עו"ד וביטוח לאומי

[iWish1]

עו"ד וביטוח לאומי

אשמח לדעת, מנסיוכם האישי, האם הסתייעות בעו"ד אל מול ביטוח לאומי מזרזרת ומייעלת את התהליך?
ומהן העלויות המקובלות לעניין.

תודה רבה, בריאות והקלה!

 

[ויויאן טאץווד]

אני טרם פניתי. מקווה שיענו לך אנשים עם ניסיון אישי

נדמה לי ששמעתי פעם מה העלות, ודי בטוחה שזה נספר באחוזים כך שלעו"ד יש אינטרס "להווציא" לך קצבה גבוהה יותר. והיתרון של עו"ד על חברות (שמעסיקות אנשים שיושבים מול מחשב בשכר מינימום ובתנאי ניצול לפי מה ששמעתי) - הוא שאצל עו"ד נקבע סכום, הוא יורד מן הקצבאות הראשונות, בסכום שיהיה קטן מספיק כדי להשאיר לך מהקצבה נתח משמעותי. אבל כשנגמר הסכום שנקבע עליו מראש גמרנו, כל הקצבאות הבאות היא שלך במלואן.
ובחברות האלה הבנתי שזו חתונה קתולית. ואתה משלם ומשלם, וסכום הרבה יותר מאשר עו"ד.
וכמו שהם מחוייבים לציין, העובדים שלהם הם לא עו"ד.
-
בנוסף, סיפורים מתארים את הועדות כמשהו לא נעים, בעיקר כי נותנים כמה דקות לכל חולה, והוא אמור להציג את מצבו. לא פשוט לאדם בריא, בטח שלא לחולה. וגם היכולת של היושבים בועדה להתרשם על פי מספר דקות היא לא סבירה, לכן הרבה פעמים נדרשים לעוד ועוד ערעורים כדי לקבל הזדמנות לעוד כמה דקות של ועדה.
האדם היחיד שמותר לו להכנס איתך ולדבר בשמך בועדות זה עו"ד. ובעיני זו הסיבה הכי מרכזית כן להעזר בכזה.

חוץ מהידע המקצועי שלו. יש עו"ד שמתמחים במחלות מסוימות, כולל "שלנו" ולכן כבר הציגו את המחלה בהמון ועדות.
ויש עורכי דין שהם גם רופאים.

--
אני בעד.

יש את אלה שמעדיפים לנסות קודם לגשת לבד, אולי בפוקס הם יפלו טוב. וזה גם קורה לפעמים.
בשבילי המחשבה לעבור חוויה לא טובה שעלולה לגמור את המוטיבציה שלי להמשיך הלאה, כי זה תהליך, מסוכנת מדי. מעדיפה לצמצם את הסיכוי לחוויה לא טובה למינימום.

--
זה לא עונה בדיוק על השאלה שלך. אבל אני מניחה, מההודעות שהיו פה בנושא שזה נורא משתנה מחולה לחולה. זה מוסד שלא מתנהל הכי מוצלח שבעולם (בלשון המעטה) וזה לא עקבי וקשור לאיזה עוד מחלות נוספות יש לך. זה קצת עניין של מזל, יש מי שהצליחו בלי עו"ד. יש כאלה שאפילו מספרים שהעו"ד אכזב אותם והם לא הרגישו שהוא עומד לצדם.

-
ובכל מקרה "אוסף" של מחלות הוא יתרון במל"ל (עצוב נורא) ולפי כמה אנשים ששמעתי את סיפורם: על מצב נפשי הם נותנים יותר בקלות מאשר על חלק מהמחלות. למשל סיפור של בחורה שעברה תאונת דרכים ששברה כמעט כל עצם בגופה, והיא בשנים של שיקום, וכשפנתה למל"ל עם שלל של פגיעות גופניות לגמרי, הם התייחסו רק לזה שהיא בדיכאון (נו, איך לא תהיה?) והיא קיבלה קצבה רק על רקע של דיכאון.

וגם תבדקי, אם את רוצה לעשות צעד מקדים לפני עו"ד, את השירות החינמי של יד מכוונת, יש שם אפשרות להתייעץ גם בשיחת וידאו.

בהצלחה

 

[iWish1]

בדיוק זו הנקודה!

תודה רבה על התשובה המפורטת.
נגעת בדיוק בנקודה, אני עוזרת לאחי שחולה פיברו בעניין זה כי כפי שציינת כל ביקור הכי קטן אצל הרופא זוהי מטלה עצומה עבורו ולוקח חודשים עד שמצליח להביא את עצמו למצב שיכול ללכת לפגישה, על הוועדות של הביטוח שמעתי סיפורים לא פשוטים ולא בא לי שיעבור את זה וגם פשוט לא יוכל לעמוד בזה ועוד יותר יתאש ובדיוק מהסיבה הזו אני חושבת שעו"ד עדיף - שיוכל לייצג אותו מבלי שאחי יצטרך לעבור את כל הסאגה הזאת.
גם ככה הבנתי שלחולי פיברו אין סיכוי לקבל עזרה, למרות שזה ממש לא ברור.. הוא כבר 4 שנים לא עובד וזה נהיה ממש לא פשוט לעזור לו כלכלית וכמובן, ועוד יותר משמעותי, שובר את רוחו שהוא צריך להעזר באחרים ולא יכול לפרנס את עצמו...
אשמח לשמוע מנסיונם של אחרים אם מישהו הצליח לקבל עזרה מביטוח לאומי כחולה פיברו ותת"כ... ועל עורכי דין מוצלחים בתחום.
תודה רבה על ההתיחסות!

 

[דורבר24]

קודם כל תנסו לבד

אן לי כל כך זמן לפרט אשתדל לפרט יותר בשישי שבת.
א. עו"ד עדיף על חברות כמו זכותי כי לעו"ד יש את האפשרות להיכנס עם התובע לוועדה ולנציגי החברות אין את הזכות הזאת.
ב. אני תבעתי לבד בעלי הגיע עימי לוועדה והביא להם את ההביט של איך המחלה השפיע על חיינו וחיי כל המשפחה, צריך לבדוק את את יכולה להיכנס עם אחיך.
ג. יש ברשת פורומים של עו"ד המייעצים ממש בפרוט איך להגיש את התביעה ומה צריך, יש גם את יד מכוונת שאת יולה להעזר בהם ואת עמותת אסף.
תנסו קודם לבד ואם ידחו אתכם תפנו לעו"ד.
בשנה האחרונה שכ"ט של העו"ד הוגבל, עדיין אין סעיף לפיברומאילגיה בביטוח לאומי אבל לפחות מכירים בה...
אם יש מכתב מפורט של כל התהליך מראומטולוג להערכתי זה מספיק, לי זה הספיק אבל אני חולה בעוד משהו.
בהצלחה ורק בריאות.

 

[ו אולי]

גם לדעתי עדיף קודם לנסות לבד, ורק אם זה לא הולך אז לפנות לעזרת עו"ד.
&nbsp

 

[ויויאן טאץווד]

שאלה לי, באמת, בשביל עצמי

זה מניסיון? האם עברת ועדה ראשונה לבד, ונפלת על כזו עם השפלות?

אני יודעת על עצמי שאם אעבור משהו מהסיפורים שאני שומעת זה יהיה כ"כ טראומטי שלא רק שלא אהיה מסוגלת להמשיך את התהליך אלא חמור מזה.

אני עוד לא התאוששתי מהשפלות שעברתי אצל רופאים (והן באמת לא מהמחרידות ביותר), ריסוק כבוד האדם כמו ששמעתי שקורה שם זה משהו שאני לא אעז לעשות לבד. או אקח את הסיכון.

לאדם שנמצא על הקצה של הקצה לנסות משהו שעולה לך בכוחות אדירים גומר את הכוח ללנסות משהו נוסף אח"כ.

זו דעתי.

מצד שני יש לי חברה שיש לה דיכאון מינורי, לא קליני ולא אובדני או משהו קיצוני במיוחד. וההורים שלה לקחו אותה (יש לה מעטפת מגוננת שלא לכולנו יש), והועדה תוך השלוש שניות שראתה אותה קבעה לה קצבה על סעיף דיכאון. אז יש גם סיפורים כאלה.

 

[ו אולי]

הגעתי ללא עו"ד וקיבלתי יחס ענייני והוגן בכל הוועדות

מניחה שזה תמיד תהליך מותח ומורט לבקש עזרה מהסוג הזה, ולעיתים קרובות בט"ל מטרטרים.
&nbsp
יש לי חברים שגם הם קיבלו אחוזי נכות ללא עו"ד, ולעומתם אחרים שכבר שנים נלחמים בערכאות משפטיות בבט"ל, זה הרבה עניין של מזל.
אם כי אני מאמינה שיש משקל גדול ללהגיע מוכנים לוועדות, אחרי הכנת שיעורי בית על הפרוצדורה, הבאת חומר רפואי מסודר שתומך בכל הסעיפים הרלוונטים לקצבה, וכמובן לאופן שבו מציגים את הדברים בוועדה ועד כמה עושים רושם אמין.
&nbsp
אני לא בטוחה אבל יש לי הרגשה שכשנכנסים עם עו"ד לוועדה זה עלול לעורר אנטגוניזם מצד הרופא, ואמנם זה יגדיל את הסיכוי שהוא יעבוד בנהלים אבל יקטין את הסיכוי לאמפתיה. ולכן לדעתי כדאי לקחת עו"ד רק כשלא מצליחים להסתדר לבד ואין ברירה.

 

[דורבר24]

מעניין לדעת

האם קיבלת כבר נכות קבועה? אני על נכות זמנית ודצמבר אמורה להיות לי שוב וועדה ואם לא אז כמה שנים סחבו אותך עם נכות זמנית?
את עובדת? כי אני למרות כל הקשיים ממשיכה לעבוד, אמנם ברבע משרה אבל משתדלת לשמור על שיגרהלמרות שיש ימים שבאיםברצף שבהם אני לא מתפקדת בכלל.

 

[ו אולי]

לא כל כך זוכרת

נדמה לי שעל חלק מהסעיפים קיבלתי מייד נכות קבועה ועל חלק זמנית, שבהמשך הוחלפה בקבועה.
היו תקופות שעבדתי ו/או למדתי בהיקף מוגבל.
&nbsp

 

[ויויאן טאץווד]

תודה רבה. קראתי וזה מעודד. רוצה לענות יותר אבל צריכה ריכוז

 

[דורבר24]

לא היו השפלות

הגעתי לוועדה ראשונה בליווי בעלי ודווקא התייסו אלי בכבוד ולא כמו ששמעתי מהרבה וגם אני התמהתי שנתיים מהפחד עד שבעלי החליט שהוא מטפל בעניין.
בעקרון אין לי רק פיברומיאלגיה את יודעת... אבל סיכומי המחלה והתהליך שנמשך 8 שנים הספיק לי בוועדה.
וכן יש רופאים שמסתכלים
עלי כאיזו אישה הזויה ויש דברים שאני לא מעזה לספר גם לרופאים כי אני בעצמי חושבת שחלק מהתופעות שאני חווה הזויות.
לדעתי שווה לך לנסות לבד אם יש לך סיכום ראומטולוגי, גסטרו ואם קיבלת טיפול נוסף כלשהו, מקסימום אם ידחו אותך אז קחי עו"ד.
אן הרבה זמן בוועדה אני הייתי מבוהלת , אבל בעלי ישב ואמר בלי "לדפוק" חשבון כל מה שעובר על הבית מאז שאני מרגישה טוב ואיך זה פגע בילדים, בלימודים, ובו כמפרנס ...מה גם שעזבתי את העבודה שלי שבה הרווחתי בערך פי 5 כי אני לא יכולה לשבת הרבה על המחשב וגם לא יכולה להתרכז.
את חייבת שאמא או אח/ות יגיעו איתך וידברו.
אני חייבת ללכת אמשיך בסוף השבוע הזה מבטיחה.

 

[אמא 70]

הגעתי עם עו"ד

למרות שהגעתי עם עו"ד הרופא היה חסר סבלנות, לא עיין במסמכים ובפרוטוקוך רשם שסה"כ הובאו בפניו שני מסמכים.. כאש הוגשו למעלה מ 100 (!!) המסכמים שמונה שנים של מחלה. הוא לא בדק כמעט כלום: לא נוקשות, כיפוף ורגישות לכאב. קבע לי 22% ואנחנו בדרך לערעור...

 

[ויויאן טאץווד]

בהצלחה בערעור

אני, בעיקר מאז המחלה, תמיד מעדיפה לבוא עם ציפיות נמוכות ולקחת בחשבון את זה שלא ילך חלק ומקסימום להיות מופתעת לטובה.

לפי מה שמתארים, ולא רק במחלה הזו אלא כהתנהלות של המוסד הזה, ואנחנו נתקלים בזה בעוד מקומות.
זה שהם קודם כל דוחים או נותנים לך משהו שהוא הרבה פחות ממה שמגיע לך, ואז בעצם הערעורים שוב ושוב הם התהליך שבו אתה לאט לאט מעלה את האחוזים עד שמגיע אולי למה שמגיע לך.

(ושאלה שנשאלת בתוך הדיון הזה היא תמיד האם היית מקבל יותר עם היית מגיע עם עו"ד, ואז העלות שלו מחזירה את עצמה ויותר מזה)

אז קחי את הערעור כחלק מהתהליך, ולא כפגיעה. ככה הם עובדים.
גם כי זה מוסד רקוב מאד.
וגם כי בתכלס יש הרבה אנשים שחושבים להיות ישראלי משמע להיות תחמן. ואנחנו, מי שבאמת צריכים, נדפקים בגלל התחמנים האלה, הממסד חושד בכולם וכנראה שלא לחלוטין שלא בצדק.

אז אני מקווה שמערעור לערעור א. לא תתערערי

וב. תקבלי את מה שמגיע לך.
ואני מקוה שהעו"ד לפחות נותן לך איזשהו חוסן, הרגשה שיש לך "גב" וגם אמפטיה. אשמח לשמוע אם בא לך לספר האם כך. (כי הרבה פעמים מי שנורא טוב בצד המקצועי פחות טוב באמפטיה ולהיפך. למצוא את שני הצדדים ביחד זה מפעל הפיס

 

[סיסטר מורפין]

עו"ד לוועדות ביטוח לאומי

הסיפור שלי בקיצור מקוצר מהסוף הטוב להתחלה: לפני כחודש קיבלתי קצבה לאחר ערעור. לוועדה הראשונה הלכתי לבד, זרקו אותי מכל המדרגות בידיים ריקות (אבל היו ענייניים), דווקא הערעור היה פחות נעים וגם בפורום רחב של שלושה רופאים. במה לדעתי תרמה לי עורכת הדין? א. הכנת תיק מקיף - מאיזה רופאים מומחים להביא מכתבים וגם למי לפנות לצורך כתיבת חוות דעת מיוחדת לביטוח לאומי? אצלי חוות דעת טובה ומקצועית מפסיכיאטר מקצועי אך לא יקר די הכריעה את הכף בסופו של דבר והגעתי אליו דרך עורכת הדין. ב. התעסקות בהגשת מסמכים, דחיית פגישות ועוד ג. ידע וגיבוש אסטרטגיה - למשל: לי לא היה מושג שצריך לפחות 25% באחד הסעיפים כדי לקבל קצבה והיא ידעה את זה וגיבשה אסטרטגיה כיצד להגיע אל היעד. ד. הדרכה לגבי הוועדה - להדגיש למשל את קשיי ההווה ועוד. ה. עניינים טכניים בוועדה עצמה ו. ליווי ותמיכה רגשית. יש לציין כי את הפגישות עם הרופאים בכל מקרה קובעים ומבצעים עצמאית וזה מאוד מאוד קשה, אני פשוט בחרתי להתייחס לזה כסוג של עבודה שבסופה אקבל תמורה ועדיין לא היה קל. לגבי התשלום יש חוק בעניין הידוע כחוק לבנת פורן, אני חושבת שהמגבלה היא בסביבות 14% ל-26 חודשים, אם אינני טועה. בטח יש מידע במרשתת. בעקרון גם על זה אפשר להתמקח. עו"ד בדרך כלל יהיה גמיש יותר מחברה. אני פחות מתעסקת בשאלה אם יכולתי לעשות את זה לבד כי היא פשוט כבר לא רלוונטית, אבל זה נראה לי מאוד אישי ולפי התגובות עד עתה תלוי גם במציאת קרוב מתאים שיכול לעזור בוועדה עצמה.

 

[iWish1]

תודה רבה על התגובות!