עזרה בבקשה

ziziub

New member
עזרה בבקשה ../images/Emo51.gif

שלום, אישי ואני נשואים שלוש שנים. לפני החתונה גרנו יחד כשמונה חודשים ואז נישאנו. בעלי גדול ממני ב-7 שנים ואין לנו ילדים, בימים אלה אנו עוברים טיפולים. אני לא עובדת בגלל הטיפולים ובעלי יצא זה עתה לפנסייה מוקדמת. מצבנו הכלכלי די טוב, יש לנו חיי חברה, כמו בילויים, טיולים, חברים ועוד. המצב עם המשפחות נהדר, בעלי אוהב אותי לפי דבריו וגם אני, אבל...בעלי הוא בן-אדם עצבני ביותר, בעל פיצול אישיות יוצא דופן, הוא נחמד רגע ורגע שני הוא מפלצת בדמות אדם. הוא יכול להתעצבן בכל רגע נתון, בלי לבחול, מי נימצא בסביבה, במקום בו הוא נימצא ולא בדבר מלבד בעצביו. כשהוא בשיא עצביו הוא שובר דברים, כמו: אם הויכוח בזמן ארוחה הוא יעיף את כל הכלים מהשולחן, כבר החלפתי (איזה שני סטים של כוסות וצלחות).
הוא לא אלים פיזי כלפיי, אך אלימות מילולית לא חסרה לו. העצבים שלו הם עם כל הסובבים אותו ולאו דווקא איתי, עם אחיו עם חברים, ועם כל מי שבא לו וכולם יודעים שהוא עצבני. העיניין הוא שהם לא ישנים איתו באותה מיטה ואני כן. בהתחלה נילחמתי בו והתנגחתי איתו, ובשנה האחרונה הורדתי טורים ואני פשוט לא מתייחסת אליו (ברוב המיקרים הוא מתעצבן על שטויות), ונותנת לו להירגע. זה בדר"כ נמשך כמה ימים והוא עושה איתי ברוגז, בהרבה מהמקרים אני ניגשת לדבר ולנסות להתפייס, אך הוא דוחה אותי, ואז אני "נעלמת" כמה ימים, כשהוא מרגיש שאני יותר "חזקה" ממנו הוא מתחיל לדבר וכמובן להתפלסף עד כמה אני לא בסדר ועל איך שאני נוהגת כלפיו. ואת האמת אני מתחילה להתייאש, פשוט בא לי לחזור לשקט הנפשי שהיה לי לפני כן, אמנם לבד, אבל עם שלווה ובריאות. אני בדר"כ לא מראה לו את כאבי, אך בפנים אני ניקרעת. הדילמה שלי, בעוד מספר ימים אני אמורה להתחיל סידרת טיפולים לקראת ההפרייה הבאה, והוא מזריק לי את החומר, אנחנו שנינו מאוד רוצים ילדים, אבל אני מתחבטת עם עצמי, עד כמה הטיפול הזה יצליח עם כל הכאב הנפשי שאני שרוייה בו ואם כדאי בכלל להתחיל, שהרי אם אין רגיעה נפשית הטיפול מועד לכישלון. אני ממש לא יודעת מה עושים, וגם אין לי עם מי לדבר, כי לא בא לי לשתף מישהו בכל מה שאני עוברת, אני משדרת שמחה תמיד.
ותודה על שהלאתי אתכם בסיפור הארוך והמיגע.
 
את לא מפרטת יותר מדי

אבל אם מסתכלים קצת מעבר, הרי שבעלך יצא לפנסיה מוקדמת בגיל צעיר יחסית (40 - אם להסתמך על גילך=33 שמצויין בכרטיסך האישי). זה לא דבר נפוץ כל כך ואני משער שאולי יש קשר בין פרישתו מעבודה להתנהגות שאת מתארת. אני לא איש מקצוע בתחום בריאות הנפש, אבל חשבתי שיתכן שבעלך סובל מהפרעה כלשהי שיכולה להיות מטופלת, אם יפנה לאבחון ולטיפול. יתכן שההפרעה הביאה להפסקת עבודתו ויתכן שהפסקת עבודתו הביאה להחרפה של סימפטומים התנהגותיים אצלו. לא התכוונתי להשמע חריף ופוגעני, פשוט כך התרשמתי מקריאה בין השורות. אולי אני טועה, אבל שווה שתבחני את ההתנהגות שאת מתארת (את קראת לזה "פיצול אישיות") גם מבחינה רפואית.
 

yosi43210

New member
תיכף ירדו עלי כאן כל שונאי הדת ../images/Emo8.gif

אני לא דתי, אבל אם הייתי דתי הייתי אומר שאלוהים אוהב אותך ואת ילדייך שעדיין לא נולדו. הייתי אומר שזה לא מקרה שילדים משותפים ממך ומבעלך לא באו לעולם עדיין. אבא כזה ששובר דברים בעצבים משאיר טראומה נוראית לילדים (מי כמוני יודע). אלימות פיזית היא רק עניין של זמן. מצטער להפחיד אותך, אבל זו האמת הבלתי נעימה. הבעייה שלו היא מצד אחד פתולוגית. ומצד שני בעייה של רצון לשלוט. (בכל ובעיקר בך - הוא מודע לזה שאת צופה בהתקפות הזעם שלו ולמה שזה עושה לך בפנים. הוא יודע את זה טוב מאוד). מצד שלישי, יתכן ש- "צד אחד" ו-"צד שני" הם אותו הצד. את חייבת לברוח ממנו מהר (אלא אם כן הכסף חשוב לך יותר מאושרך שלך ומאושרם של ילדייך שעוד לא נולדו). מצטער. באמת. הלוואי שהייתי יכול לומר לך דברים מעודדים יותר.
 

איליטה

New member
../images/Emo3.gifסחתיין יוסי../images/Emo9.gif

החלטת ללכת בעיקבות אישתך? אילה
 

yosi43210

New member
באיזה מובן?

באיזה מובן "ללכת אחרי אשתך"? את בטוחה שאינך מבלבלת אותי עם יוסי אחר?
 

פלסטיק

New member
האם את היית רוצה להיות ילדה שלו?

לא נראה לך שילד של אדם כזה אלים יפגע נפשית, שיהיה אומלל? אולי גם יכול להיות שהאלימות שלו תהפוך לפיסית כלפי הילד? נראה לי שאם את רוצה את הטוב ביותר עבור הילד שיוולד זו לא המערכת להביא אותו אליו. קודם תסיימו את הטיפול באלימות הזו ובתקווה שהטיפול יצליח רק אז תביאו את הילד.
 

seeyou

New member
ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה!!!!!

זה נכון השאלה שלי...האם בכול מיקרה-בכול מצב? ..."פשוט בא לי לחזור לשקט הנפשי שהיה לי לפני כן, אמנם לבד, אבל עם שלווה ובריאות.." ואת ממשיך בטיפול? תינוק יביא שקט בבית? זוגיות יותר טובה? השאלה שלי היא: -לפני כמה זמן התחיל בעלך להתפרץ? לפני שיצא לפנסיה מוגדמת? גבר זה כמו רובוט...יש לו הרבה כפתורים..במיוחד כפתורי מצוקה!. בדרך כלל האשה המודרנית מגלה אותם לפני החתונה במסגרת החיים במשותף,אך לא מפעילה אותם!! לאחר החתונה,במסגרת ה"חינוך המחודש" היא מתחילה להפעיל את הרובות על פי רצונה!! בדרך כלל...זה טעות...
 

שי44

New member
אב לילדים??

גבירתי היקרה, אני אולי אשמע קצת ציני, אבל סטים של צלחות וכוסות נהוג לשבור במסעדה יוונית ולא בבית של משפחה רגילה ונורמלית. את מתארת את בעלך כ"מפלצת בדמות אדם". אז נכון, לא תמיד, אלא "רק" לפעמים, "רק" כשפיצול האישיות שלו מתהפך לצד השני. אם כל הצער שבדבר לא הייתי ממליץ לך להתחיל עכשיו טיפולי פוריות. את מדברת על "הרגיעה הנפשית" שלך בתהליך ההפרייה. במקום זאת את צריכה לשאול את עצמך: איך אדם כזה יתפקד כאב לילדים?. אני כבר לא מדבר על השאלה המתבקשת מאליה: איך את חיה איתו?.
 

טלי 41

New member
כמו שורדה

רזיאל אומרת "תתגרשי ממנו"... ומהר. לא נראה לי שיש לך עתיד טוב איתו. לפחות כעת אין ילד בתמונה.
 

s h o o s h a

New member
אישה,

מתוך הדברים ובין השורות אני קוראת הרבה מאד פחד הרבה יותר ממה שאת מוכנה להודות - אפילו בפני עצמך "מפלצת בדמות אדם" - כך |את מתארת את בעלך האם עם האיש הזה את באמת רוצה להקים משפחה? האם עם האיש הזה את רוצה באמת ובתמים לחלוק את שארית חייך? "הוא לא אלים פיזי כלפיי, אך אלימות מילולית לא חסרה לו" אין לי מילים ... מבחינתי אלימות היא אלימות היא אלימות !!! גם מילולית !!! העצה היחידה שיכולה להציע לך לקרוא שוב את מה שאת כתבת כאן ולחשוב הרבה הרבה לחשוב
 

jenevive

New member
הנואשת לעזרה

מתוקה, מי שאלים מילולית יהיה גם אלים פיזית (שמחי עלי...)!!! גם הסרט של הטיפולים היינו - ומאוד קשה לעבור שלב זה ללא תמיכה - כי בעקבות ההורמונים המוזרקים גם האשה נוטה למצבי רוח... לא ציינת את גילכם- אבל יש להניח שאתם צעירים (לפחות את...) כי יש גבול מקסימלי לתחילת טיפולי פוריות. עצתי לך - רוצי וברחי ממנו כל עוד נפשך בך, עזבי את האלים ומצאי משהו אחר, ומהר!!!! ממשהי שלא שמעה פעם לעצה דומה ומשלמת מחיר דמים.....
 

בל28

New member
הייתי שם

אני מאוד מבינה את הפחדים שלך כי אני אמנם גרושה עכשיו אבל הייתי שם סבלתי מהתעללות פיזית ומילולית וזה לא קל . לא קל לעזוב , לא קל להמשיך הלאה ולא קל להתמודד במיוחד כשהבטחון העצמי שלך נמצא בשפל המדרגה כי להבדיל מאלימות פיזית אלימות מילולית היא פי אלף יותר מורידה מהביטחון העצמי . אני יכולה לייעץ לך שלא תעיזי לחשוב על לבנות משפחה עם אדם כזה כי את נמצאת על מדרגות יורדות ואף פעם לא תיהי בעליה וחבל כל אדם הוא מיוחד ואין זכות לאף אחד לקחת זאת ממנו . את זקוקה להמון חיזוקים ומקווה שבסביבה הקרובה אליך את מוצאת אותם אבל אם לא כאן זה המקום לקבל אותם עד שתביני שעלייך להמשיך הלאה ולדאוג לעצמך, נפשית , פיזית ועוד, כי התעללות מילולית פוגעת לא רק נפשית אלא גם פיזית. הכח של אדם שלא מקבל חיזוקים מהאוהבים אותו נחלש וחבל . אני לא קיבלתי שום חיזוקים אבל ברחתי כל עוד נפשי בי עצה חמה ואוהבת תעשי כמוני אני מאושרת היום יש לי את כל החיזוקים שאני צריכה ואני ממשיכה הלאה לבד אבל מאושרת .
 
מצטרפת לקריאה הנואשת: הצילי את

עצמך ואת ילדך שעוד לא נולד מהגיהינום הצפוי לכם. הבעיה היא לא שאת לא רגועה בטיפול - הבעיה היא שהוא, בעלך המפוצל, יהיה שם גם אחר כך- אם הטיפול יצליח. ילדים זה שמחה אבל זה גם, לפעמים, מ ה זה מעצבן. תחשבי מה עלול לקרות כשהילד הקטן הזה יעצבן אותו. אני מרגישה שמאד קשה לך לוותר על החלום ועל הציפייה לילד. את יודעת שאם תעזבי - מימוש החלום שוב ירחק ממך עד שיהיה גבר אחר בחייך, וזה יכול לקחת את הכמה שנים... לכן - צריך אולי לחפש את שביל האמצע - להביא את האיש שאת אוהבת להבין שיש לו בעיה - (שיקרא את התגובות? - או שזה יעצבן אותו?) ולטפל בזה. כמה יותר מהר יותר טוב. זה נשמע ממש שאין לך כל ברירה אחרת.
 

איליטה

New member
מנסיוני האישי,

גם לי היו התקפות זעם מסוג זה (אולי לא כ"כ חמורות) אבל, הלכתי לטיפול וגם נתנו לי תרופות והיום המצב פי אלף יותר טוב. אבל לפני הטיפול זה היה נורא לא היתה לי סבלנת לבעלי ו/או לילד הייתי מוצאת את עצמי מתעצבנת,צועקת וגם שוברת לפעמים ללא סיבה. אני החלטתי ביוזמתי האישית שאני בשום אופן לא מתכוונת להרוס את חייו של בני שלצורך העניין הפך להיות "קצת" יותר חשוב מבעלי שהרי הוא אדם מבוגר ויכול לקבל החלטות בעצמו. מה אני רוצה להגיד? שאם בעלך מודע לבעיה ואף רוצה לטפל בה שווה ללכת לפסיכיאטר. במידה ולא יסכים לטפל בזה או לא מודע לבעיתו הייתי עוזבת אותו(עד כמה שזה קשה) , ילד זה רק גורם נוסף למריבות וחיכוכים וללא טיפול חייכם יהפכו לסיוט.
אילה
 

מרגו1

New member
שמרי נפשך

זיזי יקרה, את במצוקה. לאף אחת לא מגיע גבר אגרסיבי אלים ושובר צלחות (ולא ביוון)- זו לא אלימות מילולית!! איך תרגישי כשיהיה ילד שיבכה כי הוא רוצה את אמא ואבא למשל לא יכול לשמוע את הבכי אז הוא ישבור צלחת כדיי להירגע??? שמרי נפשך אני
 
למעלה