עומדת לפני גישור..

becki1

New member
עומדת לפני גישור..

שלום חדשה כאן, והאמת שכתבתי הודעה כל-כך ארוכה ומפורטת ובסוף מחקתי אותה בטעות..(חשבתי שבעלי עומד להיכנס לחדר!) בכל אופן, אני ובעלי עומדים להגיע סופ-סוף לייעוץ זוגי, במסגרת "גישור" אינני יודעת כמה זה טוב להעלות את כל בעיות העבר, ודווקא מרגע שהתקבלה ההחלטה שנינו מ-ד-ב-ר-י-ם, על כל מיני דברים, אבל הוא מחפש ממני פירוט לגבי האשמות של שכנה על רומן כביכול עם בעלה. אני לא מוכנה לדבר על זה עד שנגיע לייעוץ (וגם שם בכוונתי להכחיש, כי לא זאת הסיבה שאני מנסה להגיע לזה כבר 15 שנה (כן כן..!) לדעתי הוא חייב להחליט להאמין לי, אחרת זה מעלה עוד שקרים קטנים לגבי מידע שהגיע אליי עליו ולמעשה הבעיה שהוא דואג זה איך ימשיך לשחיות ליד השכנים אם מה שהם אומרים נכון? (זה ישוב קטן) השכן אמר ש"התמזמזנו" אני טוענת שלא עשינו אפילו את זה. המצב מורכב ,ואני יודעת שלא טוב להתחיל בשקר, אבל אני יודעת שהוא יישבר לגמרי (הוא גם אמר לי זאת) וחשוב לי להעלות את הבעיות האמיתיות.. לדוגמא זה שהוא בכלל לא היה מוכן להבין שיש בעיית תקשורת חמורה ביננו!!! או שאני כבר אמרתי לו לפני שהפרשה התפוצצה (שלשום) שאני מתחילה בתהליך של ייעוץ זוגי (הוא לא הגיע) ואם לא יבוא זה יילך למקומות שאולי הוא לא מעוניין (פירוד), דברים שאמרתי בעבר ולא מימשתי למעשה טוב, אני נסחפת פה ולא יודעת מה ברצוני לומר בדיוק פשוט היו יומיים (ו15 שנה) מאוד קשים...
 

dor50

New member
לא יודעת מה ברצוני לומר בדיוק ....

אם את לא יודעת, איך את רוצה שהוא ידע? הוא ידע רק אם אם תהיי גלויה כלפיובכלללא חשש ולא פרוש שלך כיצד הדבר ישפיע עליו, אם לא תהיי גלויה כלפיו עכשיו את תסחבי את המרירות והכעס לאורך זמן וזה רק ילך ויגדל והפיצוץ הבא יגיע.... אבל קודם כל עליך להיות גלויה כלפי עצמך, לא מה לא טוב בו, מה הוא עשה וכ"ו... אלא מה אתעשית שהמצב הגיע לאן שהגיע, מה עשית במשך 15 שנה, מה שידרת לבעלך כל אותן שנים (יש הבדל גדול בין מה שאנחנו משדרים בשפת הגוף ובין מה שאנחנו אומרים). יחד עם זאת - האם בעלך הוא לא המראה שלך? (ואת שלו). ומה שרואים במראה לא בדיוק טועם למה שאנחנו חושבים על עצמנו, אך במקום לבדוק את עצמנו אנחנו זורקים את זה על הצד השני. כיוון שלא התניסיתי בגישור לא הביע כאן עמדה בעד ונגד, אך אין פתרון אנסתנט, כלומר "זבנג וגמרנו", שיפור זוגיות הוא עבודה לא קלה ולא קצרה, והיא קודם כל עבודה על עצמנו ורק אחר כך נוכל לבוא בדרישות לבן/ת הזוג. אם אין לך כוונה לבחון את עצמך לעומק, לראות מה עשית ומה שידרת לבן זוגך לאורך השנים (ראי הודעתי למטה לעדי זילברברג), לראות איך את יכולה לעשות שינוי בעצמך, לא חושב שגישור או כל דבר אחר יעזור, אולי זה יעזור לפרק זמן קצר אבל לא יותר כיוון שאותן בעיות יעלו ויצצו שוב ואף בחומרה יתרה. כמעט רוב הגירושים הם בגלל תקשורת גרועה, והאם התקשורת הגרועה בינכם היא רק באשמתו? "הוא לא מוכן להבין שיש בעית תקשורת"... ומה את תורמת למען תקשורת טובה יותר? ועל כך אספר סיפור קצר ששמעתי מחבר - כמה חודשים לאחר גירושיו הוא הלך לבקר את ילדיו בבית גרושתו (הם כבר דיברו כמו חברים), עד שילדיו גמרו לעשות שיעורים הוא ישב עם גרושתו לשתות קפה. כמה סוכר אתה שותה - היא שאלה אחרי 10 שנות נישואים את לא יודעת? - הוא החזיר כפית אחת, נכון? - היא שאלה לא שתי כפיות - הוא ענה אאווווו עכשיו אני מבינה למה אף פעם הקפה שהייתי עושה לך לא היה טעים לך - היא ענתה. נכון גם אני לא הבנתי למה הוא אף פעם לא טעים - הוא ענה. כשחברי סיפר לי זאת (זהו סיפור אמיתי) הוא הוסיף שאז הוא הבין למה הוא התגרש - הם פשוט לא סיפרו כלום אחד/ת לשני/ה, בקושי דיברו בינהם על - "מה אני מרגיש לגבי..." מה אני חושב על..." "איך אני רואה אותך" איך את/ה רואה אותי" וכ"ו. הם גם הלכו ליעוץ ושם קראו לזה "חוסר התאמה", מה גם שצד אחד רצה שהשני ישתנה לפי איך שהוא רוצה אבל לא היה מוכן לעשות שינוי בעצמו - התוצאה גירושין. אמרתי המון וצריך ללכת לישון שבוע נפלא צביקה
 

yisrael

New member
אמת

אני חלש מאוד בלתת עצות אבל דבר אחד אני כן יודע - אין תחליף לאמת ותהיה קשה ככל שתהיה. חכמים כבר אמרו "אין שמחה כהתרת הספקות" והאמת הקשה ביתר עדיפה על הספק המאכל. וכדי לפתוח דברים שטואטאו 15 שנה צריך להתחיל עם שולחן נקי. ושיהיה לך, לכם רק טוב
 
בקי יקרה -ייעוץ או גישור?

ומה מטרתו מבחינתך? ומה מטרתו מבחינת בעלך? פרשות שמתפוצצות הן רק הניצרה של הרימון. הן חושפות את הבטן הרכה והפגיעה של הזוגיות. אפשר לדעת ל"השתמש" בהן, לנצל אותן לבניה וצמיחה אחרת. ואפשר להחביא אותן כי "הן לא העיקר"-ואז הן יצוצו שוב כמו הפניקס מהחול. הוא לא מעוניין בפירוד.כתבת. ואת? מעוניינת? להיות ברומן עם השכן,זו לא בעיה "אמיתית" של הנשואין? אז מה כן בעיה אמיתית? אולי תחילתה של תקשורת בינכם היא להקשיב- הוא מוטרד מהרומן שהיה לך עם השכן,הוא רוצה לדבר על זה את רוצה לדבר על חוסר התקשורת ואולי על הסיבות שהביאו אותך לרומן עם השכן. תקשיבי לצרכים שלו. הוא יקשיב לשלך. ותדברו.תצעקו. תבכו. תתפייסו וחוזר חלילה. אבל בלי מילים-איך תהיה תקשורת? שיהיה לך שבוע טוב ובלי
 

becki1

New member
אחותו, שלום

תודה לך על התגובה (אני קראתי הרבה דברים שלך (גם בפורומים אחרים..יותר משעשעים
) בכל אופן אוהבת את הסגנון שלך בד"כ. המצב כפי שאת מתארת מאוד מורכב, אני בהחלט מתכוונת ללכת לטיפול לעצמי(עם מטפל/ת חדש הפעם) וגם הוא הביע כוונה מלאה לטפל בעצמו. כעיקרון אנחנו זוג "מוצלח" ואני לא מתנערת משום בעיה שלי, אבל אני מנסה להודות בהם..לקרוא..לדבר..להשתנות כמובן ש,כמו שהוא אומר "זה לא עזר" (=לא עזר לי להשתנות למה שהוא מצפה,לא עזר לי להיות לגמרי מאושרת ושלמה עם עצמי..רגשות האשם חזקים ביותר..) יש דברים רבים שאינני יכולה להדפיס כאן-קשה לי ההדפסה בעברית, אבל דוגמא אחת היא קשר שיש לו עם מישהי (שהייתה פעם גם חברה שלי) כבר שנים, הוא טוען שאין שום קשר חוץ מפעם,פעמיים בחודש. ואני רואה את השיחות היומיות, הרחתי את הבושם במיטה, שמעתי על האוטו שלה שהיה פה כשלא הייתי בבית...והוא מכחיש, ואני..באמת מאמינה!!! הוא אומר "אני אוציא תדפיס שתראי שלא דיברנו חודשים", אני אומרת שאני לא רוצה, אבל אם הוא רוצה,שיביא- מעניין למה הוא מציע? הרי היו שיחות גם פעמיים ביום!! הוא כל-כך רגיל שאני מקבלת כל-דבר,ולפי הפסיכ´ שהייתי בטיפול אצלה הוא ממשיך להפעיל עליי את המניפולציות הרגשיות להם הרגלתי אותו במשך השנים (ואני בהחלט לוקחת את האחריות למצב-הרי אני "הרשיתי" שזה יקרה),ורק לצורך דוג: שתיקות שלו במשך שבועות (בגלל ריב של מה בכך) ריבים שאני לא יכולה לענות או להביע בהם עמדה, יציאה שלו לשינה במיטה נפרדת כי הוא "בז לי, לא יכול לחיות איתי,לא שווה את העפר שהוא דורך עליו" וכו´...) טוב, שוב נסחפת, מה שמדאיג אותי זה שהפגישה נקבעה עכשיו ליום רביעי ואינני מרגישה שנוכל לחכות עד אז, אמנם דיברנו, התחבקנו וכאבנו ביומיים האחרונים, אבל הוא מאוד רוצה "שנדבר" ואני מרגישה שלא נוכל להתמודד עם הדברים שיעלו לבד לכן אני "שומרת על שתיקה" רוב הזמן. חשבתי לנסוע לפורים עם הילדים (11, 7) אבל הוא ישתגע בלעדיהם במצבו. הלחץ שלו מלחיץ אותי. (מוזר לומר זאת אבל בעצם תמיד מדאיג אותי מה שקורה איתו, ולא אני, אבל באמת שאני כל כך רגילה לחשוב דרך עיניו שלא בקלות אשתחרר מזה. אולי אני באמת צריכה לנסוע לכמה ימים? הוא בטח יתנגד, למרות שאמר לי לא להכביד עליו כרגע. חייבת לעבוד.... (תודה גם לצביקה וישראל על התגובות,הודעה זאת לכל מי שקורא כאן. בהצלחה לכולנו ופורים שמייח!!!!
 
בקצרה-של אמצע יום עבודה

הדפוס של שניכם דומה יקירתי הוא מכחיש את מכחישה הוא לא מאמין לך את לא מאמינה לו(למרות שכתבת שאת כן. לא היית מציינת את כל ה"עובדות" לו היית מאמינה ,נכון?). הוא שותק שבועות את שותקת ימים. את רוצה לדבר כשהוא שותק-הוא לא. הוא רוצה לדבר עכשיו-את לא. ויש עוד... בנתיים זה מספיק. גם חייבת לעבוד לפעמים.
 

becki1

New member
לאחותו שלום

לא יודעת אם את מתעדכנת בהודעות שלי, אבל אם לא אז פונה ישירות אלייך (כי את כל-כך נחמדה בעיניי) לספר לך שהיום התחלנו בייעוץ זוגי...יש! הללויה כששאל אותי המטפל איך אני מתייחסת לפיצוץ שקרה, (מבלי להתחיל לספר את כל הפרטים עדיין) התשובה האוטומתית שלי הייתה "ברכה" אז אני מקווה לטוב (התחלנו גם ככה לדבר הרבה מאז שנרגענו וזה לכשעצמו נעים וטוב), היום הילדים אצל סבתא ונהיה לבד לאחר זמן רב שלא היינו יחד לגמרי לבד. שוב תודה
 
קוראת הכל.לפעמים אפילו מסוגלת לשתוק

ולא להגיב. (הישג גדול עבורי
) איך היה הייעוץ היום? מבחינתו? כן-הפיצוץ שקרה הוא בהחלט יכול להיות ברכה או קללה תלוי מה עושים איתו ואיך משתמשים בו כמנוף לשינוי. אל תבזבזי (תבזבזו) את ההזדמנות הזו בבקשה. תשמשו בה עם כל הכאבים שהיא מביאה (והם עוד יבואו אחרי האופוריה של התנועה והתחלה של דפוס תקשורת חדש). ואם יש אצלך משקעים של 20 או 15 שנה(לא זוכרת את המספר, סליחה) אז יקח להם זמן לצאת ועוד יותר זמן יקח עד שכל המערכת תהיה "נקיה" יותר. וטוב, שאתם מנצלים את הזמן להיות ביחד את והוא מחוץ לשיגרה של הילדים וכו´. תחשבי למה לא הייתם לבד הרבה זמן(מה זה הרבה,אגב)? מי "ברח" משניכם מלהיות ביחד? למה הברחן ברח ומה עשה עם זה התפסן? יודעת שנשמע כמו חידה לילדים במעריב לנוער אבל אני רצינית. והכי חשוב ל"קוות לטוב" כלומר לראות שיש סיכוי של שינוי של חיים אחרים . כי ביני ובינך(ואפחד לא שומע אותנו ,נכון,קרבי את האוזן) חיים בדיוק פעם אחת על האדמה הזו. לא כדאי לבזבז אותה. שיהיה לכם ערב טוב
 
למעלה