עומס
חוזרת הביתה מאוחר אחרי יום שעבדתי בו יותר מדי; אכלתי בו מעט מדי; מרגישה מרוטה, לא הספקתי לעשות את הדברים שרציתי לעשות בשבילי. חוזרת הביתה וכל מה שאני רוצה זה להוריד את "בגדי העבודה" ולהכנס לסמרטוטי הבית, לאכול משהו, לשבת קצת בשקט עם עצמי ולשחרר קיטור. את החתולים שרצים אליי לקבל תשומת לב אני הודפת בגסות רוח, כשחתול אחד נכנס לחדר אני צועקת עליו שיצא (כי אין לי סבלנות אליו). ואם זה היה ילדים? המצב הזה שאני יכולה לחזור הביתה ולא צריכה להתחשב בכלום - אני לא רוצה אחרת. אני מרגישה כל כך מעומסת מדברים שהם בעיקר טובים - עבודה, תחביבים, אפילו סידורים כמו קניות, שופינג, מטלות בית. מועמסת בצורה טובה ועדיין מתוסכלת מניסיון להכניס לסדר היום את כל מה שאני רוצה להספיק.
חוזרת הביתה מאוחר אחרי יום שעבדתי בו יותר מדי; אכלתי בו מעט מדי; מרגישה מרוטה, לא הספקתי לעשות את הדברים שרציתי לעשות בשבילי. חוזרת הביתה וכל מה שאני רוצה זה להוריד את "בגדי העבודה" ולהכנס לסמרטוטי הבית, לאכול משהו, לשבת קצת בשקט עם עצמי ולשחרר קיטור. את החתולים שרצים אליי לקבל תשומת לב אני הודפת בגסות רוח, כשחתול אחד נכנס לחדר אני צועקת עליו שיצא (כי אין לי סבלנות אליו). ואם זה היה ילדים? המצב הזה שאני יכולה לחזור הביתה ולא צריכה להתחשב בכלום - אני לא רוצה אחרת. אני מרגישה כל כך מעומסת מדברים שהם בעיקר טובים - עבודה, תחביבים, אפילו סידורים כמו קניות, שופינג, מטלות בית. מועמסת בצורה טובה ועדיין מתוסכלת מניסיון להכניס לסדר היום את כל מה שאני רוצה להספיק.
