עולם לא אשבע ממך!
לא בגלל ש-הזמן הגנוב, תמיד קצר מדיי.
גם אם היו עומדות לרשותנו, שעות על גבי שעות,
לילה שלם.
שבוע.
חיים שלמים,
לעולם לא אשבע!.
וגם עכשיו, כשאני בתוכך,
מנסה להשיב את נשימתי, נוטף זיעה,
הגוף משווע ל-פורקן, למנוחה.
הזמן נעצר.
התנועה נעצרת.
קורס מעלייך. מלקק את טיפות הזיעה
שנשרו ממני עלייך.
עטוף בתוכך.
ופתאום, לא יודע מה זה היה,
איזו גניחה שפלטת,
או תנועה מגרה,
שהניעה הכול מחדש,
פתאום הכול ניצת, להבה מתפרצת.
הגופים הלאים מתעוררים לחיים.
הדיפות מהירות, חזקות.
קריאות, אנחות, גניחות.
פעימות,
ועונג גדול,
מציף את כל הגוף.
ונמס.
אבל לא יכול,
לא רוצה - שייגמר.
רוצה אותך!
עוד! עוד!.
להיכנס עוד, עמוק יותר לתוכך,
לגופך, לנישמתך.
לא בגלל ש-הזמן הגנוב, תמיד קצר מדיי.
גם אם היו עומדות לרשותנו, שעות על גבי שעות,
לילה שלם.
שבוע.
חיים שלמים,
לעולם לא אשבע!.
וגם עכשיו, כשאני בתוכך,
מנסה להשיב את נשימתי, נוטף זיעה,
הגוף משווע ל-פורקן, למנוחה.
הזמן נעצר.
התנועה נעצרת.
קורס מעלייך. מלקק את טיפות הזיעה
שנשרו ממני עלייך.
עטוף בתוכך.
ופתאום, לא יודע מה זה היה,
איזו גניחה שפלטת,
או תנועה מגרה,
שהניעה הכול מחדש,
פתאום הכול ניצת, להבה מתפרצת.
הגופים הלאים מתעוררים לחיים.
הדיפות מהירות, חזקות.
קריאות, אנחות, גניחות.
פעימות,
ועונג גדול,
מציף את כל הגוף.
ונמס.
אבל לא יכול,
לא רוצה - שייגמר.
רוצה אותך!
עוד! עוד!.
להיכנס עוד, עמוק יותר לתוכך,
לגופך, לנישמתך.
