עוצו לי עצה

dreamLOVER

New member
עוצו לי עצה

יש לי משהו שמטריד אותי קצת, אולי תוכלו לתרום לי מחכמתכם. אני נמצאת כרגע במערכת יחסים. אני מאוד אוהבת את חבר שלי, והוא מאוד אוהב אותי. העניין הוא, שאני מרגישה שאני נותנת המון המון, ממש את כל כולי, ואני לא כ"כ בטוחה שאני מקבלת מספיק בחזרה. אני אוהבת לתת, זה בא מהלב, ובכל זאת- אני חוששת שאני אתן ואתן, בלי לקבל, ובסוף, כשהקשר יגיע לקיצו, אתחרט על שכ"כ השקעתי בבנאדם הזה. מה לעשות?
 
כל מערכות היחסים מסתיימות בסוף

מסיבה זו או אחרת. האם עלינו לחשב כל דבר שאנו נותנים או מקבלים כדי לא להתחרט בסוף? מה זו אהבה? חווית הרגע המעבירה אותנו על גדותינו או מאזן נתינה וקבלה אשר חייב להתקיים? מנסיוני יש גם לי נטייה שלא לתת מעצמי, או להיפך: לתת מעצמי יותר מידי. למדתי שהסיבות לכך הן בדרך כלל יצירת תלות או אשמה/תחושת חובה בבן/בת הזוג. כשיש תלות או אשמה כזו קל לי (לי:) להגן על עצמי במערכת היחסים. אז אני מנסה ללמוד לא לתת יותר ממה שהצד השני צריך וגם לא לסרב לתת. פשוט לנצור את הרגע ולא ליפול לתוך משחקי כוח חבויים בתוך משחקי אשמה וחובה. נתתי יותר מידי. לא נתתי מספיק... את מי זה מעניין? אלו רק תירוצים להיכשל או להחזיק מישהו בעל כורחו במערכת יחסים שאני פוחד לעזוב. אז איפה כאן האהבה?
 

InnerKid

New member
נתינה וקבלה אחת הן בָּאמת

אם את אוהבת אותו תתני לו עכשיו כי את אוהבת אותו עכשיו. לפעמים אנחנו נוטים לחשוב יותר מדי על מה יהיה אחר כך ומפספסים את החיים בהווה. אין שום דבר חוץ מהרגע הזה. האהבה ביניכם אולי תגמר יום אחד. אולי לא. אנחנו רוצים להבטיח לעצמנו וודאויות שבעצם אין לנו אותן. טוב לנו ואנחנו רוצים לשמר את המקום הזה שטוב לנו בו, אנחנו לא רוצים להתאכזב. את אוהבת אותו עכשיו. תני לו עכשיו. תני לו אהבה. תני לו מה שאת נותנת לו באהבה. עכשיו. כי עכשיו. כי עכשיו את אוהבת. כי זה הרגש שבך עכשיו. את כבר חושבת שהקשר הגיע לקיצו? אולי זה כבר הקץ? אנחנו חיים במחשבות על מה שעתיד יהיה לקרות או לא לקרות. מפנטזים את הפחדים שלנו מתגשמים ופועלים בהתאם במקום לחיות את מה שיש עכשיו. במקום להעריך את מה שיש עכשיו אנחנו מתאבלים על מה שיאבד. אחרי שזה אובד אנחנו מתאבלים על מה שבעצם לא היה, כי גם כשהיה היינו עסוקים במה יהיה שכלא יהיה. לא לשכוח לנשום עמוק.
מאור
 
נתינה מתחילה את תהליך הקבלה

בעצם הנתינה יש קבלה. אדם שנותן, תורם לנזקק,לחברה, מעצם הנתינה מיד הוא מקבל סיפוק שעשה משהו טוב. נותנים שלא על מנת לקבל, והנתינה מתחילה תהליך קבלה שהצד המקבל מרגיש צורך להחזיר טובה. זהו תהליך של נתינה שמתחילה תהליך קבלה.
 
../images/Emo45.gif"נתינה מתחילה ....קבלה" בדיוק!

"נתינה היא זרימה" ב.ברגר אם פשוט עושים זאת בצורה טיבעית "מקבלים" המון בחזרה גם אם לא מיד חשים זאת. לדעת להעניק זו ברכה וזכות,ולא למענם של אחרים, אלא למענינו בלבד - זה גורם להתרוממות רוח, משפר את הרגשתינו ואת אישיותינו, מביא לשלווה ולאיזון בחיינו.
נתינה היא זרימה מחזורית - והטוב יתגלה בחזרה.
כשאנו עוזרים לאחרים,אנו עוזרים לעצמינו, כיוון שכל דבר טוב שאנו מעניקים - משלים את המעגל וחוזר אלינו.
פלורה אדווארדס
 

kung fu

New member
אני לא בטוחה שהבנתי אותך.

אתה יכול לפרט? בנתינה יש קבלה, ואם נותנים לא על מנת לקבל אז זה בעייתי?
 
נותנים שלא על מנת לקבל

כלומר הנתינה היא לא בתנאי שנקבל, או שאין בכוונת הנותן מלכתחילה לתת כדי לקבל, אלא שהוא מקבל אפילו שלא התכוון ולא היתנה זאת בקבלה. עצם הנתינה עושה לו טוב והוא מקבל סיפוק והמקבל מרגיש צורך לתת ובהזדמנות ראשונה הוא עושה זאת. אז נוצר תהליך שהנתינה מתחילה את הקבלה. מקוה שזה מסתדר לך עכשיו ואת לא רואה את הבעייתיות שראית קודם.
 
../images/Emo24.gif ../images/Emo140.gif

אגב, זה כל הזמן מעלה בי חיוך נעים, לקרוא את ההודעות שלך שרשומות בשפה האנגלית, עם המשמעות העברית. זה מרענן כזה
 
לתת בזוגיות ..

"אני אוהבת לתת, זה בא מהלב" אם זה בא מהלב אז אין צורך בתמורה... לפעמים בזוגיות זה לא מדובר על נתינה אלה על רמת הצפיות מהבן-זוג, את מרגישה שאת נותנת ונותנת - ומצפה שהבן זוג שלך ינהג כמוך ויחזיר לך בהתאם לרמת הנתינה שלך.... המממ טוב זה לא כל כך עובד ככה, כל אדם נותן את מה שהוא יכול ולא מעבר לכך...אז יש לך שתי אפשרויות (ואולי יותר) 1. לקבל באהבה את מה שהבן שלך נותן ולראות בזה עולם ומלואו מצידו 2. לדבר איתו ולספר לו על הצפיות שלך ממנו / מהזוגיות...יש דבר אחד שהבן זוג לא יכול לעשות, והוא לקרוא את המחשבות שלך
ולבסוף תהיי שלמה עם הנתינה שלך וככה לעולם לא תחרטי - אפילו אם הקשר בעתיד יגיע לסיומו.
 

jongler

New member
dreamLOVER יקרה

לאחר קריאה בשאלתך איני בטוח כלל שחווית אהבה, כל השאלה מסתובבת סביב הפואנטה שבסוף : "כשהקשר יגיע לקיצו, אתחרט על שכ"כ השקעתי בבנאדם הזה" - את יוצרת מציאות, את בונה אותה לאט לאט, מסירה אחריות ע"י הסטת הגורם ה"בעיה" אל החבר. אני אפרק את שאלתך לגורמים וזאת על מנת לפקוח את עינך : "אני נמצאת כרגע במערכת יחסים. אני מאוד אוהבת את חבר שלי, והוא מאוד אוהב אותי" - את מתארת כאן אהבה מושלמת ,אבל! מדוע את חוזרת ומדגישה את נושא "האהבה" - אהבה מדברת בעד עצמה, אהבה קיימת בזכות עצמה ולא בזכות המילים שאת משתמשת על מנת לתאר, יתכן שישנו משהו אך אין כאן אהבה, ישנה אולי משיכה,הדדיות,חיבה,ידידות אך לא אהבה. "העניין הוא, שאני מרגישה שאני נותנת המון המון, ממש את כל כולי, ואני לא כ"כ בטוחה שאני מקבלת מספיק בחזרה. אני אוהבת לתת"-כשאת נמצאת באהבה את לא נמצאת, את שוכחת מעצמך, כולך בשביל האחר-בחיר ליבך, את מעלה כאן טענה אך אינה נכונה - את אינך נותנת המון את מוותרת באופן יחסי יותר ממנו (וזו מנקודת מבטך), את מצפה לתמורה, את נותנת בשביל לקבל כמאין "סחר חליפין" במחוות של חיבה או חפצים או כל דבר אחר. את חווה חוסר ואת מצפה ממנו שישלים לך את אותו החוסר, שבעצם, את כבר שלימה ואינך יודעת זאת - יש בך הכל, אין את צריכה מאף אחד דבר גם לא מילה טובה(משום שזאת רק מילה). "אני אוהבת לתת, זה בא מהלב, ובכל זאת- אני חוששת שאני אתן ואתן, בלי לקבל"- את לא אוהבת לתת!!! את משכנעת את עצמך ומנסה לשכנע את הקוראים בצידקת דרכך, במיסכנות שאת נמצאת בה, אך אינך במסכנות כלל וכלל את בעמדה נהדרת! אהבה לא נמדדת - אהבה פורחת, השקי את האהבה בליבך דרך האחר. והסיום... את מתארת את סוף הקשר שתיארת אותו בתחילה כ"אהבה גדולה" מדוע שאלת כלל את השאלה שאין את מתכוונת כלל להמשיך בקשר?! מה את מנסה להשיג?! המשך יום מהנה JonGler
 
למעלה