old friend
New member
עולמות
עולם האבא לעומת עולם האמא עולם הגרושים לעומת עולם הנשואים. מעשה שהיה היה כדלקמן :- יום הולדת לבת שלי - חגיגות שמונה - סיבה למסיבה אמא שלה עושה לה את המסיבה המסורתית של הכיתה אצלה בבית אמא שלה עושה לה חגיגה משפחתית מהצד שלה ההורים שלי עושים לה לצד שלנו השנה היומולדת יצא על שבת ילדים שאלתי אותה מה היא רוצה? באולינג עם החברים שלנו, ככה היא אמרה. החברים שלנו זה עולם הגרושים גרושות. הזמנות טלפוניות, הזמנת מקום, הכל מראש. עוד באמצע השבוע הבנתי שכמה לא יבואו יום שישי עוד שני טלפונים - החלפת שבתות עוד ארבע ילדים הלכו. שבת בצהרים עוד כמה טלפונים ופתאום הבנתי, 95% הברזות, נשארנו אנחנו ועוד שתי אמהות ושני ילדים לא בגיל שלה בכלל... מילא העצבים, מילא הדיכאון אי אפשר לנוח על זה טלפון לחבר ילדות - נשוי באושר עם ארבע ילדים, מה עושים ? תוך שעה, ארבע משפחות מהעבר כולם מתייצבות לחגוג יומולדת מלא ילדים, מלא שמחה גלידה עם זיקוקים, זר מפרחי בר שנקטפו בעמל הילדים כיבוד שנשדד מאיזו פיצוציה והשמחה מלאה. עד כאן הסיפור. אחרי השבת מתחיל חשבון הנפש האם זה הבדל בין עולם של אמא לעולם של אבא? כיוון שאני שותף מלא אך מרחוק לגידול שלה, זו הסיבה לחוסר עניין הציבור? הילדים לא לומדים איתה, הילדים לא רואים אותה קבוע, רק כמה פעמים בשנה, שבתות ילדים שעושים משהו... זה גורם לחוסר איכפתיות ? זה לא ממש הבית שלה, זה לא ממש לארח לא ממש להיות, לרוב אנחנו אורחיים או מזמינים אלינו, אבל זה לא כמו הבית של אמא האם זה גורם לאי מחשבה מוחלט אצל ה"חברים" ? או שאולי עולם הנשואים לעומת עולם הגרושים.. אני מכיר את העולם שלי, היום אני פה, מחר אני שם יצאתי עם ההיא, ואז היא הלכה, התפוגגה, וככה זה ממשיך על פני שנות גירושי זה משפיע על המחויבות שלנו לחברים ? לעומת הנשואים, טלפון אחד והתייצבות מלאה, או שהיה להם פשוט מאוד משעם בשבת וזה היה פתרון מעולה לילדים המון מחשבות, אין מסקנות, רק נקודות אזהרה מאוד בולטות המשפט הכי יפה היה שלה ... "היינו היום רק זוגות נשואים
"
עולם האבא לעומת עולם האמא עולם הגרושים לעומת עולם הנשואים. מעשה שהיה היה כדלקמן :- יום הולדת לבת שלי - חגיגות שמונה - סיבה למסיבה אמא שלה עושה לה את המסיבה המסורתית של הכיתה אצלה בבית אמא שלה עושה לה חגיגה משפחתית מהצד שלה ההורים שלי עושים לה לצד שלנו השנה היומולדת יצא על שבת ילדים שאלתי אותה מה היא רוצה? באולינג עם החברים שלנו, ככה היא אמרה. החברים שלנו זה עולם הגרושים גרושות. הזמנות טלפוניות, הזמנת מקום, הכל מראש. עוד באמצע השבוע הבנתי שכמה לא יבואו יום שישי עוד שני טלפונים - החלפת שבתות עוד ארבע ילדים הלכו. שבת בצהרים עוד כמה טלפונים ופתאום הבנתי, 95% הברזות, נשארנו אנחנו ועוד שתי אמהות ושני ילדים לא בגיל שלה בכלל... מילא העצבים, מילא הדיכאון אי אפשר לנוח על זה טלפון לחבר ילדות - נשוי באושר עם ארבע ילדים, מה עושים ? תוך שעה, ארבע משפחות מהעבר כולם מתייצבות לחגוג יומולדת מלא ילדים, מלא שמחה גלידה עם זיקוקים, זר מפרחי בר שנקטפו בעמל הילדים כיבוד שנשדד מאיזו פיצוציה והשמחה מלאה. עד כאן הסיפור. אחרי השבת מתחיל חשבון הנפש האם זה הבדל בין עולם של אמא לעולם של אבא? כיוון שאני שותף מלא אך מרחוק לגידול שלה, זו הסיבה לחוסר עניין הציבור? הילדים לא לומדים איתה, הילדים לא רואים אותה קבוע, רק כמה פעמים בשנה, שבתות ילדים שעושים משהו... זה גורם לחוסר איכפתיות ? זה לא ממש הבית שלה, זה לא ממש לארח לא ממש להיות, לרוב אנחנו אורחיים או מזמינים אלינו, אבל זה לא כמו הבית של אמא האם זה גורם לאי מחשבה מוחלט אצל ה"חברים" ? או שאולי עולם הנשואים לעומת עולם הגרושים.. אני מכיר את העולם שלי, היום אני פה, מחר אני שם יצאתי עם ההיא, ואז היא הלכה, התפוגגה, וככה זה ממשיך על פני שנות גירושי זה משפיע על המחויבות שלנו לחברים ? לעומת הנשואים, טלפון אחד והתייצבות מלאה, או שהיה להם פשוט מאוד משעם בשבת וזה היה פתרון מעולה לילדים המון מחשבות, אין מסקנות, רק נקודות אזהרה מאוד בולטות המשפט הכי יפה היה שלה ... "היינו היום רק זוגות נשואים
