עונש המוות

[זמן מחצית חיים]

הדת אומרת לא להרוג חפים-מפשע

לאנשים אשמים מה עושים? כל משעושים בתנ"ך זה סוקלים אותם באבנים.

 

[עוד יוסף פנדריך]

עונש המוות

קראתי שביהמ"ש העליון של ארה"ב ביטל עונש מוות ל 150 נדונים בגלל ששופט לא מוסמך להטילו אלא חבר מושבעים. זוהי ידיעה מענינת שמעוררת שוב את השאלה כיצד מדינה מתקדמת כמו ארה"ב דוגלת בעונש מוות. השאלה השניה המתבקשת היא האם יש מקום לעונש מוות גם בארץ. אני מתנגד מסיבות מוסריות אבל ההלכה מצדדת בעונש מוות ותמוה כיצד במדינה שרוב תושביה דוגלים בכפיה דתית אין דריסת רגל לעונש הזה. האם זה מתוך רחמים? או מתוך זילות של חיי אדם? הרי רוצחים משתחררים כאן אחרי תקופה קצרה יחסית ולעתים מוטל עונש מגוחך על הריגה ונעשות עסקאות טיעון לא מכובדות. לכאורה אפשר לומר שהעדר עונש מוות מבטא חוסר הערכה לחיי הקורבן. מה לדעתכם הסיבה שאין בישראל עונש מוות?

 

[עוד יוסף פנדריך]

השלמה

כדי להסיר ספק- טוב שאין. אבל מענינת אותי הסיבה ואשמח אם מישהו יאיר את עיניי.

 

[דוידוף]

אולי כי אין הסכמה רחבה על המקרים

בהם יוטל, ואולי כי אנחנו יותר הומנים ממה שאתה חושב, ואולי כי השב"כ מתנגד לעונש מוות על מחבלים (ואז מה, רק יהודים נהרוג?) אבל לדעתי אם יהיה עונש מוות חובה תהיינה פחות הרשעות ברצח ויותר בהריגה, כי יהיו שופטים שירתעו מלשלוח אדם לגרדום.

 

[nirdagan]

קודם כל גם בארה"ב התמיכה נמוכה

ברוב המדינות בארה"ב אין עונש מוות. בארץ דוקא יש עונש מוות בחוק לפשעי הנאצים ועוזריהם, וגם בדין הצבאי.

 

[דוידוף]

אבל רק אדם אחד הוצא להורג כאן

 

[עוד יוסף פנדריך]

ועוד חף מפשע!!!!!!

ראה דבריו של א.ב יהושע.

 

[יוסאריאן]

אוי באמת ...

א"ב יהושע לא אמר על אייכמן שהוא חף מפשע, הוא גם לא חושב את זה עליו וגם לא היה ניתן להבין באופן סביר ממה שהוא כן אמר שזה מה שהוא חושב. לגבי ההלכה - אמנם התורה מצדדת בעונש מוות, אבל ההלכה הטילה על זה סייגים כאלה שבדרך כלל זה לא בוצע (כנראה). גם אלה שמצדדים בהפיכת ההלכה לחוק במדינה - אינם חושבים שיגיעו לכך שיטילו עונש מוות לפי ההלכה, בגלל כל מיני סיבות (העדר סנהדרין שהוסמכה, בעיה קשה עם כשרות העדים, העדר התראה מספקת ואני חושב שעוד). אפשר (ולדעתי גם רצוי) לחלוק מחלוקת קשה עם אותם אלה שרוצים להנהיג כאן את משפט ההלכה, אבל הטיעון בענין עונש המוות יהיה בין הטיעונים החלשים ביותר של המתנגדים להם.

 

[עוד יוסף פנדריך]

אכן,,,,,,,,

נראה לי יותר ויותר שהעדר עונש מוות בארץ מבוסס על הרצון לא להתעמת עם המפלגות החרדיות שעלולות לראות בכך הפרת איסור דתי. הראיה שיש עונש כזה גם אם הוא מסוייג לפשעי הנאצים ולחיילים כמו שצויין לעיל.

 

[יוסאריאן]

איזה שינוי מהיר ודרסטי בעמדותיך ...

קודם התפלאת איך זה שלאור ההלכה אין בארץ עונש מוות, ועכשיו אתה חושב שזה שאין בארץ עונש מוות זה בשביל לא להתעמת עם תומכי ההלכה. עקביות לתפארת.

 

[עוד יוסף פנדריך]

אין שום שינוי

נזכרתי שההלכה מטילה סייגים על עונש מוות אם כי לא מתנגדת לו במישור העקרוני.

 

[דוידוף]

אכן בדת עונש המוות שנוי במחלוקת

כותבת המשנה מכות פ"א (דף ז´ ע"א): סנהדרין ההורגת אחד בשבוע - נקראת חובלנית; רבי אליעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה. רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים: אילו היינו בסנהדרין - לא נהרג אדם מעולם; רשב"ג אומר: אף הן מרבין שופכי דמים בישראל. במשנה אנו מבחינים בתפיסה המנסה לבטל את עונש המוות, ונותנת כינויים לסנהדרין המוציאה להורג, מאידך ישנה במשנה את דעת רשב"ג שאומר בית דין שאינו מפעיל את סמכותו אינו פותר את הבעיה כי אם מרבה שפיכות דמים. לא ברור מהמשנה האם רשב"ג מצדד בעונש מוות או מהי התדירות של הפעלת עונש קיצוני זה. יש לומר שלדעת רשב"ג אין להצהיר כר´ טרפון ור"ע ש"לא נהרג אדם מעולם". בעיון בדיני המשפט נראה שכדי לבטל את עונש המוות בישראל יצרו מערכת הבודקת את העדים בשבע חקירות ודרישות כך שבמקום לומר אין עונש מוות, יצרו מערכת המחייבת את העדים לזכור כל כך הרבה פרטים, דבר שאינו אפשרי, כך שתתבטל עדותם

 

[nirdagan]

יש אסכולה דתית מסוימת

שנציגיה הבולטים הם מאיר כהנא ואפי איתם שסבורה שמותר ואפילו מצוה להרוג ערבים ושאר בוגדים.

 

[דוידוף]

נראה לי שדתי אמיתי,

להבדיל מנבל שהדת היא מפלטו, יסכים עם התיזה שגזר דין מות לא ינתן ע"י ההמון אלא ע"י סנהדרין בלבד, (להבדיל מחיסולים למיניהם שבכלל אינם תוצאה של הליך משפטי ולכן הם מחוץ לדיון שלנו).

 

[nirdagan]

ומה לגבי השמדת עם?

למרות שיש פסיקה הלכתית ענפה בענין חוסר הרלוונטיות של זכור את עשה לך עמלק, יש כיום אסכולה מיסודו של מאיר כהנא הדוגלת בהשמדת הערבים בטענה שהם עמלק.

 

[igalgolan]

עונש מוות

הדיון בכנסת בעונש המוות שהתקיים כאשר הוחלט לבטלו ברוב המקרים לא כלל לפי מיטב זכרוני סוגיות של דת. נכון שדובר בו בהרחבה על עונש מוות שהוטל ובוצע ללא הצדקה (בזמן מלחמת השחרור). אם הסוגיה באמת מעניינת פנו לדברי הכנסת (אי שם בשנות החמישים המוקדמות, כאשר הכנסת עוד עסקה ברצינות בסוגיות מוסריות). יגאל גולן

 

[עוד צפורה גנן]

דרכי ענישה

לענישה, לפי הניתוח שלי, יש שלוש מטרות. האחת - הרתעה - ממלא את צורכו של הציבור שלא יהיו עוד פושעים. השניה - נקמה - ממלא את צורכו של הקרבן. שלישית - חזרתו למוטב של הפושע - אינטרס עצמי שלו. בעונש מוות לכאורה, אלמנט ההתרעה מקבל את מקסימום יכולת המיצוי שלו. ומסתבר שאין הדבר כך. גם במדינות בהן יש עונש מוות, ממשיכים אנשים לבצע את פשעיהם, על אף עונש המוות, אם מתוך תקוה שלא יתפסו, אם מתוך צפצוף על חייהם, ואם מתוך מוכנות להקריב אתעצמם על מזבח אדיאל כלשהו. בעונש מוות אין חזרה למוטב של הפושע - חייו נגדעים, ואין לאספקט זה שום משמעות. אם כך, בעיקר עונש המוות מבטא את הרצון של הקרבן לנקמה. החברה מודרנית, די סולדת מהרגש הזה של נקמה. הוא מוחזק כרגש קמאי, שאין לו עוד אחיזה במציאות המושכלת. ומסתבר, שאין זה כך. לעתים מזומנות אנו רואים שאנשים מבקשים נקמה על פשעים שהתבצעו כנגדם. אם הנאנסת מבקשת את האסרו של האנס לעולמי עד, אם המותקף מבקש את אותו הדבר, ואם זו החברה שמבקשת את מותם של מרצחיה - לדוגמא , רצח הפושעים הנאצים. עכשיו נשאלת השאלה - האם בשל רצונם של קרובי הקרבן או של הקרבן עצמו, עלינו כחברה להסכים לעונש מוות. האם עלינו להסכים לתחושת הנקמה שלהם? אין לי תשובה לכך, אבל בכל מקרה, עונש מוות אינו יכול להיות מוטל על אדם, על פי המצב השורר היום, בו אדם מודה לא תמיד במעשה אותו ביצע, בו עדים משקרים ללא בושה, בו נמצאות לאחר שנים הוכחות כי מאן דהוא שהיה אמור להיות במקום X בכלל לא שהה שם ועוד.

 

[שמחה ניר]

ומעל לכל - העונש המטומטם ...../images/Emo141.gif

ומעל לכל - זהו העונש המטומטם ביותר עלי אדמות. נהיה ישרים עם עצמנו: הקריאה לעונש מוות הייתה לה עדנה כאשר החלו מקרי-הרצח על רקע לאומני. מה עושים עם מחבל אשר רצח חייל פלוני בטרמפיאדה והועמד לדין? עונש מוות, כמובן! אלא מאי? כאשר החלו המחבלים לעטוף עצמם בחגורות נפץ, המאפשרות לקטול עשרות, ומזכות בחסינות מפני העמדה לדין, החלו חמומי-המח להבין שעל אלה אי אפשר לאיים בתלייה, לא לתקופה מסויימת, ואפילו לא לצמיתות, ואז נרגעו קמעא הרוחות, חזרה השפיות למקומותינו, וכגיום אין אנו שומעים עוד את עליהום-עונש-המוות, אלא בפורום תפוז לחוק ומשפט. אבל נניח שאנחנו עדיין בעידן המחבלים-רוצחים שאינן באים להתאבד. מה אז. מעמידים אחד כזה לדין, דורשים עונש מוות, ובית המשפט דוחה למתן גזר דין (כי הוא הרי גוף אחראי, ואינו יכול לקטול חיים בשליפה-מהמותן). דחו למתן החלטה, וארגוני החבלה מפרסמים הודעה בכל העולם: אם תוציאו גזר-דין מוות, אנחנו ננקום! מה יעשה בית הדין? אם לא יוציא גז"ד מוות, ייחשב (ונחשב כולנו) כשפנים. יוציא גז"ד כזה - אם המאיימים יוציאו איומם אל הפועל, והדבר יעלה לנו אפילו בחיי אדם אחד - הפסדנו יותר משהרווחנו. האלה: נניח שניתן גז"ד כזה, ושוב אותם האיומים. לא לבלוע ולא להקיא. אוי לימיצרי ואוי לי מיוצרי. אבל נניח שעברנו גם את המכשול הזה, ותלינו בככר העיר את המחבל הראשון, אבל לא רק שהפיגועים ומעשי הרצח ער"ל (על רקע לאומני, ר"ת שהמצאתי ממש כרגע) לא חדלו, אלא שהם אף גברו. מה נעשה אז? נתלה למחרת שני מחבלים, וביום שלאחר מכן ארבעה וכן הלאה, עד לקצב של מאות תלויות ביום - ושום דבר לא עוזר ... ואיך ניראה בעיני העולם - ובעיני עצמנו - עם מאות תליות ביום? ומה עם הקהילה הבין-לאומית, אשר תעמיד סוללת סרוואציוסים לרשות כל מחבל העומד לידן? אז מה שאני מציע לכל דורשי עונש-המוות (אם עדיין קיימים כאלה אצלנו): תתחילו לגלות קצת יצירתיות, ואל תבקשו לסבך אותנו בדברים שאי-אפשר לצאת מהם. וכל זאת - עוד לפני שהגענו לשאלות של מוסר. האתר של קימקא

 

[דוידוף]

וואוו

הפעם אני לא רק מסכים עם שמחה באופן כללי, אלא חותם על כל מילה (בפסבדונים, כמובן). נשאלת השאלה, איך הגעתי למצב כזה? מחר בבוקר אני נכנס למונית ואומר לנהג: סע לאברבנל, אני זקוק להסתכלות דחופה.

 

[שמחה ניר]

אני אחריך ... ../images/Emo141.gif

... אבל בשמי האמיתי: קימקא!