עונשים

[חנה בית הלחמי]

סליחה על שגיאות ההדפסה

עקב סחרחורות של לחץ דם הריוני...

 

[אמא של בנות]

המערכת היום - ארוך ועצוב..

לא יודעת לגבי אלימות פיזית של מורים, אבל אלימות מילולית שמעתי הרבה. הייתי לפני שנה וקצת בכיתה (במסגרת עבודתי) בה המורה לא ידעה לדבר, רק לצעוק. לפעמים במקרה הייתי עומדת לידה והיא היתה צורחת על התלמידים , חששתי להתחרש. פעם היא צעקה על שני תלמידים, בנוכחותי, "מטומטמים, שני טמבלים (ועוד כהנה וכהנה)". נכון שהתלמידים לא היו צדיקים גדולים, אבל אני הזדעזעתי. בעיקר חששתי שהיא צעקה עליהם בגללי, כדי להראות לי - אדם מבחוץ, שהיא שולטת על הכיתה. המנחה שלי "הרגיעה" אותי ואמרה ש"אם היא צועקת ככה כשאת נמצאת היא כנראה עושה את אותו דבר כשאת לא נמצאת". מורה אחר שפגשתי אמר לתלמיד - "אתה, גם אם תלמד למבחן תקבל 40". ואני תהיתי למה התלמיד צריך באמת ללמוד, אם המורה כבר יודע את הציון שלו. הייתי רוצה להגיד למורים - כמו שאתם רוצים שיתייחסו לאוצר שלכם, כך תתיחסו לאוצר שלי. אל תמעכו אותה, אל תדרכו עליה. ובנימה אופטימית זו אנחנו מתחילים כיתה א´ עוד קצת פחות מחודש...

 

[נעה גל]

דסי, אני ממליצה לך לקרוא את הספר

"לנווט בסערה, חינוך בדמוקרטיה פוסטמודרנית" של רוני אבירם מתוך הסידרה "עתידנות בחינוך". יונת המליצה עליו באתר הקהילתי של באופן טבעי, ואני קוראת עכשיו. המצב במערכת החינוך עכשיו לא יותר טוב, כי אם הרבה יותר גרוע. המקרה שאתם תיארתם נשמע לי מאוד ספציפי לאותו בית הספר ולאותה מורה (אם כי, סביר להניח שכמעט בכל בית ספר יש אחת "מרשעת" כזו), הבעיות הניצבות היום בפני מערכת החינוך הן הרבה יותר קשות ולא ניתנות לפתרון בדרכים המקובלות.

 

[חנה בית הלחמי]

נועה - האם תוכלי לפרט מעט נקודות

מרכזיות שהספר מצביע עליהן ? לטובת אלו שמן הסתם לא תגענה אליו... (יש לי ערימה של ספרות פמיניסטית בתור

). לגבי אותה מורה - אני חושבת שזה מקרה מייצג ולא ספציפי כי שמעתי במשך השנים הרבה חוויות דומות מאנשים שלמדו בכל רחבי הארץ. גם היום - כשיש ערנות גבוהה במיוחד להתנכלות פיזית לתלמידים, עדיין האביוז המילולי ומתכנים וההכוונה הבעייתיים קיימים. גם אז היו מורות ומורים נפלאים, אגב - רק שהאווירה הכללית ליבתה התייחסות מתנשאת לילדים. חנה

 

[יונת ש.]

כתבתי סקירה על הספר "לנווט בסערה"

שאפשר לקרוא באתר שלי (ראי קישור מצורף). אבל אני ממליצה לקרוא את הספר עצמו. אחד הדברים שאהבתי זה זהוא לא מאשים את המורים, אלא מציג מאוד יפה את מצב המבוכה והסתירה שבו רבים מהם נמצאים.

 

[חנה בית הלחמי]

יונת, תודה, שמרתי לקריאה בבוקר.

 

[נעה גל]

יונת, ../images/Emo51.gif

 

[חנה בית הלחמי]

יונת - קראתי את הסקירה אמש

ראשית תודה, כי ברור לי שלא הייתי קוראת את הספר... שנית, מעניין ככל שיהיה ולמרות שהכותב מביא להבנה טובה יותר של המערכת, אני לא רואה איך ספר כזה גורם לשינוי. למען העונג האינטלקטואלי וההבנה יוצאים ספרים רבים לאור, חלקם מעוררים הדים בחוגים מקצועיים ונראה על פניו שההדים מזעזעים את אמות הסיפים... וראי זה פלא לרוב קורה כלום וחצי. יש לי תחושת בטן דומה בעניין הספר הזה. מה שישנה את מערכת החינוך הוא ניהול נכון באוריאנטציה עסקית, אנושית ושוויונית וזה יקרה רק כשהניהוללא יהיה סוכריה פוליטית אלא משרד מקצועי שלגורם הפוליטי הממונה זכות התערבות מאוד מוגבלת בניהולו. תנאי נוסף - תקציבים לשכר, שעות, חינוך והדרכת מורות, יום עבודה ארוך לצוותי הוראה (=יום לימודים ארוך), בחינות תקופתיות למורים וחוזים אישיים לצוותי החינוך. אוטופיה ? אכן. חנה

 

[יונת ש.]

אני מסכימה

באמת הספר לא יגרום לשום שינוי. אבל הוא כן יכול לעזור למי שכבר מנסה לעשות איזשהו שינוי, גם כ"תחמושת" נגד המצב הקיים, וגם כדי להבין אם חלק מהכשלים שאבירם כותב עליהם קיימים גם ב"אוטופיה" החינוכית שאליה שואפים. לגבי ה"אוטופיה" הספציפית שלך, אולי יעניין אותך להסתכל באתר sepschool.org .

 

[נעה גל]

חנה, הספר לא אמור לגרום לשינוי

אלא להציג כיצד יראו הדברים בעתיד הלא רחוק על פי מה שמתרחש היום כמגמה כללית בעולם בכל התחומים (בגלל זה הוא מוצג בסדרת "עתידנות בחינוך"). אין לי ספק שבעוד 20 שנה, כאשר נשב כאן בפורום ונמשיך לדבר (

) לכולנו יהיה ברור מאליו, בשביל ללמוד ולהשכיל לא צריך ללכת לבית הספר. הדברים קורים כבר היום והם הולכים ותופסים תאוצה מרגע לרגע. מן הסתם, ישארו גופים כלשהם (כנראה,עסקיים ולא ממלכתיים) שיספקו מסגרות לאלה שירצו אותן (אם תהיה דרישה לענין) אבל, המסגרות האלה לא יכללו את רוב האוכלוסיה.

 

[חנה בית הלחמי]

נועה , אני פחות אופטימית ממך...

מערכת החינוך היום מול זו שלפני 20 שנה היא אותה גברת בשינוי אדרת ואין סיבה שזה ישתנה בעוד 20 שנה כי השינוי מותנה במהלכים פוליטיים, שמותנים ע"י הגזע האנושי שלא ישנה את תכונותיו עד אז. אלא אם כן תופרט מערכת החינוך ותהיה בפיקוח אנלוגי לפיקוח מכון התקנים על מוצרים - פיקוח שקובע רף מינימום ואוכף אותו אבל לא מתערב מעבר לזה. אני כן מסכימה עם גישה פחות אופטימית שהבעת פעם בתגובה אחרת לגבי זה שהחינוך וההשכלה הגרעיניים והאמיתיים מתנהלים בעיקר בבית. למשל במונחי שפה - דוגמה קטנטונת - ילדה בת 8 שאלה את עומר בן החמש מה זה גשם זלעפות והוא הסביר לה. לא למדו את הביטוי בבי"ס או בגן, עומר כן למד אותו בבית. על זה אני בונה לצערי... לא על מערכת החינוך. Saying that - עדיין אקפיד לבחור את הבי"ס המוצלח ביותר (בעיני) בסביבה בשנה הבאה... כי לא הכל שחור (או לבן). חנה

 

[אמא של קשת]

את בונה על עצמך

כמו אחרים שהחליטו לא לסמוך על המערכת החינוך בכלל. ואולי עוד עשרים שנה יחליטו להפריט את המערכת (ואד שזה יצא לפעול - עוד 20 שנה)