עונה 5 פרק 15

[Remedes]

עונה 5 פרק 15

ובכן אני לא ארחיב הרבה על הפרק הזה .. אם למישהו היה ספק שמהעונות המאוחרות של דוסונ'ס קריק (עונה 4 ומעלה) גואי הפכה לדמות המרכזית בסדרה.. הרי שבפרק הזה מקבלים תשובה סופית. הפרק הזה הוא הפרק היחיד בתולדות הסדרה שעוסק בסיפור של דמות אחת ואנו לא רואים אף אחד משאר הדמויות בפרק. וכמובן הדמות הזאת היא -גואי. תקציר קצר על הפרק: גואי חוזרת לה לבדה בלילה לביקור אצל פרופסור וילדר ופתאום מופיע בן אדם ששודד אותה (אחד השודים הכי בזויים שראיתי-מי נכנס עם השודד שלו לכזה עומק של שיחה במהלך שוד?! רק בדוסנס קריק), ובכן לאחר השוד (שנמשך משהו כמו 20 דקות) הבן אדם עוזב את גואי והולך לדרכו שלפתע הוא נדרס ע"י מכונית. גואי שלנו כמו גואי שלנו עדה לרגע הזה וכמובן לא יכולה להשאיר אותו כך זרוק ברחוב מדמם ולכן מזמינה אמבולנס. בבי"ח היא פוגשת את האשה של השודד והבת שלו ומתחילה לשוחח עם אשתו ומנסה להסביר לה שלא תשמיץ יותר מדי את האב באוזני בתה וכשאשתו מתכננת לעזוב גואי מבקשת ממנה לתת לבת שלהם הזדמנות להפרד מאביה (כמובן שהאם נסערת מדי מכדי לתת לזה לקרות בהתחשב בעובדה שהיא יודעת שהוא זה ששדד את גואי ולכן לא רוצה שום קשר איתו). ובסוף הפרק אנו מקבלים עוד שיחה הזויה ומעמיקה בקשר לשאלתה של גואי לשודד "למה בן אדם שיש לו דברים טובים בעולם כמו אשה ובת בוחר להיות סוחר סמים".. אם זה נשמע לכם מוכר ומזכיר לכם באופן די ברור מישהו- הרי שאתם צודקים- הכוונה היא למייק - אביהם של גואי ובסי שגם הוא היה סוחר סמים ואכזב פעם אחר פעם את משפחת פוטר המקסימה. ובכן בעצם כאן אנו מקבלים את ההסבר למהותו של הפרק- הזדמנות בעצם להסביר קצת יותר על היחסים בין מייק לבין גואי. מין מתן הסבר (אחרי הרבה מאז זמן הייתי אומר) על למה מייק בחר לחיות את החיים שבחר ולמה בחר לצעוד בדרכים בהם צעד. מה שאני לא יודע זה למה זה נעשה אחרי כל כך הרבה זמן.. זה גורם לפרק להראות לא קשור בעצם לכלום!! סתם משום מקום העלו שוב את הנושא הזה וגם סתם משום מקום יעלימו אותו (הרי בפרק הבא לא תהיה התייחסות אחת אפילו למה שקרה לגואי). ועוד משהו שאני מנסה להבין זה למה שינו את שיר וכותרות הפתיחה לפתיחה אפלה ומפחידה כזאת?! בקיצור, אמנם הבנתי את מה שהפרק הזה מנסה להעביר- למה אנשים בוחרים לחיות בצורה מסויימת שפוגעת באנשים שאוהבים אותם- אבל לא הבנתי למה פרק כזה הגיע כל כך מאוחר?!? ולבסוף רק להגיד כל הכבוד לגואי שסחבה את הפרק הזה באופן מעולה - הרי זה לא קל לדמות אחת להעביר פרק אחד שלם רק שלה - לפעמים הצופה יכול להשתעמם מעלילה אחת - אבל גואי (קייטי הולמס כמובן) עשתה זאת בצורה מושלמת! וכמובן כל הכבוד על ה-כ-ב-ו-ד בלככב רק היא בפרק שלם בלי אף דמות אחרת מהסדרה שכמו שאמרתי קודם לא נעשה ולא ייעשה שוב בסדרה!!!!!

 

[Remedes]

טעות תיקון..

יהיה התייחסות למה שקרה בפרק הבא.. אבל עדיין היה פרק הזוי..

 

[DAN1EL]

פרק מעולה ../images/Emo97.gif

אחת מנקודות האור של העונות האחרונות.

 

[Remedes]

אין עוד תגובות?... אממ דורון?

 

[doron g3]

מה דורון?

מעבר לעובדה שיש לי קצת חיים, אני הבהרתי יותר מפעם אחת או פעמיים את סליגתי מהעונות המאוחרות של דוסון קריק. ולכן, בניגוד לניתוחים של פרקים מהעונות הראשונות, אני מתקשה להרחיב במילים על הפרקים המזוויעים של העונות המאוחרות, ומעבר מלציין את אכזבתי (שזה כבר נעשה יותר שחוק מאשר דוסון וג'ואי בעונות המאוחרות), קשה לי להוסיף. ובכל זאת, בשבילך אתאמץ

כדי לתת אמירה משמעותית אני לא יכול להתייחס לפרק הזה ספציפית, אלא כגורם מייצג של המגמות השליליות שהעונות המאוחרות הביאו עימם (גם בגלל שלאחר מאמץ, הצלחתי להדחיק את רוב העונה הזו). למה הכוונה? אם ניקח כדוגמה את הפרק הקודם שראית, שהדגים את סדר העדיפויות הלקוי של הכותבים אז, את הרצון ליצור סימטריה באיבוד הבתולים (ג'ואי לפייסי, דוסון לג'ן) שבא מעל כל דבר אחר. מעל תהליך שיבשיל לתוך קשר, מעל התחשבות בהיסטוריית הסדרה, ומעל התחשבות בכל היגיון עלילתי או בהיעדר הכימיה שבין שניהם. כאילו מאז שג'ואי איבדה את בתוליה לפייסי, הכותבים נזכרו בדבריה של אבי: "אתה לא הראשון של ג'ואי, ובטח לא תהיה האחרון, אז הופך אותך ל... כלום", ותהו מה הפתרון. סימטריה מעוותת שכזו היתה התשובה. אז יש לי חדשות בשבילכם, אם כבר השארתם את דוסון לבד בסיום הסדרה, אז מצידי, אתם יכולים להשאיר אותו בתול, פאתטי הוא כבר נהיה ממילא. וליצור יחסים סתמיים, ציניים ובעלי מטרה אחת ויחידה שגורמים לג'ואי ופייסי להראות כמו החיבור הטהור שיש, כדי שחס וחלילה דוסון לא יאבד את בתוליו סתם ככה למישהי, זה בטח לא חכם. עדיף כבר שהיה גומר את זה עם גרטשן וזהו. אז מה הזוועתון הנוכחי מייצג? נתחיל בסגנון. העונה הראשונה עבדה לפי כללי בסיס מאוד קפדניים. קודם כל דוסון וג'ואי בהתחלה בחדר צופים בטלוויזיה. זה היה כלל קדוש. מעבר לכך, כמובן שכל פרק כלל את כל הדמויות, ורוב הפרקים התנקזו לדוסון-ג'ואי ועסקו בכך בשלב מסויים (בעיקר, בסיום הפרק). העונה היתה נטולת גימיקים. בלי פלאשבקים, בלי וויסאוברים, בלי פרקים "מיוחדים". הסדרה עשתה מחוות, ובצורה יוצאת מן הכלל, אבל עשתה אותם בהתאם לכללי הסדרה, ומעולם לא כופפה אותם למען גימיק זול. בעונות המאוחרות הכל התחרבן. אם נוציא את "the longest day" מאשמת הגימיק מחמת הספק, אז באמת העונה החמישית היא זו שהתחילה את הזוועה (אלא אם כן הדחקתי משהו בעונה הרביעית). הפלאשבקים בפרק ההלוויה, בפרק המאה, הפיצול המוזר בפרק המפחיד לכאורה, הסולו פה, הדואט שיבוא בעונה השישית, הוויסאובר של ג'ואי בפתיחת העונה השישית, כל אלו גימיקים זולים שהדגימו את ירידת הסדרה לזנות והפיכתה למשהו שדוסון קריק זה בטח לא. כי אני מצטער, דוסון קריק לא היתה ולעולם לא תהיה פרק סולו. וזה לא משנה כמה הצדקה עלילתית יש לעניין הזה (ולמען הסר ספק, אין. הפרק כ"כ הסריח מהגימיק הזול והציני שכמעט וכיסה את סירחון הקיטשיות שעלה ממנו). אך העניין המהותי שהפרק הזה מייצג זה אובדן הרבה יותר בסיסי של הסדרה. היא כבר לא היתה "דוסונ'ס קריק" כפי שאתה נוהג לכתוב. דוסון קריק בתחילת דרכה, לא נקראה כך במקרה. הסדרה אכן סבבה סביב דוסון, הוא היה מרכז העניינים, גם אם לא מרכז ההתעניינות. אובדן הזהות הזה לא התרחש לפתע בעונה החמישית. הוא היה תהליך הדרגתי שהגיע כבר בעונה השלישית כשהסקנו את המסקנה המתבקשת (קודם הזוג המוביל היה דוסון-ג'ואי, עכשיו זה פייסי-ג'ואי, מה המכנה המשותף?), אך הבשיל בעונה החמישית, כשמי שהתכחש לזה עד עכשיו קיבל את האמת בלתי התנצלויות. כל קשר בין שם הסדרה לתוכנה הוא מקרי בהחלט. למעשה, הסדרה הפכה לספין אוף שראוי היה להקרא "ג'ואי'ס יוניברסיטי" או משהו כזה. מהלך שכזה אולי לפחות היה מציל קצת מכבוד הסדרה (אך לא מהספין אוף, אפילו "אמריקנים צעירים" עדיף על זה). זו אולי היה הפרק שהדגים באופן הישיר ביותר את התכחשות הסדרה לעצמה. אם עד עכשיו הדבר נעשה ברמה היותר עלילתית ואיכותית, עכשיו זה היה ברור. מה שצפינו בו לא היה "דוסון קריק", החל מהרמה הכי בסיסית וטכנית, ועד לפרטים הכי קטנים. (טוב, מסתבר שאני בכל זאת מסוגל לכתוב מגילות על העונה הארורה הזו, סליחה, הספין אוף הארור הזה)

 

[DAN1EL]

אני לא מסכים לגבי כמה דברים. ../images/Emo97.gif

א. העונה הראשונה, עם כמה שאני מאוהב בה וחושב שהיא פשוט יצירה טלוויזיונית מדהימה וללא ספק העונה הכי טובה של דוסון קריק, אני לא חושב שהיא היתה נטולת גימיקים. זה שתקרא להן "מחוות" לא הופך אותן ללא גימיקים. הפרק של "הריתוק" הוא סוג של גימיק. הפרק של יום שישי ה-13 הוא סוג של גימיק. ב. אמנם ה"כללים" של דוסון קריק עשו אותה למה שהיא, אבל מי אמר שאי אפשר לצאת לפעמים מהכללים האלה? אחרי הכל, כללים נועדו כדי להישבר. אני לא חושב שלעשות פרקים "מיוחדים" מדי פעם זה דבר כל כך רע. לפעמים זה יוצא קצת מעפן (כמו הפרק של ג'ואי ופייסי) אבל לפעמים זה יוצא ממש טוב - כמו הפרק של ג'ואי לבד, או הפרק "ארבעה סיפורים" בעונה הרביעית (לא לבלבל עם הפרק של הסיפורים המפחידים, אני לא מתכוון אליו). ג. בקשר לקטע של ה-"דוסונ'ס קריק" - אתה יכול לראות את השם בתור זה שדוסון הוא הדמות המרכזית, ואתה יכול לראות את זה גם אחרת, בכך שדוסון הוא צופה מהצד על התהליך שעוברים חבריו. התהליך קורה מנקודת המבט שלו. אבל מה לעשות שבעונות האחרונות החבורה מתפרקת ואנשים עוברים תהליכים שהם שונים משלו? אז הוא עדיין נשאר צופה מהצד, ומן הסתם פחות דומיננטי, כי הוא לא עובר בדיוק את אותם דברים כמו חבריו בעונות הראשונות (אז הם גרו באותו מקום, למדו באותו תיכון וכו'). זה כמו בתוכנית "ארתור" (

), ארתור הוא לא בדיוק הדמות המרכזית, בחלק מהפרקים הוא בקושי מופיע. הוא מין צופה מהצד על כל מיני סיפורים שקוראים לחבריו. בכלל, הרבה פעמים חשבתי שארתור ודוסון קריק זאת השוואה מעניינת.

 

[Remedes]

ארתור ?!? ../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif

 

[DAN1EL]

כן. ../images/Emo9.gif../images/Emo47.gif ../images/Emo97.gif

 

[doron g3]

הכל תלוי בהגדרה של גימיק

אם ה"גימיק" לא פוגע מהותית בהתנהלות הסדרה, אז אני לא ממש מגדיר אותו כ"גימיק". פרקי המחווה אמנם היו מעדן לכל מי שהכיר וידע מקודם, אך אם באת נטול ידע טלוויזיוני, אז לא היית מזהה שוני אמיתי ביניהם לשאר הפרקים. מה שהפוך אותם לנהדרים הם המודעות העצמית שבה קורצים למקור יחד עם הימנעות הפרק מלהפך לפארודיה ותו לא. אך גם אם נרחיב את ההגדרה של "גימיק" לכל פרק שחורג מעט מהנורמה המקובלת, עדיין זה לא אומר שדין "detentiom" כדין "downtown crossing". לא סתם אמרתי ש"the longest day" מזוכה מחמת הספק. הרי פה מדובר בגימיק לכל דבר ועניין. הפרק לחלוטין יוצא מהמוסכמה, ובוחר בדרך שונה משמעותית על מנת לספר את הסיפור שלו. יחד עם זאת, ישנם הבדלים חשובים. מעבר לעובדה, שהפרק הזה בוצע במיומנות רבה, הוא היה פרק יוצא דופן מההתחלה. גם ללא הגימיק, מדובר היה בנקודת שיא עלילתית שייחדה את הפרק הזה ולכן הגימיק בא רק כקישוט שמעטר את הפרק. ב"downtown crossing" הגימיק. הוא הכל. כל מה שמייחד אותו הוא הגימיק, הפרק הוא גימיק, וזה שסתם יש גימיק בפרק. מילא אם היה בנייה עלילתית אם אביה של ג'ואי שמצדיקה סוג של פריצה גסה כזו מהנורמה, אבל לא היה כלום, פרט אולי למשבר ברייטינג, שהצדיק כזו סטייה. ברגע שנתוני צפייה התחילו להכתיב מהלכים אז הסוף היה ברור. מה שהתחיל בצורה הזוייה אך עשוייה באופן סביר (העונה השלישית), נמשך בפרקים מגין אלו שנדפו פופוליזם זול. אין שום דבר רע מלצאת מהשגרה, אבל מה עם קצת הצדקה? מה עם קצת הקשר? בקשר להשקפה על השם, אני יכול לראות את זה כך, אני יכול לראות גם את ארתור, אבל מה לעשות, אני לא (למרות שאולי אני צריך להתחיל...). היה אפשר לנהל דיון מרתק על משמעות השם אם היינו מדברים על סדרה חדשה שטרם שודרה. אך מכיוון שראינו את העונות הראשונות, אנחנו כבר יודעים שהכוונה המקורית של הסדרה אינה לסדרה שבה דוסון משקיף מהצד. ובפרק של דוסון קריק שבו אין לא דוסון, ולא קריק, קל מתמיד לראות את הניתוק. דוסון לא הדמות המרכזית וגם לא המשנית. הוא כמעט כלום. הנקודת מבט אפילו לא שלו. ההסבר הזה אולי היה מתקבל אם מסדרה שסבבה סביב דמות אחרת, היא עברה לסדרה של אנסמבל, אבל היא פשוט עברה לסבוב סביב דמות אחרת AKA ספין אוף. נ.ב, אני חייב לציין שאחרי ההשוואה לתשוקות חשבתי שאי אפשר להדרדר להשוואה מזעזעת יותר. מסתבר שטעיתי (למרות שבמחשבה, אולי ארתור עדיף...)

 

[DAN1EL]

OMG ../images/Emo6.gif ../images/Emo97.gif

השוואה ל"תשוקות" זה באמת מעליב. אבל עד ארתור!

טוב, הדיון הזה נהיה כבד מדי בשבילי.

 

[Remedes]

קודם כל..

מה הקשר לזה שיש לך חיים?! אני מניח שלכולם פה יש חיים (אני יודע שלי יש.. ). פשוט בגלל!! שאני יודע את סלידתך מהעונות המאוחרות רציתי לדעת מה אתה חושב על פרקים בודדים שלדעתי יוצאים מההגדרה שלך כמורידים את הסדרה.. כמו שדניאל אמר ואני מסכים איתו וכמו שכבר כתבתי.. לא כל סדרה חייבת להשאר בכללים ההתחלתיים שלה.. כל סדרה עוברת שינויים.. כי מה לעשות הזמנים גם כן משתנים וצריך לדעת להשתנות איתם. אבל רציתי לשמוע את דעתך על נושא אחר לא על הנושא של דוסון וג'ן.. בעניין הזה אני מסכים בהחלט שזה פתרון מקבילתי זול לעניין של פייסי וג'ואי!!! ובכל זאת לא ענית לשאלתי.. רציתי לדעת מה פתאום עכשיו בלי קשר לכלום להכניס את הסיפור על מייק אחרי שלא נגעו בעניין הזה בכלל?!?!

 

[doron g3]

למה?

אין לי מושג. כנראה כי רצו לעשות "טונייט אין א ורי ספיישל דוסונ'ס קריק", ובפעם האחרונה זה עירב אבא. סביר עוד יותר להניח כי מייק היה סוחט הדמעות האולטימטיבי, ונשלף בקביעות בסופי העונות הראשונות להגברת הדרמה (ולעיתים ליצירתה) ביעילות רבה. ההבדל הוא כמובן שמה שנעשה בעונות הראשונות, במינון נכון ובטוב טעם, נעשה פה באופן זול וציני וכ"כ שקוף (למרות שיש שיבקרו את סיום העונה השנייה ככזה, ובכל זאת הוא מרחק שנות אור מאותו פרק סולו).או בקיצור, הפרק אמור להיות סופר מיוחד וסופר מרגש, ובצעד של חוסר מקוריות משווע, החליטו שוב לגעת בנושא השחוק והכ"כ מנותק הזה מאותה סיבה שבכל סיום עונה דוסון וג'ואי מצאו את עצמם ביחד בפרקים תלושים ומנותקים לא פחות. כי פעם זה עבד טוב. עוד דוגמה לתת רמה היצירתית של העונות המאוחרות.

 

[טל גקסון]

זה פרק שזכור לי...../images/Emo105.gif

כפרק מאוד יפה,שאמת קייטי הצליחה להחזיק על הכתפיים שלה פרק בצורה מכובדת ביותר,וכך גם ג'ואי. לדעתי הפרק נעשה כדי להכניס את אבא של ג'ואי לעניין..