עזרהההה!

[חופית1112]

עזרהההה!

כתבתי בפורום כבר מספר שאלות..שבכולן עזרתם לי להסתכל אחרת על המצב.. אני אחזור על הפרטים..אני בת 18 וחצי בן זוגי 21 וחצי. אני בצבא חוזרת יומיות והוא בפסיכומטרי. הבעיה היא שכל פעם מגיע אצלי במח שגעון חדש. כל דבר שבן זוגי עושה\אומר\חושב זוכה ממני הדבר לביקורת לא יפה. אני מודעת למצב ויודעת שהבעיה היא לא במה שחברי אומר, אלא בגישה שאני מסתכלת על הדברים.. למשל היום..הוא אמר לי שאחרי הפסיכומטרי הוא רוצה לעבוד עבודה אינטנסיבית של 10 שעות...מהבוקר עד סביבות 8 בערב.. אנחנו רגילים להפגש כל יום. במצב כזה ברור לי שזה לא יתאפשר..הבהרתי לו שאני לא רוצה ללכת לישון מאוחר כי יש לי צבא..אז נפגש יותר בסופי שבוע... הבעיה אצלי היא שזה מציק לי...שהוא הולך לעבוד כל כך הרבה ושלא ניפגש במשך השבוע..לעומת מה שהיה עד עכשיו... בעוד אני כותבת את הדברים אני אפילו צוחקת על עצמי..איך אני בכלל מעיזה לחשוב ככה במקום לפרגן לו?! אני לא יודעת מה לעשות כדי לצאת ממעגל ה"קסמים" הזה... יש עצות?

 

[chenby]

קודם כל

מתוך המודעות - אל תוציאי את התסכול הזה על החבר שלך.. את יודעת שזה לא קשור אליו אלא רק הגישה שלך - לכן הוא לא צריך לסבול. גם את לא צריכה לסבול. אולי תסתכלי על זה בגישה חדשה- אולי עכשיו גם יהיה לך זמן פנוי, זמן לחברות, זמן לצאת קצת לחוגים אחרים מהשגרה שלך, ויהיה לכם עוד יותר כיף להיות ביחד בסופשבוע. ו.. מכיוון שהוא עובד כל כך הרבה, אז אולי גם תוכלו להתפנק קצת יותר ביחד.. לכי תדעי.. בכל מקרה, תזכרי שכל מה שהוא עושה עם החיים שלו - בעיקר כשאתם לא נשואים ואין ילדים - זה העסק שלו. הוא כשהוא איתך, הוא בוחר להיות איתך, והוא בוחר את זה כל יום מחדש.. אין זה אומר עדיין, שהוא חייב לבחור להיות איתך, זוהי זכות שלך ושלו לבחור אחד בשני.. ממקום כזה ששניכם משוחררים לבחור את חייכם, יהיה לכם הרבה יותר עוצמתי להיות יחד כיוון שהיחד שלכם יהיה מתוך בחירה מודעת יותר, ומתוך פרגון והעצמה אחד של השני. בטח שאת רוצה שהוא יעבוד, ויפתח את עצמו, ויצליח בפסיכומטרי, ושיהיה מאושר. בשנייה שתהיי צרת עין לגבי הבחירות שלו - רוב הסיכויים שבשלב כזה או אחר, הוא יבחר בחירה נוספת, וזה להפרד.. תחשבי מה אפקטיבי לך, ואם ברור לך שלפרגן לו זה אפקטיבי, תחפשי בתוכך סיבות ממש תשאלי את עצמך ותמתיני עד שתופיע התשובה בראש - מה טוב בזה שהוא רוצה לעבוד מהבוקר עד בערב?

 

[חופית1112]

תודה

את ממש צודקת כמה שהפורום הזה עוזר לי אני כל כך חסרת ניסיון...וקוראת בשקיקה כל תגובה להודעות שלי. עכשיו שחושבים על זה, אפילו עדיף לנו להפגש קצת פחות....ושכל אחד יוכל לפתח עוד נושאים בחיים שלו..וימצא זמן לדברים אחרים.. אני כל כך מוזרה..שהוא לא עובד..אני מתלוננת למה לא יוצאים הרבה..ולמה הוא לא קונה לי כלום... וכשהוא עובד....אני אומרת למה כל כך הרבה שעות.. אני צריכה איכשהו להבין שלא כל החיים שלו סובבים סביבי..והוא לא חיי בשביל לרצות אותי בכל דבר.. ושגם לו יש צרכים..ולא רק לי \= אחחחח הילדותיות שלי!!

 

[chenby]

חופית!

את בת 18,תקבלי את זה שאת עדיין ילדה בראייה שלך.. ותמתיני בסבבה להתבגרות. החוויות והתמודדויות שלנו , הן אלו שמבגרות אותנו. ואת מוזמנת להיפתח לעולם שלם של ספרים שמדברים על כל מה שאני כותבת, גם אני למדתי את זה פעם, ותרגלתי, והיום זה חלק ממני..