עזרה בבקשה!!

[תמרשלטומי]

עזרה בבקשה!!

בנינו בן 15 חודש מוכן לאכול רק אוכל של גרבר+סימילק... אוכל רגיל הוא מכניס לפה לועס ויורק החוצה. ניסינו הכל : אנחנו אוכלים איתו ארוחת ערב כל יום... ניסינו כל מיני מאכלים... פסטה, לחם, שניצל, עוף בתנור, פירה, ירקות, פירות וכ"ו וכ"ו אנחנו לא מאכילים אותו ממש מצנצנת של גרבר אלה מעבירים לצלוחית מחממים ונותנים לו , שהוא מרגיש שזה לא גרבר הוא פשוט לא מוכן לבלוע (כן, כן גם ניסינו לתת לו אוכל רגיל טחון ) הוא נמצא במעון וגם שם אותו סיפור מנסים לתת לו עם כל הילדים לאכול , הוא מכניס לפה לועס ופשוט יורק החוצה את האוכל... אנחנו חיים בארה"ב ורופא הילדים המליץ שנלך לפסיכולוגית שמתמחית בבעיות אכילה, אבל כל מי ששומע את זה מהארץ אומר שזה מוגזם... מה דעתכן???

המון תודה !!!

 

[יונת ש.]

דווקא גרבר?

נשמע ממש לא מפתה

יכול להיות שיש לו אלרגיות לכל מיני דברים אחרים שאתם מנסים? מה אם המאכלים ה"בטוחים"? (בננות ושות´)

 

[תמרשלטומי]

כן, כן

לצערנו דווקא גרבר, גם בננות ושות´ הוא מוכן לאכול רק של גרבר

 

[חגית אמא של יובל]

זה באמת נשמע לי קצת מוגזם

אני חושבת שכדאי לשלול קודם בעיה רפואית כמו אלרגיה למשל או בעית עכול כלשהי... בשלב השני הייתי מנסה להוריד את לחץ האוכל מכולכם. קחו חודש חודשיים פסק זמן מכל הנסיונות. תשתחררו מהלחצים. ואז תתחילו מחדש. (אם אין בעיה רפואית...) ותנסו עוד מאכלים חדשים. אולי משהו אחר "יתפוס" אותו. ניסיתם פתיתים? אורז? לביבות גבינה? פנקייק? מעדני חלב? ממרח חרובים?חביתה? ביצה קשה? גבנ"צ? כדורי בשר? (בשר טחון הוא הרבה יותר רך לילדים) אגב, איך הוא בממתקים? יובל גם לא אכל מוצקים עד גיל שנה. אלא רק ינק. ואז התחיל טיפין טיפין לאכול מוצקים. והיום הוא אוכל ממש בסדר. בדיעבד אני חושבת ש: הוא ידע מה הכי טוב בשבילו. שלא ניסיתי אוכל מספיק טעים, וניסיתי רק מרוסק. שלפעמים הייתי לא רגועה כשהאכלתי אותו ומאד רציתי שהוא יאכל.

 

[תמרשלטומי]

תודה ו...

אין לו אלרגיה למיטב ידיעתנו ושכחתי לציין שהוא מוכן ואוהב לאכול יוגורט ובמבה (הדבר היחיד המוצק שהוא מוכן לבלוע, אבל זה לא חוכמה כי הבמבה נמסה בפה), ניסינו את כל מה שציינת והוא לא מסכים לאכול, האמת שאנחנו נמנעים מלתת לו ממתקים.....

 

[חני בורשטיין]

שלום תמר

יש לי שכנה עם בעיה דומה שהיתה לבן שלה. היא התייעצה עם רופא מומחה כי זו היתה בעייה רפואית.

 

[תמרשלטומי]

חני

את יכולה לכתוב לי מה היתה הבעיה הרפואית בבקשה? תודה

 

[חני בורשטיין]

אני אשאל את

השכנה כאשר תחזיר את הילדים מהגן.

 

[חני בורשטיין]

יש לי תשובה

דיברתי עם השכנה. בשורה התחתונה, זו לא היתה בעיה רפואית. היא מאשימה את עצמה ואת המטפלת שויתרו לבנה. הוא לא רצה לאכול מוצק, אז לא צריך. היא מאמינה שאם היתה מתעקשת, הוא היה מצליח לאכול. עד גיל שנתיים+ הוא אכל מרוסק. ביום שהחליטה שמספיק עם ריסוק אוכל, ושהוא חייב לאכול אוכל אחר, היא הצליחה והוא אכל כמו כולם. מכיון שגם היתה לו בעיה להעביר את האוכל מצד לצד בפה וכן היו לו בעיות שפה, היא לקחת אותו לקלינאית תקשורת, אך כפי שכבר כתבתי, לא היה קשר לאכילת מזון מרוסק.

 

[נעה גל]

עד כמה שאני יודעת, דווקא יש קשר

ישיר בין הדברים. אני מניחה שההתעקשות שלה הצליחה בגיל שנתיים כי הוא הגיע לבשלות מסוימת.

 

[תמרשלטומי]

תודה חני

 

[נעה גל]

יריה באפלה - זה נשמע כמו רגישות יתר

של חלל הפה. היכולת להכניס לפה מוצקים תלויה בין השאר ב"הבשלה" של חלל הפה. אם נכניס אוכל מוצק לחלל הפה של תינוק בן מספר שבועות - הוא באופן אוטומטי יתחיל עם התכווציות הקאה. זה חלק ממנגנון השרדות (למנוע מתינוק לאכול דברים שהוא לא מוכן אליהם עדין). לעומת זאת, אצל ילדים "נורמלים" בערך בגיל 8 חודשים מתחיל תהליך של התנסות בכל מיני מרקמים של מזון (ואז חלק מהדברים גורמים להתכווציות הקאה וחלק לא) עד למעבר מלא לאוכל מוצק. כמובן שתיארתי כאן את התהליכים באופן מאוד מופשט. במציאות, ועבור כל ילד התהליך שונה. לילדים עם רגישות יתר יש פעמים רבות בעיות עם הכנסת מזון במרקמים שונים לחלל הפה ולכן, הם אפילו לא מנסים (או מנסים פעם פעמים ולא חוזרים על הנסיונות). אורן (שהיום היא בת חמש וחצי) היא כזו, וגם היא עד גיל מאוד מאוחר אכלה רק גרברים (לא היה על מה לדבר בכל הנוגע לפירות וירקות טריים כי גם כאשר טוחנים אותם המרקם לא מגיע לרמת החלקות של גרבר). עם הזמן זה עבר והיא למדה לאכול דברים נוספים אבל (3 דברים) - אני לא יודעת אם זה קשור, אבל היא מאוד מאוד רזה - עד היום יש מרקמים שונים של מזון שגורמים לה להתכווציות הקאה - רגישות יתר מתבטאת בעוד דברים במהלך החיים (זה לא נגמר באוכל). כדי לאבחן אם באמת מדובר ברגישות יתר - כן או לא צריך לגשת לפיזיוטרפיסטית/מרפאה בעיסוק המתמחה בטיפול בתנוקות עם רגישות יותר או היפוטוניות (שהם לא אותו דבר)

 

[vered4]

גם לי נשמע הכיוון, ובנוסף האם מישהו

אחר חוץ ממך ניסה להאכיל, ואיך היתה התגובה? אצלינו תמיד המעבר לשלב אכילה חדש, נעשה אצל המטפלת. בבית הוא מעדיף יותר חלק ויותר טחון, אצלה הוא אוכל את אותו אוכל במרקם הרבה יותר גס. לגבי רגישות היתר, איך הוא מגיב לחול, או שאריות של אוכל על הידיים? האם הוא מסכים לאכול, למשל, ביסקויט של תינוקות?

 

[תמרשלטומי]

לורד

כן מנסים כל יום להאכיל אותו במעון יחד עם שאר הילדים וגם שם הוא לועס ופולט החוצה, הוא מאוד אוהב ללעוס בסקויט של תינוקות אבל לא בולע...

 

[תמרשלטומי]

נגה ...

התאור שלך נשמע ממש מדויק, טום מכניס ולועס מנסה לבלוע לפעמים ואז יש לו התכווצויות הקאה והוא פולט את האוכל, בשאר הפעמים הוא פשוט לועס ומוציא החוצה. ככל שאני חושבת על זה נראה לי באמת שזו רגישות יתר. אני לא יודעת איך הרופא לא חשב שזו יכולה להיות הבעיה.... (מנפלאות הרפואה האמרקאית..) את יכולה לכתוב לי יותר על אורן בבקשה? ומה ההבדלים בין פיזיוטרפיסטית/מרפאה בעיסוק המתמחה בטיפול בתנוקות עם רגישות יותר או היפוטוניות המון המון תודה !!!!! תמר

 

[תמרשלטומי]

סליחה נעה...

 

[zimes]

ואולי - מע´ עיכול שעדיין לא בשלה

כך כו כך - גם אני חושבת שצריך ללכת אתו לאט ובסבלנות, בקצב שלו. ראיתי טריק איך ליצור מרקם של גרבר בתפוח - לרכך במיקרו, לרסק, ואז לסנן.

 

[כרמית מ.]

עוד כיוון מחשבה (לא רוצה לירות באף

אחד

) - האם הוא מרייר הרבה? היו בעיות האכלה בשלבי יניקה/בקבוק? האם מבטא הברות? במיוחד הברות שפתיות כמו ב´ פ´ (דגושות) מ´? שווה אולי לבדוק גם כיוון כזה - של חולשת שרירי הפה. מרפא/ה בעיסוק או קלינאי/ת תקשורת הם אנשי המקצוע המתאימים לבדיקה של הכיוון הזה.

 

[דליה.ד]

כן, פני למומחית להפרעות אכילה

מקסימום היא תגיד שאין לו.... כן, צריך להתייעץ עם קלינאית תקשורת, אני מעבודתי עם ילדי cp מכירה את בעיות הלעיסה והבליעה ומי שמטפל בכך היא / הוא קלנאי/ת התקשורת. יש להן שיטות שונות לעודד לעיסה (מסג´ים של חלל הפה ותרגילים) ובליעה(לחיצות מיוחדות שעוזרות לבלוע). כן, פני לרופא ילדים מומחה לצורך התייעצות רפואית לשלילת סיבה רפואית לבעיה. בהצלחה!

 

[דליה.ד]

תמיד כשאני שולחת את ההודעה אני

נזכרת בעוד משהו.... האוכל הפך אצלכם בבית למקור בעייתי שמביא לבעיות התנהגות. הילד מבין מאוד שאת במצוקה ושהוא שולט על מה שקורה...כן, כבר בגיל צעיר כזה הם מומחים לפסיכולוגיה התפתחותית.... בוודאי שאוכל מרוסק יותר קל ונעים מבחינתו וזה פחות מאמץ...ואם אני משגע את אמא והמטפלות בדרך...שיחקתי אותה! לא, זו לא מזימה של ילד, אלא דרכו להוכיח את מקומו בעולם. נסי להפנות מבטך הצידה כשהוא יורק. אולי תני לו בארוחת ביניים רק מזון רך, אך מוצק (תפוח אדמה מבושל, גזר או בננה) ירק...לא אכל...אוקיי...ננסה פעם אחרת. מורידים אותו מהשולחן ומפנים את הארוחה. בלי רוגז, בלי כעס. אתה רוצה לאכול? בבקשה...זה מה שיש. מה שאני רוצה לאמר שהייתי מתיעצת בנוסף לרשימה שכתבתי למעלה עם פסיכולוג/ית התפתחות/ית כדי לשלול הפרעה התנהגותית ואם יש ...לטפל בה עכשיו! בהצלחה.