבריך, דליה "האוכל הפך אצלכם בבית למקור בעייתי שמביא לבעיות התנהגות " מהיכן ההחלטיות הזו? אני לא התרשמתי שזה הענין ממה שסיפרה כאן תמרשלטומי. העובדה שהורה מודאג מאספקט מסוים ביחסים שלו עם הילד לא אומר, לדעתי, באופן אוטמטי שיש כאן בעיה ושהילד שולט ושהאם במצוקה וכו´.

 

[דליה.ד]

נעב, עם כל הכבוד

אני העליתי אפשרות שנראיית על פניה סבירה. לא החלטתי כלום והפניתי את האם למומחה. אם שמת לב. מה שכתבתי היה מהרהורי ליבי. כמו שבוודאי קראת התייחסתי לארוחת ביניים גם אם הילד לא יאכל אותה והרבה ילדים מדלגים על ארוחת 10 או 4 ...לא יקרה אסון! לא אמרתי להשאיר ילד רעב, אלא המלצתי לא להפוך את העניין למקור של מאבק כח כפי שמנסיונך את יודעת קורה עם כל כך הרבה הורים וילדים. גם אם אני משמיעה כאן דעות מנוגדות הרי שיש לי הזכות המלאה להשמיען, כמו שאתן משמיעות את שלכן. בכל מקרה תמיד אני ממליצה לפנות לעצת מומחה! בדיוק כמו שעשיתי לאחר שסיימתי להרהר בקול (בעצם בכתב) על הסוגייה. ולא עשיתי זאת באופן אוטומטי כמו שכתבת, אלא במחשבה שנייה. כפי שראית זו הודעה שנייה. אל תשפטי אותי, אני אשת מקצוע לא פחות ממך (למרות שמתחום חינוך אחר) ולמרות שאני אולי רואה יותר את הבעייתיות (מתוקף מקצועי...מה לעשות) בכל מיני נושאים שעולים כאן (כמו הילד השובב ההוא שכולכן הרגעתן את האם שהוא נורמלי והכל בסדר...נכון, אולי הוא נורמלי, ואולי לא....אף אחד לא ניסה לתת לה ייעוץ אמיתי!). עדיין, לא לי ולא לך יש זכות לקבוע מה יש לילד מסויים דרך המחשב! ולכן, בכל המלצה שלי אפנה את ההורים המודאגים למומחים. אם הם יסתפקו במה שכתוב כאן...זבש"ם. העליתי נקודה לגיטימית בכל מקרה, ואפשרית בכל מקרה!

 

[דליה.ד]

סליחה: נעב זו טעות! צ"ל "נעה" כמובן

 

[נעה גל]

דליה יקירתי...

אני לא אשת מקצוע בתחום החינוך (אני אשת מקצוע בתכנות) - אני רק אמא. והפורום הוא כאן הוא רק של הורים לא של אנשי מקצוע (זה ההבדל המהותי בין הפורום שלנו לפורומים אחרים העוסקים בחינוך על פני הרשת). תקראי לרגע, את ההודעה שכתבת מבלי להתייחס לתוכן (כולנו חושבים שהיא צריכה לפנות למישהו מקצועי), אלא רק לסגנון הכתיבה - ותראי עד כמה כתבת את הדברים בצורה פסקנית. מכיוון שאנחנו לא פורום מומחה - אנחנו משתדלות לכתוב בהודעות שלנו: "לדעתי" "אני חושבת" וכו´. הבנת אותי?

 

[דליה.ד]

בהחלט מקבלת מה שיש לך לאמר

כעת, גם מה שאת כתבת, נקרא אחרת. אני רק הרהרתי בכתב...להבא אציין זאת!

 

[נעה גל]

../images/Emo140.gif

 

[תמרשלטומי]

היי דליה,

אני לא חושבת שהאוכל הפך למקור בעייתי, אולי הייתי צריכה לפרט יותר, אנחנו שמים לו אוכל על השולחן, מנסים לעודד אותו לאכול , שזה לא הולך מאכילים אותו גרבר + סימילק. כדי שלא ישאר רעב כמובן הכל נעשה בלי רוגז ובלי כעס. גם במעון הם לא מכריחים אותו לאכול. מב שמפריע לנו שטום אמור לעבור לקבוצה הבאה של גיל שנה-שנתיים וזה מה שמונע ממנו את המעבר. מאוד משעמם לו בקבוצה של התינוקות, הוא כל הזמן רוצה להיות בחדר של ה"גדולים" , הוא מבלה שם כמה שעות ביום ופורץ בבכי שמחזירים אותו לחדר של התינוקות. הוא מבין, משתתף בכל הפעילויות, הוגה 25 מילים בעברית ובאנגלית ילד מאוד נוח וחברותי,ישן כל הלילה, כל הזמן חיוכים שירים וריקודים. אנחנו לא רוצים להפוך את העיניין למלחמה, שלא ימחק החיוך התמידי שלו מהפנים המתוקות. אנחנו רוצים שרק יהיה מאושר והוא מאוד רוצה לעבור לקבוצה הבאה.. אז חייבים לעזור לו. המון תודה.

 

[תמרשלטומי]

היי כרמית

לא הוא לא מרייר בכלל, לא היו בעיות בשלבי היניקה/ בקבוק , הוא מבטא 25 מילים באנגלית ובעברית (פרפר, ממה, אבא....) תודה, תמר

 

[לאה_מ]

עוד שאלה: יש לו שיניים? כמה? אילו?

אורי לא הסכים לאכול שום דבר שאינו נוזל (כלומר, גם לא מוצקים טחונים) עד שבקעו לו שיניים חותכות, והסכים לאכול רק מזון מרוסק (גרבר, יוגורט, פירה, מרק טחון לחלוטין) עד שבקעו לו שיניים טוחנות, וזה היה בגיל די דומה לזה של בנך. אצל אורי בהשלות, הנכונות לאכול מוצקים, היתה קשורה קשר ישיר לצמיחת השיניים.

 

[ציפי ג]

התשובה תמקמה לה

לא במקום. אז העתקתי: לא כל הילדים בגיל 15 חודש אוכלים מוצק. אם שללתם בעיה של טונוס שרירים, אני מציעה שפשוט תחשבו שהילד שלכם הוא מבוגר שאוהב לשתות מילקשייק. אני מאוד רגישה למרקמים, למשל ג´ל ממש דוחה אותי, אוכל טחון גורם לי להקיא כמעט מיד. ואמא שלי מספרת שעד שלא ידעתי ממש ללעוס לא הייתי מוכנה לאכול כלום חוץ מלינוק. גם איתי כזה, ועד גיל שנה וחמישה הוא כמעט לא היה מוכן לאכול כלום, כי אוכל מעוך מגעיל אותו, ואוכל נוקשה היה לו קשה ללעוס (רק כעת בגיל שנתים יצאו לו שינים טוחנות). את רואה לאה - הילדים שלנו דומים.

 

[אמא1]

לתמרשלטומי

יש לי חברה שלביתה היתה / ישנה בדיוק אותה הבעיה. ביתה כיום בת שנתיים וחצי ועדיין יורקת אוכל אחרי שהיא לועסת אותו אך זוהי התקדמות! בעבר לא הסכימה לפתוח כלל את הפה לאוכל מוצק ורק ינקה מבקבוק פורמולות. לקחו אותה לבדיקות שונות וכאן אני לא רוצה לבלבל אותך, לכן התקשרתי אליה וביקשתי ממנה שתבא אלי מחר ותקרא את הודעתך ותענה לך בעצמה. היא הבטיחה להגיע בשעות אחה"צ. בינתיים היא ביקשה ממני לשאול אותך מס´ שאלות: א. האם הוא נולד פג? ב. מה משקלו כיום? ג. האם הוא מוכן לאכול במבה? ד. האם הוא סובל מבעיות עצירות? אני רוצה רק להרגיע בינתיים, ביתה ילדה מהממת, בעלת אנרגיה, שמחה, חכמה, חברותית...... בי בינתיים אירית

 

[תמרשלטומי]

היי אמא 1

היי אמא 1 תודה רבה רבה !! על הנכונות לעזור. מצטערת שאני עונה רק עכשיו, אנחנו חיים בארה"ב -הפרש השעות.... ותשובות: א. לא, הוא לא נולד פג (2.900 ק"ג) ב. משקלו היום 10 ק"ג ג. כן הוא מוכן לאכול במבה ואפילו בולע (הדבר היחיד המוצק) ד. לא הוא לא סובל מעצירות. בעיקרון הוא מכניס לפה לועס ויורק החוצה. תודה על העידוד.. אתן נפלאות !!!

 

[אמא1]

לתמרשלטומי מרינת של אמא1 ../images/Emo8.gif

ביתי בת השנתיים וחצי עד היום מטופלת בנושא של תזונה לקויה, שאלתי אם נולד פג בשל ריבוי הפגים ובעיה אופיינית זו להם. אך הפיתרון הנכון הוא להפסיק וללחוץ על הילד. להפסיק לסוב סביבו במשא של לחצים וטעימות שונות ומשונות. תנסי לגלות את סוגי המרקמים להם יש לו העדפה ולהם יש לו סלידה. תנסי מדי פעם להכין את הגרבר כפי שאת מכינה ותוסיפו לו בצלחת משהו מאותו המרקם אך שלא יפגע או יתערבב עם הגרבר. יש ילדים שמעדיפים להפריד בין המזונות והרטבים. תתחילי אחת לשבוע תוספת של מזון חדש משלכם בעל אותו המרקם שמזכיר את גרבר. תבדקי שינוי טמפרטורה במזון. תבדקי סוג רכות או חיספוס של המזון ומגעו אצלך בפה במצב של לעיסה ואז תמצאי את המרקם שמתאים לבנך ותני לו זאת מדי יום. אחת לשבוע לשנות או להוסיף בצלחת נפרדת את המזון החדש. לא להוריד את הגרבר ולא להראות כל אכזבה או התנגדות לקיום הגרבר. תמיד לעודד כאשר הוא מנסה מזון אחר אם במחיאות כפיים ואם בצעקות של עידוד ושירה. תראו לו שגם אתם אוכלים את הגרבר ובו בזמן את המזון החדש. אם תגלי מזון בעל מרקם דומא (מרק טחון בעל טמפרטורה וצבע הגרבר)תישארו עם המזון החדש כשבוע וחצי ותמיד תתנו לו את המזון האהוב עליו (גרבר) והמזון החדש. תוספות חדשות יתקבלו בברכה תמיד על הקיים. כל עוד אין לילד כל בעיה רפואית והוא מתפקד טוב בריא אין לך כל סיבה לדאגה זה רק עניין של זמן ומציאת המרקמים הנכונים. עשיתי זאת במשך שנתיים ושמונה חודשים ורק לאחרונה ביתי החלה לטעום דברים חדשים אבל עד היום היא אוכלת את הדייסה שלה והפתיתים האגדתיים והנתצחיים שלה ובנוסף לכל זה היא מקבלת סוגים שונים של מזון להתנסות. מקווה שעזרתי, בהצלחה

 

[תמרשלטומי]

היי לאה,

יש לו 12 שיניים (מהן 4 טוחנות) המון תודה

 

[תמרשלטומי]

רציתי להודות לכולן !!../images/Emo39.gif

השתדלתי לענות לכולן על השאלות, אשמח לשמוע עוד תודה, תמר של טומי

 

[אפרת_ח]

לדבר עם הגננת ../images/Emo3.gif

הבנתי שהבעיה העיקרית עם הגרבר היא מדיניות הגן, שכל זמן שהוא לא אוכל דברים אחרים הוא נשאר בקבוצת התינוקות. אני הייתי מציעה לטפל בבעיה זו בנפרד מבעית הגרבר, ולבקש מהגן להעביר אותו לקבוצה המתאימה לו מייתר הבחינות.

 

[דסי אשר]

המחשבה הראשונית שלי הייתה:

להתייעץ עם תזונאית קלינית. זהו בדיוק התחום שלה. היא מבינה גם בהיבטים רפואיים, גם בהיבטים תחושתיים, גם בהיבטים של טונוס שרירים נמוך, וגם בהיבטים פסיכולוגיים. ברור- גם בהיבטים תזונתיים. תזונאית קלינית מומחית לגיל הרך הנורמאלי- נראה לי המומחית המקיפה לנושא. דסי