עונג שבת
ערב שבת אחרי הארוחה...הנרות כבר מהבהבים. כוס הקידוש חצי ירקה פירורי הלחם על השולחן משליטים בתמונה אי סדר של זחיחות דעת. הסלון היה זרוע בצעצועי הילדים שעתה כבר נמו במיטתם. גיל קם ממקומו ליד השולחן וליקט את פירורי החלה לכף ידו. שרון לבושה בשמלת שבת מחמיאה כבר חזרה מחדר הילדים לאחר שהגיפה את החלון ודאגה שכולם מכוסים. האורחים זוג חברים וילדיהם כבר הלכו (לא לפני שקבוצת הילדים הותירה את הסלון כמו אחרי שדה קרב – בובות קוביות חיילי צעצוע ומכוניות עורבבו עם חלקי לגו בכל מקום. גיל ושרון ניקו את שולחן השבת וגיל לבש את הסינר ושטף חלק מן הכלים לאחר הסעודה. הוא הפשיל את שרוולי חולצת השבת חשף את זרועותיו השזופות והחסונות וניקה את הכלים במרץ בזרם המים הקרים. לפתע חש את נשימתה על עורפו....חזה נצמד לגבו וידיה הונחו על מתניו...פיה קרב לאזנו ולחש..."גילי עזוב את המצוות של מחר בא לעשות מצווה של היום". הוא נתן למים לשטוף את ידיו מן הסבון למרות שניחוח סבון הכלים לא כהה מהם. הוא הוריד את הסינר ונשק לה...ידיה ירדו במורד בטנו ופרמו כבר את חגורת מכנסיו....נחישותה וכמיהתה המיניות הגבירו את חשקו וזכרותו נזדקפה בתוך מנכסי השבת.. היא לקחה את ידו ומשכה אותו אחריה לחדר השינה שהיה במפלס העליון של הדירה. הם נכסו לחדר שהואר רק באורה הקלוש של מנורת הקריאה שלה. את שלו לא היה טעם להדליק לפני שבת הוא ממילא נרדם ברגע שעבר את המשפט השני בעיתון סוף השבוע...היא תמיד קראה אחרי שנרדם לא אחת תוחבת מרפק בין צלעותיו בתקווה שיפסיק לנחור...תמיד צחקה עליו בשל כך " אתה נוחר כמו איכר פולני שיכור" גיחכה . עתה היו שניהם בחדר היא הדפה אותו אל המיטה והוא השתרע עליה לרוחבה היא הרימה את שולי שמלתה והתיישבה עליו רכנה מעליו ונשקה לו רק אז חש כי מתחת לשמלה לא לבשה כל תחתון...פלומת ערוותה נגעה בחלקת בטנו שנחשפה משםתחה את חגורת המכנס... את בלי תחתון שאל לוודא שאינו הוזה ....לא ענתה וזיק של שובבות נדלק בעיניה.... למרות ששדיה היו עדין כלואים בשמלתה ובחזיתה ( 85 C ) פטמותיה היו כבר זקורות והחמיאו לגופה שכבר היו בדרכו לחום של תשוקה. כשהרימה שרון את שולי שמלתה הריח את הניחוח המוכר של עסיסי גופה. הוא ידע שנוזליה געשו בקרבה תמיד לפני החגיגה ובמהלכה... מעולם לא היה קשה לחדור לתוכה נקבתה תמיד היתה רטובה חמה ומזמינה ... היה לה ריח יחודי שלמד לזהות עוד מן הימים בהם גרו בכוך ההוא שקראו לו דירה במעונות הסטודנטים (כה קטנה היתה שם הדירה שניתן היה לעשות בה ספונג'ה בעמידה במרכז החדר ולא לפספס אף פינה חוץ מן השירותים האמבטיה) בדירה הזו למדו לראשונה מהם חיי נישואין כשבילו שם את השנתיים הראשונות של חייהם המשותפים. לעיתים נמהל ריח זה בריח מי המקווה של ליל טבילתה ואז היה הניחוח משכר שבעתיים כמו מוסר מסר של תאוותנות יתירה המתלווה לכל מהלכיהם בלילה בו נטהרה והוא שב לפקוד את נווה שהותיר שמם כשבועיים בכל חודש. הוא מעולם לא ירד לסופה של הלכה זו אך עתה מקץ שמונה שנות נשיאוין ידע כי טרם ידע ממנה שובע והוא באמת לא חיפש אפילו לא לשם השעשוע דבר מה מן הצד. תאוותו לאשת נעורה היתה גדולה ורבה עוד יותר משהיתה כשחיו בקן האוהבים ההוא במעונות הסטודנטים. שם למד לראשונה מהו מעשה האהבה בשיטה הישנה של ניסוי וטעיה. למד מה נחמד מה נעים מה מענג ומה משחרר בה את רכבת השדים של האביונה. כששאון היתה "בענין" כמוש היא קראה לזה היא היתה בין אותן נשים בודדות על פני כדור הארץ שיכלה לחוות סדרה של אורגזמות חזקות ומטלטלות עד כדי בכי. שם בקן האוהבים ההוא הכיר גם את ניחוחה היחודי החמצמץ. זה שידע שהוא ריח נקבותה המתמלאת בתאווה לזכרותו הבוטחת והמתוחה. בתקופה זו היתה שרון עדין מכסה את ראשה בכובע...וכל אימת שחשקה בו היתה מורידה את כובעה ונונת לשערה המשוחרר לאותת לו כי היא כמהה למגעו. צנועות עולת ימים זו חלפה לה עם השנים כשבגרה ולמדה לאמר לו במילה או בצליל של רמיזה כי היא רוצה שיענג אותה שיפנק את גופה ויעטוף אותה במעשה האהבה הבוטח שלו. בימים של ראשית נישואיהם היא היתה נערה צעירה תמימה ומאוהבת. תמירה מלאת חזה ושטוחת בטן. גוון עורה שדמה לשוקו רווי חלב לא השתנה גם לא צבע שערה אך את הצמה הארוכה החליף סידור שער אופנתי וגוונים ואת עגילי הנערה החליפו צמידי כסף עדינים ונזם קטן באף. היא העדיפה את סגנון הלבוש שיקרא לימים "היפי שיק" כבר אז ונהגה ללכת יחפה בבית וקולה מלווה בצילצול עדין של צמיד רגל שחברה הביאה לה מהודו. היא נהגה לענוד את הצמיד לרגליה רק בימים בהם היתה טהורה ובאותם ימים משלא ענדה אותו ידע כי תמו ימי טהרתה והיא בתקופת נידתה, סימנים קטנים כאלו שרק הוא והיא חשו בהם ובכל זאת היו כה משמעותיים. הוא היה אז ילדון צעיר וחסון שאך השתחרר מן הצבא ובמקום ליסוע מזרחה כמו חבריו לצוות ביחידה בחר לשאת לאישה בחתונה גדולה את חברתו מן התנועה את שרון. הוא היה אז בתול ונטול נסיון בדרך הגבר בעלמה. המגע הגופני בינהם בתקופת חברותם היה מצומצם מאד למעט נשיקה חפוזה ומגע יד מהססת על שד מכוסה בחולצה פרחונית לא ידעו זה את זו טרם נישואיהם. יש שיאמרו : ראוי להערכה ויש שיאמרו : מצחייקם ...עתה היו כבר 8 שנים ביחד ויחסיהם היו פתוחים מורכבים והם עשו מאמצים לגוונם במידת האפשר....
ערב שבת אחרי הארוחה...הנרות כבר מהבהבים. כוס הקידוש חצי ירקה פירורי הלחם על השולחן משליטים בתמונה אי סדר של זחיחות דעת. הסלון היה זרוע בצעצועי הילדים שעתה כבר נמו במיטתם. גיל קם ממקומו ליד השולחן וליקט את פירורי החלה לכף ידו. שרון לבושה בשמלת שבת מחמיאה כבר חזרה מחדר הילדים לאחר שהגיפה את החלון ודאגה שכולם מכוסים. האורחים זוג חברים וילדיהם כבר הלכו (לא לפני שקבוצת הילדים הותירה את הסלון כמו אחרי שדה קרב – בובות קוביות חיילי צעצוע ומכוניות עורבבו עם חלקי לגו בכל מקום. גיל ושרון ניקו את שולחן השבת וגיל לבש את הסינר ושטף חלק מן הכלים לאחר הסעודה. הוא הפשיל את שרוולי חולצת השבת חשף את זרועותיו השזופות והחסונות וניקה את הכלים במרץ בזרם המים הקרים. לפתע חש את נשימתה על עורפו....חזה נצמד לגבו וידיה הונחו על מתניו...פיה קרב לאזנו ולחש..."גילי עזוב את המצוות של מחר בא לעשות מצווה של היום". הוא נתן למים לשטוף את ידיו מן הסבון למרות שניחוח סבון הכלים לא כהה מהם. הוא הוריד את הסינר ונשק לה...ידיה ירדו במורד בטנו ופרמו כבר את חגורת מכנסיו....נחישותה וכמיהתה המיניות הגבירו את חשקו וזכרותו נזדקפה בתוך מנכסי השבת.. היא לקחה את ידו ומשכה אותו אחריה לחדר השינה שהיה במפלס העליון של הדירה. הם נכסו לחדר שהואר רק באורה הקלוש של מנורת הקריאה שלה. את שלו לא היה טעם להדליק לפני שבת הוא ממילא נרדם ברגע שעבר את המשפט השני בעיתון סוף השבוע...היא תמיד קראה אחרי שנרדם לא אחת תוחבת מרפק בין צלעותיו בתקווה שיפסיק לנחור...תמיד צחקה עליו בשל כך " אתה נוחר כמו איכר פולני שיכור" גיחכה . עתה היו שניהם בחדר היא הדפה אותו אל המיטה והוא השתרע עליה לרוחבה היא הרימה את שולי שמלתה והתיישבה עליו רכנה מעליו ונשקה לו רק אז חש כי מתחת לשמלה לא לבשה כל תחתון...פלומת ערוותה נגעה בחלקת בטנו שנחשפה משםתחה את חגורת המכנס... את בלי תחתון שאל לוודא שאינו הוזה ....לא ענתה וזיק של שובבות נדלק בעיניה.... למרות ששדיה היו עדין כלואים בשמלתה ובחזיתה ( 85 C ) פטמותיה היו כבר זקורות והחמיאו לגופה שכבר היו בדרכו לחום של תשוקה. כשהרימה שרון את שולי שמלתה הריח את הניחוח המוכר של עסיסי גופה. הוא ידע שנוזליה געשו בקרבה תמיד לפני החגיגה ובמהלכה... מעולם לא היה קשה לחדור לתוכה נקבתה תמיד היתה רטובה חמה ומזמינה ... היה לה ריח יחודי שלמד לזהות עוד מן הימים בהם גרו בכוך ההוא שקראו לו דירה במעונות הסטודנטים (כה קטנה היתה שם הדירה שניתן היה לעשות בה ספונג'ה בעמידה במרכז החדר ולא לפספס אף פינה חוץ מן השירותים האמבטיה) בדירה הזו למדו לראשונה מהם חיי נישואין כשבילו שם את השנתיים הראשונות של חייהם המשותפים. לעיתים נמהל ריח זה בריח מי המקווה של ליל טבילתה ואז היה הניחוח משכר שבעתיים כמו מוסר מסר של תאוותנות יתירה המתלווה לכל מהלכיהם בלילה בו נטהרה והוא שב לפקוד את נווה שהותיר שמם כשבועיים בכל חודש. הוא מעולם לא ירד לסופה של הלכה זו אך עתה מקץ שמונה שנות נשיאוין ידע כי טרם ידע ממנה שובע והוא באמת לא חיפש אפילו לא לשם השעשוע דבר מה מן הצד. תאוותו לאשת נעורה היתה גדולה ורבה עוד יותר משהיתה כשחיו בקן האוהבים ההוא במעונות הסטודנטים. שם למד לראשונה מהו מעשה האהבה בשיטה הישנה של ניסוי וטעיה. למד מה נחמד מה נעים מה מענג ומה משחרר בה את רכבת השדים של האביונה. כששאון היתה "בענין" כמוש היא קראה לזה היא היתה בין אותן נשים בודדות על פני כדור הארץ שיכלה לחוות סדרה של אורגזמות חזקות ומטלטלות עד כדי בכי. שם בקן האוהבים ההוא הכיר גם את ניחוחה היחודי החמצמץ. זה שידע שהוא ריח נקבותה המתמלאת בתאווה לזכרותו הבוטחת והמתוחה. בתקופה זו היתה שרון עדין מכסה את ראשה בכובע...וכל אימת שחשקה בו היתה מורידה את כובעה ונונת לשערה המשוחרר לאותת לו כי היא כמהה למגעו. צנועות עולת ימים זו חלפה לה עם השנים כשבגרה ולמדה לאמר לו במילה או בצליל של רמיזה כי היא רוצה שיענג אותה שיפנק את גופה ויעטוף אותה במעשה האהבה הבוטח שלו. בימים של ראשית נישואיהם היא היתה נערה צעירה תמימה ומאוהבת. תמירה מלאת חזה ושטוחת בטן. גוון עורה שדמה לשוקו רווי חלב לא השתנה גם לא צבע שערה אך את הצמה הארוכה החליף סידור שער אופנתי וגוונים ואת עגילי הנערה החליפו צמידי כסף עדינים ונזם קטן באף. היא העדיפה את סגנון הלבוש שיקרא לימים "היפי שיק" כבר אז ונהגה ללכת יחפה בבית וקולה מלווה בצילצול עדין של צמיד רגל שחברה הביאה לה מהודו. היא נהגה לענוד את הצמיד לרגליה רק בימים בהם היתה טהורה ובאותם ימים משלא ענדה אותו ידע כי תמו ימי טהרתה והיא בתקופת נידתה, סימנים קטנים כאלו שרק הוא והיא חשו בהם ובכל זאת היו כה משמעותיים. הוא היה אז ילדון צעיר וחסון שאך השתחרר מן הצבא ובמקום ליסוע מזרחה כמו חבריו לצוות ביחידה בחר לשאת לאישה בחתונה גדולה את חברתו מן התנועה את שרון. הוא היה אז בתול ונטול נסיון בדרך הגבר בעלמה. המגע הגופני בינהם בתקופת חברותם היה מצומצם מאד למעט נשיקה חפוזה ומגע יד מהססת על שד מכוסה בחולצה פרחונית לא ידעו זה את זו טרם נישואיהם. יש שיאמרו : ראוי להערכה ויש שיאמרו : מצחייקם ...עתה היו כבר 8 שנים ביחד ויחסיהם היו פתוחים מורכבים והם עשו מאמצים לגוונם במידת האפשר....