קרטיב על הספה??
סתם קפץ לי הקובץ הייקי חחחח
כנראה שאין קשר בין תארים אקדמיים להורות
קודם כל, כמו שענו לך כאן, הייתי הולך דווקא לכיוון החיובי מבחינת ניסוח התשובה. במקום "לך אין אבא", לומר "במשפה שלנו יש רק אותך ואת אמא".
מעבר לזה, כהורה אימנתי את עצמי לאורך השנים לא לענות באופן אוטומטי בתשובות על שאלות, למרות שהרבה פעמים יש תשובה מוכנה או אפילו תשובה ברורה שקופצת באופן מיידי. מצאתי שהרבה יותר פותח את הילדים כשעונים להם בשאלות על שאלות. שימי לב לשאלה שלו "איפה אבא שלי?". הוא לא שאל אם יש לו אבא או לא, הוא יצא מתוך הנחה שיש וניסה לברר איפה הוא. גיליתי לאורך השנים כאבא, שכשאני עונה בשאלות אני מעודד שיחה דו כיוונית ואז אני הופך להיות שותף לעיבוד השאלות והתשובות ולא רק מקור אינפורמציה שבאים אליו, שואלים שאלה, מקבלים תשובה והולכים בחזרה לתוך הראש ומעבדים את האינפורמציה החדשה לבד.
"הכי טוב עם אמא, אבא זה לא טוב". מסקנה מאד שלוש וחצית
שחור ולבן. מה שיש לי זה הכי טוב ומה שאין לי בלוא הכי לא טוב. מעבר לזה שילדים הם אלופים בקריאת שפת גוף ואנרגיה, אני בטוח שהוא קלט באיזה אופן את ה"החוורתי" שלך ונתן את התשובה הכי טובה לשניכם.
כמו שהשאלה הזו, שנראית כאילו באה פתאום משום מקום, ישבה אצלו בתחושה ותהליך עיבוד עד שיצאה. כך גם התשובה שקיבל תעבור את העיבוד שלה, עד השאלה הבאה. אני יכול לחשוב לפחות על עשר שאלות נוספות שהייתי שואל בתור ילד בעקבות התשובה שהוא קיבל אבל אני בטוח שבזמן שלו הוא יעלה עוד שאלות בנושא.
עד הקרטיב הבא