דוגמית
הרעיון נלקח מהסטריפים של גארפילד. אם אתה מכיר אז תוכל לשים לב שהסטריפים מורכבים מ- 3 תמונות. הוא מדגיש את עומק התמונה-פרספקטיבה בכך שבכל אחת מ- 3 התמונות המפגש בין הקיר לריצפה הוא בזווית אחרת. זה גם נותן יותר דינאמיות למבנה הסיפורי (בקומיקס שהוא בפני עצמו די סטאטי, בכל-זאת, גארפילד עצלן...). בדוגמה הזו, הכורסא כבר פחות באוויר. נסה קומפוזיציות שונות בין הקו הזה לבין זוית הטית הראש או המבט