זה לא באמת עונש
עונשים מהסוג שבטי כתבה עליו הם כלל לא עונשים - הם פרסים.
איך כאב מענג או אורגזמה יכולים להחשב בכלל כעונש?
כשולט, אתה לא מעניש נשלטת על ידי גרימת כאב מענג. זה טפשי בעיניי ואפילו יוצר קישור\התנייה שגויה בין מעשה רע - לפרס.
עונש צריך להיות מורגש כעונש - בעיניה.
לטעמי עונש צריך להיות נדיר, ולהנתן רק על מעשים שנעשו בכוונה להרע, או כחוסר ציות מופגן.
אם אמרתי לה לא לאונן והיא אוננה, מגיע לה עונש. כי היא עשתה משהו במודע כנגד הוראה.
אם אמרתי לה לא לגמור תוך שאני מענג אותה והיא גמרה, יהיה טפשי מצידי להעניש אותה - כי אני גרמתי לה לגמור.
ולכן עונש יהיה נדיר וייקרה רק במקרים כמו חוסר ציות מכוון.
והעונש?
וכשהקשר אמיתי - עצם הבעת האכזבה של השולט היא עונש כואב לנשלטת מסורה. כי היא רוצה לציית, היא רוצה לרצות אותו - והיא אכזבה אותו.
הדמעות בעיניה כשאתה אומר לה בשקט שהיא אכזבה אותך. כמה היא תדאג שזה לא ייקרה יותר שוב.
במקרים נדירים הייתי אולי שומר על שתיקה רועמת לזמן מסוים (כסימן חיצוני לאכזבה ולכעס) ו\או נותן עונש לימודי - לחשוב בשקט עם עצמה ולומר לי מה קרה, מה היא עשתה לא טוב, ובעיקר אני רוצה להבין - למה היא עשתה את זה, כי שם מסתתר שורש הבעיה. למה נשלטת מסורה בחרה לעשות 'דווקא'? יש משהו שגרם לה להתמרד, וזה יצא בחוסר הציות.
ואת הנקודה הזאת חשוב ללבן בשביל לפתור את הבעיה, ואת זה - שום עונש -נעים או כואב - לא יעשה.
כי אחרי הכל - העונש הוא כלי הרתעה, לא מטרה,
וכמו בכל כלי הרתעה - יש להשתמש בו במידה, אחרת הוא מאבד מהאפקטיביות שלו.