עזרההההה!

תמריק

New member
עזרההההה!

שלום לכולם, אני מחפשת נואשות את הביטוי המקביל ל"לעשות קנאקים באצבעות". אני זוכרת שזה לפרוך. טעות?
 

תמריק

New member
זה חזר אלי בחריקת בלמים

... אני אומרת לעצמי לפרוך, לפרוך... ומשהו לא מסתדר. מה לגבי לפקוק? פתאום זה נשמע לי יותר נכון.
 

Boojie

New member
ראיתי בכמה מקומות את המילה

"לפרוך" במשמעות הזאת. לא ברור לי מאיפה זה יצא או למה, אבל נתקלתי בזה כמה וכמה פעמים. "מילה במילה" (המילון שזמין לידי כרגע) מגדיר "פריכה", בין השאר: "גריסה... לחץ... מעיכה" וכו, כך שלפחות אפשר להבין מאיפה השימוש הגיע. אני בדרך כלל משתמשת לצורך זה ב"לפוקק".
 
בתרגום של רפאל אליעז

למחזה הספרדי הקלסי "מעיין הכבשים" מאת לופה דה-וגה, חוגג הכפר את אומץ ליבו של מנגו השמן, שעמד בעינויים קשים מצד פקידי השלטון ובכל-זאת לא הסגיר את רוצחיו של הקומנדור המתעלל שהטיל את חתיתו בכפר. הם מציפים אותו במאכל ומשקה, להנאתו המרובה, ומכריזים: - מי שלא פלט וידוי, לכוסותיים הוא ראוי. - מי ששם לפיו מחסום, ילגום-יאכל, יאכל-ילגום! - על כל פריכה ומעיכה, יורם למנגו כוס ברכה!
 

BWPLtd

New member
צדקה הראשונה- לפכור אצבעות

וללא מובאה, פשוט מידע כללי שמתבסס על המון קריאה של סיפורת שתורגמה בשנות ה 50 וה 60, כשעוד ידעו לדבר עברית.
 
כן, רק שלפכור אצבעות זה

לשלב אצבעות בחוזקה, כביטוי לצער או רוגז, ולפוקק אותן זה לעשות "קנאקים", כדברי השואלת. נכון שהמילה אינה מופיעה במילון ההווה או באבן-שושן הישן, אלא ברב-מילים החדש יותר, ואמנם הביטוי לא היה קיים בשנות השישים וגם לא בשנות השבעים. גם היום יודעים קצת לדבר עברית, רק שהעברית חיה, נעה ומשתנה.
 
למעלה