אני לא כל כך מסכימה
לזה "מורידים אותו מהשולחן ומפנים את הארוחה. בלי רוגז, בלי כעס. אתה רוצה לאכול? בבקשה...זה מה שיש " יש סיבה לכך שהוא לא נוגע באוכל מהסוג הזה ולהשאיר אותו רעב זו לא הדרך. למעשה, זו דרך בטוחה ליצירת מאבקי כוח על אוכל. תבדקו את ענין רגישות חלל הפה - אם הכל בסדר והוא לא רגיש ולא צריך שום טיפול מעבר - פשוט תניחו לו. שיאכל מה שהוא רוצה. אין לי ספק שבכיתה א´ הוא כבר יאכל סנדוויץ ולא גרבר. אם כן מתברר שיש לו רגישות בחלל הפה - תקבלו הדרכה איך מתקדמים איתו. ואני לא מסכימה לעוד משהו בדבריך, דליה "האוכל הפך אצלכם בבית למקור בעייתי שמביא לבעיות התנהגות " מהיכן ההחלטיות הזו? אני לא התרשמתי שזה הענין ממה שסיפרה כאן תמרשלטומי. העובדה שהורה מודאג מאספקט מסוים ביחסים שלו עם הילד לא אומר, לדעתי, באופן אוטמטי שיש כאן בעיה ושהילד שולט ושהאם במצוקה וכו´.
לזה "מורידים אותו מהשולחן ומפנים את הארוחה. בלי רוגז, בלי כעס. אתה רוצה לאכול? בבקשה...זה מה שיש " יש סיבה לכך שהוא לא נוגע באוכל מהסוג הזה ולהשאיר אותו רעב זו לא הדרך. למעשה, זו דרך בטוחה ליצירת מאבקי כוח על אוכל. תבדקו את ענין רגישות חלל הפה - אם הכל בסדר והוא לא רגיש ולא צריך שום טיפול מעבר - פשוט תניחו לו. שיאכל מה שהוא רוצה. אין לי ספק שבכיתה א´ הוא כבר יאכל סנדוויץ ולא גרבר. אם כן מתברר שיש לו רגישות בחלל הפה - תקבלו הדרכה איך מתקדמים איתו. ואני לא מסכימה לעוד משהו בדבריך, דליה "האוכל הפך אצלכם בבית למקור בעייתי שמביא לבעיות התנהגות " מהיכן ההחלטיות הזו? אני לא התרשמתי שזה הענין ממה שסיפרה כאן תמרשלטומי. העובדה שהורה מודאג מאספקט מסוים ביחסים שלו עם הילד לא אומר, לדעתי, באופן אוטמטי שיש כאן בעיה ושהילד שולט ושהאם במצוקה וכו´.