עונש-

[גילגולית1]

עונש-../images/Emo45.gif../images/Emo31.gif

| האם אתם ממליצים על הענשה

בעיקר כשהילד מוציא מהדעת, לא מקשיב, ועושה "דווקא"

 

[zivadina]

אני הייתי קוראת לזה "הרחקה".

כלאמר, לתת לו להיות לבד איפה שהוא כדי להרגע, וגם כדי שההורים ירגעו. עונש אני נותנת כאשר הילד עובר על חוקים ברורים.

 

[דליה.ד]

לפעמים, כן, תלוי מתי כמה ולמה...

 

[r66]

זיווה היי, לא הייתי נותנת להם

להיות לבד. אני בעד לסגור מעגל ולא שיסחבו בבטן את הכעס. אני תמיד דקה אחרי, הולכת אליהם ומדברים על ומחליטים החלטות. אני בעד להוציא את המילה עונש מהלקסיקון שלנו. רנה

 

[גילגולית1]

לא תמיד הם במצב שמאפשר

לשבת איתם ולהחליט החלטות. לפעמים הם ( וגם אנחנו) צריכים להיות קצת לבד, לחשוב ולהרגע ,ורק אח"כ ניתן להבהיר דברים. קורה שאפשר להרגיע מצב בלי עונש .

 

[zivadina]

השקט שלי הגיע כשהפסקתי להסביר.

בתור אמא שהסבירה שנים רבות, הבנתי שהם משתמשים בהסברים שלי להארכת זמן, כי ברור להם שאחר כך אוותר. מה הטעם להסביר דברים שסיכמנו כבר עשרות פעמים? בנקודה הזאת האבות מצליחים יותר, כי הם לא מסבירים אלא נותנים הוראות חד וחלק. אם תשאלי את הילד שלך לאחר מעשה מה לא היה בסדר, הוא ידע להגיד לך הכל, תאמיני לי. לכן, פשוט צריך להרגע, ולדעתי כן להעניש אם יש חבלה. ועוד דבר, אצלי בבית לא משחקים בשום פנים בכדור. בשביל זה יש דשא. הכלל הזה גם חוסך מריבות ובעיקר שומר על שלמות הבית. כמובן שהכל מתוך נסיוני האישי, ואת צריכה לחשוב מה מתאים אצלך.

 

[גילגולית1]

אצלנו העונש מתבטא

בשליחה לחדרו "לנוח" ולחשוב על מעשיו - בד"כ זה מועיל וכשהוא יוצא מהחדר (הזמן תלוי בחומרת מעשיו) אם חשב על מעלליו הוא מסוגל להבהיר ולהסביר , ולפעמים הוא בכלל לא זוכר למה נענש ומה קרה.--מה שקורה ברוב המקרים , בעצה עם פסיכולוג עבדנו איתו בשיטת - הקופוניםמשמעות הדבר הוא שבכל פעם שהוא מתנהג יפה ( ! ) הוא מקבל מתנה קטנה לבחירתו.

העניין עבד תקופה מסויימת עד שזה לא הזיז לו יותר. כשהתחילו להגיע תלונות חריפות מביה"ס וכלום לא הטעיל יותר הוחלט יחד איתו ובהסכמתו המלאה כי הוא יפקיד את כל צעצועיו על מדף גדול בחדרו , ובכל פעם שיביא מהמורה חתימה על התנהגות טובה- יבחר צעצוע- זה עובד טוב,והוא די משתדל להתנהג יפה בביה"ס ´ולאסוף´ חתימות-שבוע בו אסף 5 חתימות הוא מקבל מתנה . האחריות לאיסוף החתימות היא שלו - בסוף כל יום לימודים עליו לפנות למורה שלימדה ולקבל חתימה. אבל בגלל שהוא כ"כ חכם בימים מועדים לפורענות - הוא מוציא את "מחברת - הקשר " מהתיק , לא מקבל חתימה , לא מקבל הערה - "שכחתי לקחת היום את המחברת"

 

[אמא של פרח]

גילגולית ! את מזכירה לי את ההרצאה

של אריה טבעון על "סמכות הורית" ונדמה לי אם איני טועה שיש לך נטיה שלא לכעוס ולהשאיר את הדברים רק בברמה של לסדר את הכל בדרך טובה. אחד הדברים שלמדתי בנרצאה הנ"ל היא שאין ברירה ולפעמים צריך לכעוס גם אם זה לא נעים ואין צורך לנסות ולרצות כל הזמן את יסורי המצפון שלנו הרצאה מאד מומלצת

 

[גילגולית1]

אני כועסת - גם כועסת../images/Emo46.gif

ואני לא משאירה בד"כ דברים פתוחים, אני לפחות מנסה להבהיר דברים . נראה שקיבלת רושם מוטעה - כיוון שכשכתבתי את הדברים ...הייתי רגועה. האמת היא - שהכל היה במצב סביר (בני היה יותר רגוע, הבית היה יותר רגוע)עד שבעלי פוטר מעבודתו והיה בבית שנה וקצת . ואז החלו כל המוסכמות וכל ההרגלים וכמעט הכל להתערער , פתאום נעלמו האיסורים , מותר לעשות הכל , אפילו להתחצף , כנראה כפיצוי על אובדן העבודה.!? כל ההשקעה שלי לאורך השנים וכל עיצוב אישיותם והרגליהם של ילדינו - התפוגגו מול עיני, תמיד קיבלנו כ"כ הרבה מחמאות על חינוך הילדים, על ההשקעה הרבה בהם ... היום כשהגבולות די פרוצים , קשה מאוד להתחיל הכל מחדש, הילדים אינם מוכנים לחזור לשגרה שהיתה (טובה, בטוחה,)מתמרדים כל הזמן . לכן הרבה פעמים כדי שלא לצאת מהדעת- אני שולחת אותם לחדר

 

[דרוררר]

שמעי זה בטח לא קל../images/Emo39.gif

מה שאני יכול לומר לך, זה איך אני הייתי רוצה לנהוג לו הייתי נקלע לסטיוציה כמו שלך , אני מניח שהייתי מכנס "אסיפת חרום" והייתי מסביר להם שנכון המצב לא טוב ולאבא אין עבודה אבל עדיין הוא המנהיג פה (יחד עם אמא כמובן!!!) ןלמרות הכל יש לכם יסודות איתנים וגם אם צריך להדק חגורה הילדים לא ירעבו ללחם והצרכים האלמנטרים לא יפגעו. אני חושב ששהייתי "מנגן " להם על המצפון ועל האחריות ובהתנהגותם הטובה הם יכולים לסייע לאבא .......ולאמא , לא יודע . אני מאמין שבתור ילד "לא ממושמע " משהו אצלי זה היה עובד. המון הצלחה . וגם לך מותר גם לפנות זמן לעצמיך (מקווה שלא חרטתי יותר מידי) דרור

 

[גילגולית1]

../images/Emo51.gifאבל שכחתי לציין

שבעלי התחיל לעבוד לפני מס´ חודשים, בכל מקרה המצב הוא כמו שכתבתי. קשה להסביר לילד בן 6 "ולנגן" לו על המצפון ( שבגיל הזה לא כ"כ מפותח) ולהפיל עליו את " תיק עול המשפחה". בנוסף לכל הוא

עם ADHD, שלא ממש מזיז לו המצב בבית כל עוד תשומת ה-

כולה כמעט מופנית אליו בגלל מעלליו.

 

[r66]

הי, דרור. אי לך מושג כמה אני מנגנת

להם על המצפון. אני רק נכנסת אתם למו"מ אין סופי. אבא בא ובשניה הכל נגמר. אחרי שזיווה כאן כתבה לערב את אבא, החלטתי לבדוק את העניינים. אני לא מערבת אותו, אני מנסה להשתלט לבד, אך כישלוני מרים אותו מכורסתו החמה והנוחה ואין יותר ויכוחים (כנראה שהמאמץ שהוא עושה כל-כך גדול שההבעה כבר מפחידה). הוא בכלל לא מתווכח אתם. מה יש לזכרים האלה שיותר קל להם??? רנה

 

[גילגולית1]

עזרת גברים../images/Emo18.gif

אצלי הכל הפוך !

הכל היה בשליטה עד שבעלי החליט "לעזור" - וכמו שכתבתי הכל התערער . אצלי מילה היתה (בעבר) מילה בלי הרמת קול , ותוך הסכמה מלאה עם הילדים. אני לבשתי את המכנסיים (באוירה טובה - גם לדעת הילדים ) ובעלי לבש את השמלה

 

[zivadina]

שלום גילגולית.

אם יותר לי להביע דעה על מה שקרה במשפחתך, אז כנראה האבא לא היה בעניינים כאשר עבד. אחר כך שהה הרבה בבית, ומכיוון שלא ידע בין ימינו לשמאלו בחינוך, המשמעת הלכה לאיבוד. עכשיו, שהוא חזר לעבודה, הוא שוב יהיה פחות דומיננטי, אבל עדיין מוטלת עלייך המשימה להכניס אותו לעניינים ולערב אותו בכל השיקולים שלך. זה בסדר גמור אם את ה"מקל" והוא ה"גזר". אבל אסור שתלכו זה נגד זה, ואת צריכה למצוא את הדרך "להעביר אותו לצד שלך". את תראי שכאשר תציבו לכם מטרות משותפות בחינוך הילדים, יהיה לך הרבה יותר קל. בנוסף, בתור אשה עקשנית מאוד (אני...) בדקתי את עצמי עד כמה אני מוכנה לקבל את דעתו, גם אם היא שונה משלי. פעם אמרו לי בטיפול משפחתי להגיד לילדים:"תעשו את מה שאבא אומר". עד היום אני מתרגלת את זה, כי זה לא בא לי באופן טבעי (עקשנית, כבר אמרתי?) . בכל זאת, הגעתי למסקנה שזה נותן הרבה כח לאבא, ומשדר לילדים שאבא ואני זה כח אחד, גם אם אנחנו פועלים בדרכים שונות. כמובן שאם בעלי נותן הוראה שלא מקובלת עלי בכלל, אני אומרת לילדים לשוחח אתו כאשר הוא ירגע, כי זה קורה לרוב בשעת כעס. כמו כן, יש פעמים בודדות שבהן אני אומרת שאני לא מסכימה עם דעתו של אבא, ואני אשוחח אתו על הנושא. בכל אופן, בכל משפחה, ועל אחת כמה וכמה במשפחות עם ילדי ADHD , חייבים שתהיה מסגרת מאוד ברורה, ורצוי מאוד מאוד שתהיה הסכמה ושיתוף פעולה בין ההורים בנוגע למסגרת הזאת, שאותה צריכים לבנות שניהם. ואחר כך הכל קל פי אלף.... מנסיון

 

[mirigaon]

זו הטעות שלך רינה

לא מנגנים להם על המצפון ולא מנהלים משא ומתן אין סופיים אלא מנחיתים נקודה. אני מתכוונת שאת צריכה להיות החלטית ביקשת משהו והם צריכים לבצע נקודה. אני לא מבקשת אני אישית פוקדת אחרת לא מקבלת את מבוקשי. ואת זאת למדתי גם מאבא שלהם וגם בהדרכת הורים. אין לנו ההורים סמכות הורית וזו הבעיה הגדולה שהורים רבים מתמודדים אתה היום ולא רק הורים לידי ADHD.