Night firefly
New member
עולם ורוד משלי
לפני חודשיים ככה אני והחבר שלי נפרדנו אחרי 9 חודשים ביחד, אחרי שבועיים וקצת פגשתי את החבר הנוכחי שלי והאהבה שכ"כ ציפיתי לה, אחרי שבועיים ביחד הבנו שאנחנו מאוהבים...ואין הרגשה טובה יותר מזאת. הבעיה היא שמרוב ששניינו שקענו בתוך כל זה שכחנו את החיים הנפרדים שלנו, אנחנו מבלים ימים שלמים אחד עם השני, אנחנו יכולים להיפגש ביום חמישי ולהיות ביחד עד רביעי ואז לחזור הביתה לכמה שעות ושוב ולחזור להיות ביחד, בזמן הזה גם הפסקנו לעבוד אז בעצם אנחנו לא ממש עושים משהו חוץ מלשרוץ אחד עם השני, יציאות , חברים, סרטים, בתי קפה, ללכת לישון ביחד להתעורר ביחד בשעות אחה"צ המאוחרות, זה לא ממש חיים ואי אפשר להמשיך ככה. בעיקרון אנחנו רוצים לעבור לגור ביחד עוד כמה חודשים ברגע שיגמר לו החוזה של הדירה ואז נחפש מקום ביחד, זה מדהים שככה אפשר להתקרב לבן אדם תוך כלום זמן אבל מצד שני קצת מוזר. היום ניהלנו שיחה רצינית על מצביינו והחלטנו שככה זה לא יכול להימשך, ושאנחנו צריכים גם זמן אחד מהשני, לעשות עוד דברים, ואני מבינה אותו פשוט קצת נלחצתי כשהוא אמר את זה, אני יודעת שהוא אוהב אותי, הוא דואג להגיד לי את זה כ"כ הרבה ולהראות לי כל שניה ושניה פשוט לרגע הרגשתי שאני מאבדת אותו ונלחצתי. הוא אמר שהוא אוהב אותי ורואה עתיד איתי ולכן הוא מפחד שנשרף, שאנחנו צריכים גם זמן לעוד דברים פרט לאחד לשני, ואני יודעת שהוא צודק פשוט קצת נהבלתי שהאגדה שלי הולכת להיהרס. זה מגוחך להרגיש רע ולהילחץ כי גם אני חושבת ככה פשוט זה הרגיש לי רע לשמוע אותו אומר את זה ולאכול סוג של סרטים... יכול להיות שאני סתם נלחצת?
לפני חודשיים ככה אני והחבר שלי נפרדנו אחרי 9 חודשים ביחד, אחרי שבועיים וקצת פגשתי את החבר הנוכחי שלי והאהבה שכ"כ ציפיתי לה, אחרי שבועיים ביחד הבנו שאנחנו מאוהבים...ואין הרגשה טובה יותר מזאת. הבעיה היא שמרוב ששניינו שקענו בתוך כל זה שכחנו את החיים הנפרדים שלנו, אנחנו מבלים ימים שלמים אחד עם השני, אנחנו יכולים להיפגש ביום חמישי ולהיות ביחד עד רביעי ואז לחזור הביתה לכמה שעות ושוב ולחזור להיות ביחד, בזמן הזה גם הפסקנו לעבוד אז בעצם אנחנו לא ממש עושים משהו חוץ מלשרוץ אחד עם השני, יציאות , חברים, סרטים, בתי קפה, ללכת לישון ביחד להתעורר ביחד בשעות אחה"צ המאוחרות, זה לא ממש חיים ואי אפשר להמשיך ככה. בעיקרון אנחנו רוצים לעבור לגור ביחד עוד כמה חודשים ברגע שיגמר לו החוזה של הדירה ואז נחפש מקום ביחד, זה מדהים שככה אפשר להתקרב לבן אדם תוך כלום זמן אבל מצד שני קצת מוזר. היום ניהלנו שיחה רצינית על מצביינו והחלטנו שככה זה לא יכול להימשך, ושאנחנו צריכים גם זמן אחד מהשני, לעשות עוד דברים, ואני מבינה אותו פשוט קצת נלחצתי כשהוא אמר את זה, אני יודעת שהוא אוהב אותי, הוא דואג להגיד לי את זה כ"כ הרבה ולהראות לי כל שניה ושניה פשוט לרגע הרגשתי שאני מאבדת אותו ונלחצתי. הוא אמר שהוא אוהב אותי ורואה עתיד איתי ולכן הוא מפחד שנשרף, שאנחנו צריכים גם זמן לעוד דברים פרט לאחד לשני, ואני יודעת שהוא צודק פשוט קצת נהבלתי שהאגדה שלי הולכת להיהרס. זה מגוחך להרגיש רע ולהילחץ כי גם אני חושבת ככה פשוט זה הרגיש לי רע לשמוע אותו אומר את זה ולאכול סוג של סרטים... יכול להיות שאני סתם נלחצת?
