עומדת בגינה
הכל ירוק, דשא ירוק ומכוסח יפה, גדר חיה כ"כ יפה, פרחים משלל צבעים, יום שטוף שמש ואתה לצידי שותים יחד קפה לפני שהולכים להביא את הילדים מהגן מדברים נהנים הילד מתגלש לו במגלשה שסבתא קנתה אני שוכבת בערסל הילד השני משחק בטרקטור הכל ירוק וצבעוני ערב, באים חברים להנות יחד בגינה היפהיפיה שאת כל כולך השקעת בה כ"כ אהבת לראות איך האדמה מצמיחה כ"כ אהבת את עבודת האדמה וראו את התוצאות נכנסת לבית, כל פינה אתה השקעת ושיפצת במו ידיך. אבל עכשיו אני עומדת בגינה המומה לא מפסיקה לבכות רוצה לצעוק. הכל הרוס. המשפחה שגרה פה אפי' לא נתנה טיפת מים לאדמה לשתות הכל מת!!! יחד איתך. האדמה קברה הכל יחד איתך. הבית הרוס, כל פינה שיכלו להרוס, הרסו. הלב זועק מכאב. כל מה שהשקעת, גידלת, פעלת הכל מת יחד איתך חוזרת מהבית ביישוב המרוחק, המשפחה שגרה שם ב5 שנים האחרונות עזבה, הלכתי לראות איך הבית נראה. לא הייתי שם 5 שנים. אחרי התאונה חזרתי לגור שם שבועיים עד שהחלטתי לחזור לגור ליד המשפחה. כל הנסיעה חזרה לא הפסקתי לבכות, אנשים באוטובוס לא הבינו מה קורה. ירדתי מהאוטובוס קיבלתי כאב חד בחזה, היה לי קשה לנשום. לא נתתי לכאב לשבור אותי, חזרתי הביתה לקחתי את האוטו ונסעתי לילדים. חודש שבט הגיע, החודש בו הוא נלקח מאיתנו, חודש בו נולדתי מחדש חודש בו כל שנה אני פקעת של רגשות עזים ורגשות מעורבים. חודש שאני צריכה לעשות כל שנה סעודה קטנה להודות לה' שהחזיר לי ברחמים רבים את נשמתי אלי. חודש של האזכרה בו הקב"ה לקח את נשמתו אליו....
הכל ירוק, דשא ירוק ומכוסח יפה, גדר חיה כ"כ יפה, פרחים משלל צבעים, יום שטוף שמש ואתה לצידי שותים יחד קפה לפני שהולכים להביא את הילדים מהגן מדברים נהנים הילד מתגלש לו במגלשה שסבתא קנתה אני שוכבת בערסל הילד השני משחק בטרקטור הכל ירוק וצבעוני ערב, באים חברים להנות יחד בגינה היפהיפיה שאת כל כולך השקעת בה כ"כ אהבת לראות איך האדמה מצמיחה כ"כ אהבת את עבודת האדמה וראו את התוצאות נכנסת לבית, כל פינה אתה השקעת ושיפצת במו ידיך. אבל עכשיו אני עומדת בגינה המומה לא מפסיקה לבכות רוצה לצעוק. הכל הרוס. המשפחה שגרה פה אפי' לא נתנה טיפת מים לאדמה לשתות הכל מת!!! יחד איתך. האדמה קברה הכל יחד איתך. הבית הרוס, כל פינה שיכלו להרוס, הרסו. הלב זועק מכאב. כל מה שהשקעת, גידלת, פעלת הכל מת יחד איתך חוזרת מהבית ביישוב המרוחק, המשפחה שגרה שם ב5 שנים האחרונות עזבה, הלכתי לראות איך הבית נראה. לא הייתי שם 5 שנים. אחרי התאונה חזרתי לגור שם שבועיים עד שהחלטתי לחזור לגור ליד המשפחה. כל הנסיעה חזרה לא הפסקתי לבכות, אנשים באוטובוס לא הבינו מה קורה. ירדתי מהאוטובוס קיבלתי כאב חד בחזה, היה לי קשה לנשום. לא נתתי לכאב לשבור אותי, חזרתי הביתה לקחתי את האוטו ונסעתי לילדים. חודש שבט הגיע, החודש בו הוא נלקח מאיתנו, חודש בו נולדתי מחדש חודש בו כל שנה אני פקעת של רגשות עזים ורגשות מעורבים. חודש שאני צריכה לעשות כל שנה סעודה קטנה להודות לה' שהחזיר לי ברחמים רבים את נשמתי אלי. חודש של האזכרה בו הקב"ה לקח את נשמתו אליו....