עונה שלמה של בכי
שלום לכולם, ראיתי את כל חמשת העונות של הכי גאים שיש, ולדעתי לא פיספסתי אף פרק. אתמול זה נגמר. ההתמכרות שלי. אני חייבת לציין שלא היה פרק בעונה האחרונה בו לא בכיתי. כל פרק היה ממש סוף של כל הסופים. הם היו כ"כ עסוקים בלסגור מעגלים שזה היה מפחיד. אז אתמול בכיתי שעתיים, ואני עדיין לא מאמינה איזה סוף עצוב חיכה לנו. אומנם אלו החיים ואין מה לעשות, בגלל קריירה מוותרים על חיים אישים (בראיין וג'סטין), ובד"כ לא חוזרים להיות ביחד (טד ואמט), עוברים בשביל הילדים (לינדזי ומלני), אבל אני כ"כ רציטי הפי אנד. לא מספיק לי הטוב של מייקל ובן. אני רציתי טוב לבראיין וג'סטין, לטד ואמט, לכולם. כ"כ קיוויתי שמשהו יגרום ליוצרים להיות נדיבים כלפיי. אבל לא. הסידרה הייתה מציאותית כמעט תמיד, וגם עכשיו, אין סוף טוב בחיים. אז בבכי מר, ובמכיעת דמעה אני נותנת כבוד לסידרה הכי טובה שהייתה בטלוויזיה.
שלום לכולם, ראיתי את כל חמשת העונות של הכי גאים שיש, ולדעתי לא פיספסתי אף פרק. אתמול זה נגמר. ההתמכרות שלי. אני חייבת לציין שלא היה פרק בעונה האחרונה בו לא בכיתי. כל פרק היה ממש סוף של כל הסופים. הם היו כ"כ עסוקים בלסגור מעגלים שזה היה מפחיד. אז אתמול בכיתי שעתיים, ואני עדיין לא מאמינה איזה סוף עצוב חיכה לנו. אומנם אלו החיים ואין מה לעשות, בגלל קריירה מוותרים על חיים אישים (בראיין וג'סטין), ובד"כ לא חוזרים להיות ביחד (טד ואמט), עוברים בשביל הילדים (לינדזי ומלני), אבל אני כ"כ רציטי הפי אנד. לא מספיק לי הטוב של מייקל ובן. אני רציתי טוב לבראיין וג'סטין, לטד ואמט, לכולם. כ"כ קיוויתי שמשהו יגרום ליוצרים להיות נדיבים כלפיי. אבל לא. הסידרה הייתה מציאותית כמעט תמיד, וגם עכשיו, אין סוף טוב בחיים. אז בבכי מר, ובמכיעת דמעה אני נותנת כבוד לסידרה הכי טובה שהייתה בטלוויזיה.
