עזרה בבקשה, איך יוצאים מקיפאון.
שלום, שמי איל, אני בן 36, רווק, מתעסק בספורט גם כתחביב וגם כפרנסה, אני בריא ונראה טוב, כך שאיני חושב שאני נמצא במצב של דיכאון או משהו דומה, אבל בחצי שנה האחרונה אני מרגיש מין תקיעות כזו, חוסר סיפוק ולאחרונה גם בילבול לדעתי עקב כל המחשבות שרצות לי בראש במשך היום. עקב המצב, למדתי על עצמי שאיני מסוגל לקבל החלטות. אני רוצה לעשות משהו אבל לא מסוגל להחליט שאני עושה אותו, או אפילו מחפש וגם מוצא 1001 סיבות למה לא כדאי לי לעשות אותו. כך שבסוף אני לא עושה עם עצמי כלום ופשוט נתקע במקום...המצב בו אני נמצא גם גורם לי לכל מיני חרדות ומחשבות טורדניות. נועצתי ברופא המשפחה והוא הציע לי לקחת כדור אך מאחר והבריאות היא אצלי דבר מאד חשוב, סירבתי. אין לי עניין להכניס חומרים כימיים לתוך גופי ויצאתי בחיפוש אחרי פתרון "בריא" יותר. יש פתרונות זמניים כמו פעילות גופנית למשל, היא עוזרת לי באותם רגעים בהם אני מתאמן אך לאחר מכן אותה הרגשה של ביזבוז וחוסר סיפוק חוזרת...
אני מרגיש שחיי מיתבזבזים לריק, אני יושב שעות מול המחשב, מחפש תשובות לעצמי, אני קורא ספרים ומחפש דרכים לצאת מהתקיעות הבלתי נסבלת הזו ולפעמים באמת זה עושה לי טוב אך בסופו של יום אני שוב מרגיש את אותו תיסכול, והרגשה שאני מבזבז את חיי לריק...
יחד עם זאת, אני ממשיך לעבוד, להתאמן ולשמור על בריאותי והמראה החיצוני שלי, כך שאנשים מסביבי לא יעלו על דעתם שהבחור הזה שנראה כמו אריה מרגיש בפנים כמו חתלתול קטן שלא מסוגל להחליט מה יהיה הצעד הבא שלו...
אנא עיזרו בהקדם, כוונו אותי והביעו את דעתכם, תודה מקרב לב, איל.
שלום, שמי איל, אני בן 36, רווק, מתעסק בספורט גם כתחביב וגם כפרנסה, אני בריא ונראה טוב, כך שאיני חושב שאני נמצא במצב של דיכאון או משהו דומה, אבל בחצי שנה האחרונה אני מרגיש מין תקיעות כזו, חוסר סיפוק ולאחרונה גם בילבול לדעתי עקב כל המחשבות שרצות לי בראש במשך היום. עקב המצב, למדתי על עצמי שאיני מסוגל לקבל החלטות. אני רוצה לעשות משהו אבל לא מסוגל להחליט שאני עושה אותו, או אפילו מחפש וגם מוצא 1001 סיבות למה לא כדאי לי לעשות אותו. כך שבסוף אני לא עושה עם עצמי כלום ופשוט נתקע במקום...המצב בו אני נמצא גם גורם לי לכל מיני חרדות ומחשבות טורדניות. נועצתי ברופא המשפחה והוא הציע לי לקחת כדור אך מאחר והבריאות היא אצלי דבר מאד חשוב, סירבתי. אין לי עניין להכניס חומרים כימיים לתוך גופי ויצאתי בחיפוש אחרי פתרון "בריא" יותר. יש פתרונות זמניים כמו פעילות גופנית למשל, היא עוזרת לי באותם רגעים בהם אני מתאמן אך לאחר מכן אותה הרגשה של ביזבוז וחוסר סיפוק חוזרת...
אני מרגיש שחיי מיתבזבזים לריק, אני יושב שעות מול המחשב, מחפש תשובות לעצמי, אני קורא ספרים ומחפש דרכים לצאת מהתקיעות הבלתי נסבלת הזו ולפעמים באמת זה עושה לי טוב אך בסופו של יום אני שוב מרגיש את אותו תיסכול, והרגשה שאני מבזבז את חיי לריק...
יחד עם זאת, אני ממשיך לעבוד, להתאמן ולשמור על בריאותי והמראה החיצוני שלי, כך שאנשים מסביבי לא יעלו על דעתם שהבחור הזה שנראה כמו אריה מרגיש בפנים כמו חתלתול קטן שלא מסוגל להחליט מה יהיה הצעד הבא שלו...
אנא עיזרו בהקדם, כוונו אותי והביעו את דעתכם, תודה מקרב לב, איל.
