עונה 4 פרק 23- CODA

Remedes

New member
עונה 4 פרק 23- CODA

חברים.. כרגע סיימתי את העונה הרביעית של הסדרה... ואיזה פרק זה היה.. איזו סיומת!!! וכמה דברים נאמרו במהלכה.. להזכירכם.. זהו היום האחרון של דוסון בקייפסייד לפני שהוא יוצא "לגלות" את העולם ההוליוודי הגדול שיש ללוס-אנג'לס להציע.. כלמור, עבודת התמחות באחד האולפנים שם.. הסדרה נפתחת (איך לא?!?) בסצינה שאנו מכירים היטב.. דוסון וג'ואי שוכבים על המיטה וצופים בסרט.. ולא סתם סרט: "The Sea Creature form the Deep " -סרטו הראשון של דוסון..לאחר דיאלוג שדי מיותר לפרט כאן על כך שדוסון לא מעכל שאוטוטו כל אחד נפרד לדרכו לקולג' כשלפני שנייה הם היו באותה הסיטואציה ותהו איך יהיה בכיתה י', ועל כך שג'ואי לא שמעה בכלל מפייסי, דוסון מציין שהוא מאד נהנה מזמן האיכות שלו עם ג'ואי בתקופה האחרונה וחבל לו שזה יסתיים, ובכלל שהוא לא רוצה שזה יסתיים.. אחרי כמה סצינות - רואים את הארבע צועדים כשמקדימה ג'ואי משוחחת עם ג'ן ואילו ג'ק ודוסון פותחים בשיחה בינהם..בשיחה הזאת ג'ק מציין שג'ואי הולכת להתגעגע רבות לדוסון ומפציר בו שכל עוד דוסון ימשיך להתנהג בהכחשה לגבי משמעות העזיבה שלו יתווסף עוד חרטה ברשימה החרטות שלו בעתיד - החשיבה שדוסון יישאר בקייפסייד ויבלה את כל הקיץ הזה עם ג'ואי.. דוסון לא מכחיש, הוא אומר שחשב על זה והוא לא מבין שלמרות שהצליח להתאהב במישהי אחרת במהלך השנה הזו.. למה הוא עדיין לא יכול להפסיק לחשוב על ג'ואי. בשיחתן של ג'ן וג'ואי, ג'ן מיד אומרת לגואי שאם היא תבקש מדוסון להשאר הוא אכן ישאר בשבילה.. ג'ואי מיד נרתעת ותוהה איך היא אמורה להרגיש בידיעה שיש לה הכח לשנות את החיים של בן אחד, ג'ן עונה לה שהשאלה היא לא איך היא אמורה להרגיש עם זה אלא, אם היא אכן תשתמש בכח הזה? בסיצנת הפרידה של דוסון וג'ואי לאחר שדוסון מלווה את גואי עד דלת ביתה.. נפתחת דיאוג מעניין עם סאבטקטס מופלא..כאשר גואי שואלת אותו מה הוא יגיד אם יראה את שפילברג באחד הקניונים אי שם בלוס-אנג'לס.. ולאחר שדוסון לא יודע מה להגיד ג'ואי אומרת לו שזה הבן אדם שעיצב את כל השקפת העולם שלך, הקל על טראומות הילדות שלו והפך את גיל ההתבגרות לקצת יותר נסבל.. לאחר רגע של שתיקה דוסון מביט לעיניה של גואי ופשוט אומר " Um... in that case, I guess I'd just have to... say thank you. ג'ואי הדומעת עונה לו שזה לא נראה מספיק ודוסון מסכים איתה... לאחר חיבוק ג'ואי נפרדת מדוסון בברכת "אז נתראה.." ונכנסת לביתה.. לאחר שדוסון מתחיל לעוד לכיוון האוטו הוא חוזר על עקבותי לכיוון המרפסת של גואי אך האור כבר כבה.. והוא נותר עומד ואומר " see you Joey " בסצינה בין מיץ' לדוסון - לאחר שהתפייסו, מיץ' שואל את דוסון איך היה להגיד להפרד מג'ואי.. ודוסן עונה שזה היה כמו כל דבר בחיים שמהם יש לנו יותר מדי ציפיות: מאכזב. כאן מיץ' משגר עצה אבהית שעל פני השטח נראית כסתמית: "זה לא נגמר עד שזה נגמר".. אבל כולנו בעצם יודעים למה הוא מתכוון..ומה יגיע בהמשך.. ועכשיו הגענו לאקורד הסיום.. בזמן דוסון אורז רואים שמחשבתו לא נחה עליו.. (מעניין למה??) ומיד הוא עוזב הכל ויורד למטה ומתחיל לצעוד לכיוון די ידוע מראש ובדרך הוא נתקל באיך לא?! ג'ואי. לאחר שהם מחליפים איזה תירוץ רצו להשתמש בשביל לראות שוב אחד את השני, דוסון מזמין את ג'ואי אליו ונחשו איזה סרט הם רואים?!? נכון אי-טי!! איזו סגירת מעגל .. הסרט שםתח את העונה הראשונה של דוסון קריק עם עלייתם לתיכון.. סוגר את פרק התיכון בחייהם רגע לפני המעבר לקולג' (יש כאן גם את אותו טקסט שהיה בעונה הראשונה כשג'ואי מוחה דמעה ושואל את דוסון אם הסרט זכה באוסקר?..) בהמשך מתפתחת דיאלוג שבו ג'ואי מתארת שלדוסון יהיה חברה בלוס-אנגלס והיא בטח תהיה מאוהבת בו מעל לראש כי (שניהם שכובים פנים מול פנים ) הוא פשוט אדם מדהים. לאחר שאלון קצר ומשעשע של סרט אהוב, שיר אהוב, רגע חרטה הכי גדול, ורגע בושה הכי גדול.. ג'ואי מבקשת מדוסון להשאר- ומיד לאחר שהוציאה את זה מהפה מבקשת ממנו לשכוח שאמרה את זה כיוון שזה רק משהו שחשבה על זה ומכיוון שהם לא נמצאים באיזה סרט רגשני שבה הדמויות סובלות בשקט והקהל נדהם מהאופן שבו הם מתעלים על עצמם, כל זה יכול ללכת לעזעזל מכיוון שהיא רוצה שהוא ישאר. וכאן דוסון אף הוא מתעלה על עצמו ומראה עד כמה הוא מתבגר: הוא אומר לג'ואי שאם לרגע היה חושב שזה היה הדבר הנכון לעשות הוא היה נשאר, אבל הגיע הזמן להמשיך, הגיע הזמן שכל אחד ייפרד לדרכו ויחקור את החיים בלי השני לשם שינוי. וכאן!!!!! מגיע הנקודה שאליה רציתי להגיב.. בתגובה למה שציינת דורון!!!! בפעם הראשונה שראיתי את הפרק הזה היה מזמן ושכחתי כמה מהדברים שקראו בו.. אבל לאחר שקראתי את תגובתך על יחסי ג'ואי-דוסון.. המילים האלה שגואי עומדת להוציא מהפה ריתקו אותי לכיסא!! גואי שואל את דוסון אם הוא מאמין בקסם? ואיך היא יכולה? הרי אמה נפטרה מסרטן, אביה לא הצלחת להתעשת על עצמו ונכנס פעם אחר פעם לסיבוכים עם החוק, וכל הקסם שהיה לכאורה עם פייסי התמוגג, אבל אז , מציינת ג'ואי, את דוסון!! היא אומרת שהוא הקסם שלה.. שוב, כמו שציינת עולם הפנטזיה של ג'ואי על הקונספט שהוא דוסון!! ולא על דוסון עצמו.. איך לא ראיתי את זה מקודם?!.. היא מאוהבת ברעיון של ידיד נפש\אהבת אמת ולא ברעיון של להיות עם דוסון.. ולאחר הדיאלוג הזה כשהם קמים להפרד.. שניהם עומדים מחובקים ליד החלון.. ומתנשקים נשיקה רכה ואמיתית.. אני חייב לציין שאי אפשר להגיד שהסיום הזה תמוה... הוא בדיוק איך שהיה צריך להסתיים.. הנשיקה הזו לא באה משום מקום.. אלא היא מעין פריקת המטען שהלך והצטבר אצל שניהם במשך כל כך הרבה זמן.. מעין פרידה מושלמת לזוגיות שכמו שאמרת וכמו שאנו יודעים- שלא ניתן להגדיר אותה.. אז איזו דרך יותר טובה לסיים עונה (שלדעתי הצנועה לפחות) לא נפלה מהעונות הראשונות.. מנשיקה שאומרת הכל!!!!! - הזוגיות של דוסון וגואי גם אם לא מומשה בסופו של הסדרה.. מתחילה, נמשכת ונגמרת בדוסון ןג'ואי!! תודה ששרדתם עד שורות אלה.. מחכה בקוצר רוח לתגובות..
 

doron g3

New member
אתה צריך להבין משהו

עם כל הרצון הטוב, קשה באמת להתחבר למשהו שלא ראית. בשידורים של ערוץ 10 כשיש צפייה קולקטבית אז זה דבר אחד, אבל למרות שכולנו מכירים את רוב הפרקים מצויין, לדבר על פרק אקראי בלי רקע, זה לא אותו דבר. אני אישית, ממש, אבל ממש לא אהבתי את הפרק הזה. נראה היה שהם ניסו לדחוס כמה שיותר מחוות לעבר, עם השתפכות נוסטלגית על גבול ההקאה, והכל כדי לחפות על העובדה שהם למעשה הביאו את נושא דוסון וג'ואי הכ"כ טעון לסיום עונה מנותק, ללא כל קשר לשום עלילה קודמת. כל מה שהפרק הזה עשה היה העלאת גירה, חסרת כל טעם, אמירה, או קידום כלשהו ביחסים, והוא אכן הסתיים, בסיום סתום שאין כמוהו, שלא ברור משמעותו, שאם נשא תקווה כלשהי, הרי שהיא נגוזה במהירות והתגלתה כסתם טיזר מעצבן, ואם משמעותו היתה סיום מעורפל לתקופה מסויימת בסדרה, אס הוא פשוט נעשה בצורה עלובה. בניגוד אליך, אני מאמין שמדובר בנשיקה שלא אומרת כלום, ואם לא היתה יותר מפריקת מטען, אז בכלל שהיא מיותרת ומעליבה. זה מה שדוסון וג'ואי נהיו? כל עונה הם פורקים את המטען השנתי ואז חוזרים לשגרה כאילו דבר לא קרה? ומה היתה הפעם הראשונה? פריקת המטען הגדולה? סימנו וי וגמרנו? שלא תבינו אותי לא נכון, מחוות לעבר כה מפואר זה לא דבר רע, אבל כשסדרה מציגה סרט כמעט תיעודי לעונתה הראשונה כבר בעונתה השנייה, אז זה פחות או יותר ממצה את הנושא. אמנם לא השתמשו בטריק נלוז של פלאשבקים, אבל שחזור סצינות וציטוטים (ואף לבוש, אאל"ט), זה לא בדיוק דרך חביבה לעקוף את הבעייתיות הזו. בעקרון הפרק ניסה לשחזר את פרק הסיום של העונה הראשונה, רק בהיפוך תפקידים. מעשית, הפרק הלך לאיבוד איפשהו. לא היה היפוך תפקידים, לא היה רגש, ולא היתה פואנטה אמיתית. למעשה, אי אפשר לצפות ממנו שישחזר את אותם רגעים, כי כשג'ואי לא אותה ג'ואי ודוסון בטח לא אותו דוסון אז גם הכימיה, הריגוש והציפייה שבאו בפרק הסיום הולכים לאיבוד, וגם הזרקה במינון גבוה של נוסטלגיה לא תמנע את זה. מה כן אפשר לציין? אם דיברת על הדיאלוג על ספילברג (ייתכן שיש עוד דברים, אני לא זוכר את הפרק לפרטיו), אז הרי שהוא אכן מכיל סאבטקסט. ישנה השוואה מסויימת בין רגשותיה של ג'ואי לדוסון לרגשותיו של דוסון כלפי ספילברג. למרבה הפלא, הם לא כ"כ שונים. בשניהם מדובר על יותר הערצה, הכרת תודה, עם מין פנטזיה שקשורה למושא ההערצה עצמו, אבל ידוע שזה באמת לא העיקר כי כמו שדוסון לא באמת מעריץ את ספילברג עצמו, הוא לא מכיר אותו, הוא מעריץ את מה שמייצג, את מה שהוא יצר, את מה שהוא נתן לו, כך ג'ואי מעריצה ומוקירה תודה לדוסון, אוהבת את מה שייצג בשבילה, את מה שנתן לה, אך ספק אם אותו עצמו. הרי כמו שדוסון אמר, מה שהיה אומר לספילברג זה "תודה", ודאי לא "אני אוהב אותך", תודה כמו שג'ואי אמרה לדוסון כשחזרו זה לזו בעונה השנייה. וכפי שג'ואי אמרה, זה נראה לא מספיק, וייתכן שזה הסיבה לכל השאר. עד כמה שהתיאוריה שלי נראית נכונה, אני עדיין לא רוצה להאמין לה. אני מתקשה להאמין שהשורה התחתונה היא כ"כ פשוטה ולמעשה מופיעה בחלום הראשון של דוסון שנראה בסדרה (מי זוכר?), אני רוצה להאמין שהקשר בין דוסון לג'ואי חזק אף מזה, ומתעלה מעל כל משוכה. הוא חייב להיות.
 
ממש עשית לי חשק...../images/Emo105.gif

לראות אתל הפרק הזה שוב!
אחד הדברים שהכי אהבתי וגם לא אהבתי (ממש החלטית אני..) זה שהפרק הזה הוא מעיין פרק סיום כזה.ולא רק פרק סיום של העונה אלא כביכול של כל הסדרה. מצד אחד כל האיזכורים לעבר מאוד מרגשים,יפים ומתאימים בגלל שהם מסיימים את התיכון והכול הולך להשתנות,אבל מצד שני הם יכלו בפרק הזה לסיים את הסדרה באופן שהם עשו אותו וזה קצת מציק בגלל שאנחנו יודעים שיש עוד 2 עונות אח"כ(והם גם ידעו את זה כשהם עשו את הפרק..לפחות ידעו שתהיה עוד עונה). הפרק הזה כאילו מסכם יותר מדי וסוגר יותר מדי את הכול בשביל פרק סיום עונה לדעתי,למרות שהוא מקסים ונכון... מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי
 

G A L 17

New member
הלוואי שזה היה הפרק סיום...

היו מסיימים את הסדרה ככה , אולי אפילו מוסיפים את 2 הפרקי סיום , אבל מוותרים על העונות 5-6
 

Remedes

New member
חברה אני לא מבין אתכם..

אמנם העונות ה-5 וה-6 לא השתוו לעונות הראשונות של הסדרה.. אבל אני לא יכול להגיד שסבלתי במהלכם.. בניגוד לפרקים אחרים שמסיימים את הסדרות בדיוק ברגע שכל השאלות צריכות להשאל.. כאן הסדרה מלווה אותנו עם הדמויות הלאה מעבר לגבולות העיר הקטנה קייפסייד ומראה לנו איך כל דמות משתלבת אחרי תקופת התיכון.. שזה לדעתי דבר נהדר! אנו לא נשארים תוהים - "רגע, הם סיימו תיכון.. ומה עכשיו?!? ".. אלא, יש לנו את העונה של הקולג' שהביאה אחלה של דברים.. כמו אודרי והקשר שלה עם פייסי.. המוות של אבא של דוסון.. ועוד הרבה דברים שאני כרדע לא זוכר בדיוק מהם.. אבל היום התחלתי לראות את העונה ה-5 הפרק הראשון.. ולא יכלתי להגיד שסבלתי.. לדעתי אתם צריכים לתת לעונות האחרונות קצת קרדיט.. כי בסך הכל אני לא חושב שיש כאן אף אחד שהיה רוצה שהסדרה תגמר בעונה ה-4.. בטח ובטח שלא אני!!!!
 

doron g3

New member
אני כן

למעשה, הייתי רוצה שהסדרה תגמר בעונה השנייה, אבל יש הבדל. הסדרה צריכה היתה להמשך 4 עונות ובגלל הכיוון שתפסה עדיף היה שתגמר אחרי 2. עונות 5 ו6 היו מיותרות לפני שהתחילו. עם כל הצער שבעבר, לסדרה שבאה לספר על התבגרות, סיפור קטן על מעבר מילדות לבגרות בעיר קטנה, יש סוף מובנה מראש. לסוף הזה קוראים סיום התיכון. אתה לא יכול להמשיך סדרה על התבגרות בשנות הקולג' מבלי לשנות מהותית את אופייה ומהותה. אין שום סיבה, מלבד סיבת הרייטינג, למשוך סדרה שכזו, והשמך רק מבזה את שמה. יחד עם זאת, בדוסון קריק זה מעולם לא היה הבעיה. הסדרה השתנתה מהותית הרבה לפני העונה החמישית, ומכרה את עצמה לחסדי הרייטינג כשדוסון וחבריו עוד לא חלמו על קולג'. כולנו תמיד נתהה מה יקרה. בכולנו יש חלק קטן שתמיד ירצה עונה שביעית, ואחריה שמינית ותשיעית, אבל חייבים להתעלות מעל הרצון הזה, כי בשבילו לא שווה להתעלל בסדרה.
 

Remedes

New member
אני לא יכול שלא להסכים איתך יותר..

אני ממש לא חושב שהעונה השנייה הייתה אמורה להיות העונה האחרונה של הסדרה.. ואמנם בכן הסדרה עוסקת בילדים שמתבגרים.. אבל אחרי שילדים מתבגרים מה אז?! זהו.. נגמר?!? ממש לא!!! ואין לי שום בעיה עם השינוי המהותי של הסדרה.. לא כל סדרה צריכה שיהיו לה את אותה דפוסים כל הזמן.. זה נחמד שנכנס משהו שונה ומרענן לסדרה.. אני אישית מאד שמח שבחרו לעשות עונה חמישית ושישית.. זה הבהיר כמה דברים.. זה גרם לנו לראות התפתחות רצינית של כמה מהדמויות.. אני ממש לא חושב שההמשך בזתה את העונה.. אני חושב שההמשך תרם להתפתחות הדמויות.. והשינוי המהותי היה מרענן..
 

drunky

New member
------------------------>

ככה...
- לכל הצופים החדשים (שלא לומר הצעירים): בואו נעשה סיקור קטן לגביי כל פרקי הסיום של הסידרה (של העונות כמובן) עונה ראשונה- דוסון מבין שהוא אוהב את ג'ואי ולא רוצה שהיא תעזוב אותו ותטוס לצרפת. ג'ן נותרה לה לבדה לאחר שדוסון זרק אותה מכל המדרגות (או מהסולם במקרה שלנו). פייסי.... לא היה עדיין כזה חשוב בשביל שיהיה איכפת לנו ממנו בעונה הזאת (אבל הוא יפתיע אותנו כמובן בהמשך) עונה שנייה - לאחר שדוסון גילה כי אביה של ג'ואי עדיין מעורב בסחר סמים ג'ואי מחליטה לשתף פעולה עם המשטרה ושולחת את אביה שוב לכלא. ומבטיחה לא לדבר עם דוסון בחיים!!! פייסי (וואי אני לא ממש זוכר אבל בטח היה משהו עם אנדי - סוף טוב אם אני לא טועה... בושה), ג'ן (פאק מה קרה איתה? טוב יש לומר שהיא לא הייתה מספיק דומיננטית בעונה הזאת כמו שעשו בעונה הראשונה... עונה שלישית- לאחר דרמה סוחפת, במי ג'ואי תבחר? בדוסון או בפייסי? האם היא תעזוב לכל הקיץ את קיפסייד בסירה עם פייסי, או שתעדיף להשאר עם דוסון - המצב היציב? היא בוחרת בפייסי. אנדי נעלמת לאחר שפייסי גמר איתה. ג'ק וג'ן לוקחים את גראמס (היא נוהגת כמובן) והולכים לסגור חשבונות פתוחים... הוא מנשק את הבחור (ההוא?) ומגלה שיש לו חבר... היא מודיעה להנרי שהיא אוהבת אותו ולא הולכת לוותר עליו בקלות (והוא נוסע ממנה...) עונה רביעית- לאחר התלבטויות רבות ג'ן גראמס וג'ק מחליטים שהם עוברים לבוסטון. כך גם ג'ואי, ודוסון הולך ללמוד קולנוע בקליפורניה הרחוקה. אבל ג'ואי לא רוצה לעזוב אותו והם מתנשקים בדיוק כמו בסוף העונה הראשונה. אכן מדובר בסגירת מעגל אבל לדעתי מדובר בסגירת המעגל של התיכון ופתיחת פרק חדש לקולג'. עונה חמישית- פייסי רודף אחרי אודרי ומבקש את סליחתה (היא סולחת והם ממשיכים בטיסה יחד), ג'ן חוזרת להורים שלה, ג'ק הולך לעזור לעוד הומו בארון לצאת ממנו, וג'ואי רודפת אחרי דוסון אבל בסופו של דבר משחררת אותו ללכת. אבל האם דווקא הפעם כשהיא כבר לא תלויה בדוסון תחליט לעזוב לפריס (סוף סוף? -> קישור לעונה הראשונה) עונה שישית- שימו לב, לא מדבר על הפיינל (סליחה דניאל שהזכרתי לך). אני מדבר על פרק 23 בעונה השישית. מדובר בסיכום נרחב של כל הדמויות, הסוף הוא סגור, ג'ן, ג'ק וגראמס עוברים לניו יורק, פייסי (מה קרה איתו? היה עם אודרי שוב?) וסוף סוף ג'ואי (שהיא הפכה להיות העיקר) נוסעת לפריס!!!! אין סוף מושלם מזה לחתום את הסידרה (למרות שלא כך חשבו בהפקה... ומה קרה עם דוסון? אז מה היה לנו? במשך 3 עונות, הפרקים האחרונים היו למעשה עם סופים פתוחים, והיה תמיד המשך בפרק הראשון של העונה העוקבת. עונה רביעית החלו הסיכומים... נגמר התיכון- הכל שמח. חמישית- כולם בחופש מהלימודים- וטסים לאי שם. שישית- כולם סיימו את הלימודים (אם אני לא טועה) וכל אחד סגר עוד פרק בחיים שלו- לא מצפים להמשך. זהו.... כבר שכחתי מה רציתי להגיד בזה אבל זה בתגובה למה שטל אמרה, שהפרק האחרון בעונה הרביעית כאילו חותם את הסידרה............
 

G A L 17

New member
הסוף של העונה שניה היה הכי יפה לדעת

לדעתי... ממש אהבתי אותו , אגב סוף טוב עם אנדי? היא הלכה למוסד פסיכיאטרי אישית זה לא נראה לי הי טוב חחח אבל אין הסוף של העונה השניה היה מדהים לדעתי, קצת הרס לי שאחרי האיום של ג'ואי שהיא יודעת שהיא בחיים לא תוכל לסלוח לדוסון כי יש דברים שהאהבה לא יכולה להתגבר עליהם עבר בקושי פרק עד שהיא סלחה לו , אבל בסדר נגיד...
 

doron g3

New member
בעונה השנייה כולם זכו לסוף טוב

פרט לדוסון וג'ואי. פייסי זכה לחיבוק מרגש מאביו, לאחר הבנה של כל חטאיו. רכבת ההרים של ג'ן סוף סוף הגיעה לתחנתה הסופית לאחר שהתפייסה עם גראמס, הגיעה איתה להבנה, ואפילו ג'ק מצא שקט עם ג'ן בסיום שהראה את הכיוון המנחה לעונות הבאות.
 

Dawson girl

New member
וואי גרמת לי להזכר בפרק ../images/Emo13.gif

פרק ממש מרגש
אממ תכלס אני מסכימה עם מה שאמרת וכמעט אין לי מה להוסיף
. רק משהו אחד, הזכרת לי שבאמת אי אפשר להגדיר ממש את הקשר ביניהם
וזה מזכיר לי סצינה נוספת שהזכירה לי את זה, בפיינל! כשדוסון וג'ואי יושבים על הספסל ומדברים ומסתכלים על לילי ואלכס. זה סגירת מעגל וזה גם מראה בפעם המי יודע כמה שהם יותר מידידים, יותר מאהבת אמת, יותר מסולמייטס (ההגדרה הנצחית שלהם).. אין להם ממש הגדרה. אהבתי
 
למעלה