בתרגום של רפאל אליעז
למחזה הספרדי הקלסי "מעיין הכבשים" מאת לופה דה-וגה, חוגג הכפר את אומץ ליבו של מנגו השמן, שעמד בעינויים קשים מצד פקידי השלטון ובכל-זאת לא הסגיר את רוצחיו של הקומנדור המתעלל שהטיל את חתיתו בכפר. הם מציפים אותו במאכל ומשקה, להנאתו המרובה, ומכריזים: - מי שלא פלט וידוי, לכוסותיים הוא ראוי. - מי ששם לפיו מחסום, ילגום-יאכל, יאכל-ילגום! - על כל פריכה ומעיכה, יורם למנגו כוס ברכה!