עוצו לי עצה

[קרן אור לי]

עוצו לי עצה

יש לי ילדה בת 13, השבוע היא ביקשה ללכת עם חברה לקנות בגדים, הבאתי לה 150 ש"ח, והיא אמרה שהוסיפה עוד 50 ש"ח מאצלה.(מיותר לציין כי הילדה מקבלת כסף מהסבים והסבתות ולכן יש לה מידי פעם כסף לעצמה). לאחר יומיים הילדה חזרה עוד עוד מכנסיים ושתי חולצות וכאשר שאלתי מהיכן הכסף, נאמר לי שהיה לה. (כמובן שהאמנתי). באותו הערב, בדקתי את קופת ועד הבניין ושמתי לב, כי חסר כסף, עשיתי אחד ועוד אחד והבנתי שהכסף נילקח משם ע"י הילדה על מנת לקנות בגדים. קראתי לה, ונאמר לה כי היא התכוונה להחזיר, כמובן שכעסתי, ואמרתי כי זו גניבה לכל דבר, ומיד הענשתי: א. ביקשתי שאת הפריטים שקנתה במשך הימים האלה תאסוף לתוך שקית ותביא לי, כי לא מגיע לה להשתמש בבגדים שניקנו מכסף שאינו שלה, ודבר שני ריתקתי אותה לשבוע.ובנוסף ביקשתי שתמצא דרך להחזיר את הכסף לקופה, ועד אז היא לא תקבל את הבגדים. א. האם נהגתי כשורה? האם לא הייתי קשה מידי? ב. איך הייתם נוהגים במקומי? א. הילדה הביעה חרטה ב. היא טוענת כי לא תעשה זאת יותר. כעת, שבוע לפני תחילת שנת הלימודים, הילדה רוצה ללבוש את הבגדים ליום הראשון של הלימודים, היא ביקשה ממני לתת לה עבודות ובכך "להחזיר" את הגניבה. עוד דבר, כואב לי הלב, שהילדה יושבת בבית שבוע לפני תחילת הלימודים. עיזרו לי אני עובדת עצות קרן אור לי (שכרגע מאוד חשוך לי)

 

[גליה13]

ברגע שהענשת אותה- תעמדי בעונש

לדעתי עשית בהחלט בצדק- מעשים כאלה צריך לקטוע כדי שלא יהיה להם המשך- ולדעתי החזרת הבגדים- מוצדקת- לגבי "ריתוק" יש לי 2 הסתיגויות- אני מאמינה שעונש צריך להיות כתגובה הולמת למעשה- ואין פה קשר בין ה"חטא" ל"עונש"... דבר שני ריתוק תמיד נראה לי כעונש גדול יותר להורים מאשר לילדים- אבל ברגע שנתת את העונש- אל תסוגי- או שבאמת תתני לה הרבה עבודות בית שתוכל "להרויח" בהן את הבגדים- לא העבודות הרגילות אלא מבצעים מיוחדים

 

[קרן אור לי]

אילו מבצעים מיוחדים?

אני מסכימה איתך אבל הייתי רוצה שתתני לי רעיונות למבצעים מיוחדים תודה מראש

 

[אחותו של שקספיר]

מה המטרה של ענישה?

ללמד לקח? להביא למודעות שנעשה מעשה שלא יעשה? לא מאמינה בעונשים. כן מאמינה בהסברה והבנה. הילדה לא שיקרה. מייד לכשנשאלה אם לקחה את הכסף(גנבה אומרים בעברית,הודתה) בוודאי שזו גניבה לכל דבר ואין להמעיט בחשיבותה וערכה. אבל... מה העונש? ומה הקשר בין העבירה לעונש? הילדה יודעת שהיא לא נהגה כשורה. היא אמורה להחזיר את הכסף(איך ,אגב?), אם היא באמת מתחרטת ואם היא באמת מתכוונת להחזיר את הכסף ואומרת גם איך ונוקטת פעולות לצורך זה(תולה מודעות בלוח המודעות בשכונה שהיא מוכנה לטייל עם כלבים ולשטוף מכוניות) בכלל לא חשוב בעיניי אם היא תחזיר אותו, כן חשובה בעיניי ההבנה למעשה שלא יעשה. לנורמות של התנהגות רצויה ושאינה רצויה. וריתוק? אני מכירה רק מהצבא. אני יכולה להבין את "הלאמת הבגדים" עד שיוחזר הכסף..אבל אני לא יכולה להבין ענישה של ריתוק. כאילו מה הקשר? אולי אפילו לחזור לחנויות עם הביגוד ולנסות לקבל שוברי החזרה. כלומר שלא תחזיק רכוש גנוב(או שנקנה בכסף גנוב) ובטח שלא תעשה בו שימוש. אבל מכאן ועד מעצר וריתוק? אני לא הייתי נוהגת ככה. וכן, אפשר להגיד לילדה, שאחרי חשיבה עם עצמך ולמרות שאת מאוד מאד פגועה מההתנהגות שלה, ונורמות המוסר שמנחות אותה. את חושבת שהעובדה שהיא מתחרטת ומנסה לתקן את האפשר (אם אכן היא באמת ככה) , וזה לא מצמצם את העניין וחומרתו,אבל במחשבה שניה, היות ועם הרכוש הגנוב היא לא תוכל להסתובב עד שתשלים את "ההלוואה" שלקחה. את עניין הריתוק. אפשר לשקול מחדש. אבל תוך דגש על ההתנהגות המצופה ממנה. ככה אני הייתי נוהגת לו הייתי במקומך. נ.ב. יש לי 2 בנים חיילים כבר, ועוד כמה אחריהם. מעולםלא "ריתקתי" אותם כעונש על עניין כלשהו. בכלל- אני דוגלת בשיחה והבנה ולא ציות עיוור.

 

[קרן אור לי]

אני מודה לך

אני מודה לך, האמת, שהעונש באמת יותר קשה לי מאשר לה. אני אשוחח איתה כפי שייעצת לי, האמת שזו הפעם הראשונה שהענשתי בצורה כזו. תודה רבה לך

 

[גליה12]

עוד לא יבשה המקלדת מההודעה שלך

והבן החיל שלי- מטלפן שהוא מרותק- ולמרות הההבנה שלי שככה זה בצבא ושבודאי הוא עשה משהו שלא היה אמור לעשות כואב לי- כי משמע הריתוק שהוא לא יהיה חודש בבית.... עצוב! ותזכרו שלא עירבבתי פוליטיקה-!

 

[AYELET1]

זוכרים ../images/Emo8.gif

ומבאס נורא!! חודש קשה מצפה לך (לא שככה קל...)

 

[קרן אור לי]

הצטערתי לשמוע

גליה מתוקה ממש הצטערתי לשמוע על כך, אני רק מקווה שהוא נמצא בין חברה טובים שאוהבים אותו והוא אותם, ונעים לו להיות איתם. אני תקווה שהזמן יחלוף לו מהר והחייל שלך ישוב לביתו, ויש לי הרגשה שיקבל פינוק אמיתי ממך כאשר יחזור הביתה. קרן אור לי

 

[AYELET1]

דעתי ש....

אין להחזיר את הבגדים עד שתשלם עבורם. ובקשר לריתוק- זה עשוי אולי להרתיע, עשוי אולי להביא למודעות (ואולי לא. קשה לדעת). השאלה היא האם יש צורך להביא למודעות- האם החרטה באמת כנה (אם בכלל יש דרך לדעת את זה...)? וכפי שאמרו קודם, הבעיה עם עונש הריתוק , שהוא קשה יותר לנו...

 

[vered4]

בגלל שזו פעם ראשונה

אז לדעתי, אפשר לדבר עם הילדה, להגיד לה, תראי מה יכול לקרות, ואפילו לכתוצאה מהשיחה לוותר על הריתוק, ולהפוך אותו "על תנאי"

בכל זאת אין לה עברות קודמות. מהנסיון שלנו עם הטלת סנקציות (כאלה שקשורות למעשה וכאלה שלא), שבדיעבד מרגישות לנו כבדות (ויש סיכוי שלא נצליח לעמוד בהן). אין שום בעיה לתת לילדים לחוות את ה"כמעט עונש", ואחר כך להגיד להם "זה מה שיכול לקרות, אם תעשו כך שוב". כלומר, לא סתם לוותר, או לתת לזה להתמסמס, אלא באופן ברור ומודע. אצלינו זה מספיק ברוב המקרים. לגבי הבגדים, אם את רוצה למצוא דרך לאפשר לה ללבוש אותם, את יכולה לתת לה אותם (או אולי רק חלק מהם) ב"אשראי". את כאילו מלווה לה את הכסף, והיא צריכה לעמוד בתשלומים.

 

[קרן אור לי]

עידכונים מהשטח ../images/Emo13.gif

הילדה במשך יומיים התעקשה לעשות כל מיני מטלות בבית שבדרך כלל היא לא עושה, סיכמנו על מחירים, והיא כבר יומיים ממש רצינית. שוחחנו על המקרה, והיא אמרה שהיא למדה מהמקרה, וחושבת שהגיעה לה העונש. אבל........... מבקשת שאפסיק לה את הריתוק. לאחר שקראתי את המסרים שלכן החלטתי לוותר לה. לגבי הבגדים, היא קיבלה שני פריטים בלבד, בהתאם לעבודות שעשתה. אני כמובן הודעתי לה כי החזרתי את הכסף החסר לקופה במלואו, והיא "משלמת" כרגע לי. תודה על הכל קרן אור לי

 

[vered4]

לפחות כבר פחות חשוך ../images/Emo42.gif

 

[AYELET1]

שמחה לשמוע!!! ../images/Emo39.gif