עולם ומלואו
שלום רב! אני חדש בפורום. אני אציג את עצמי ואת דעותי מעט. איני כופה דעתי על אף אחד ואני מבקש שמי שחולק עלי מסיבה זו או אחרת שיתבטא בצורה עדינה ועדיף באופן אישי. תודה. אני בחור צעיר מירושלים. נולדתי למשפחה דתית. במשך חיי היו לי התנסויות שמוכיחות או לא מוכיחות, איני בטוח, שהומוסקסואליות היא דבר מולד או שנרכש בגיל מוקדם מאוד. חויתי חויות רבות וקשות, עברתי תהליכים מחשלים. יצאתי עם גברים, שכבתי עם כמה. חייתי ב"עולם ההומוסקסואלי" בצורה בוטה מאוד. הודיתי להורי על נטייתי, והם קיבלו אותי, גם אם בצער. היה נראה שאפשר לחיות ככה. עם השנים שהתעריתי עוד ועוד בחברה ה"גאה", למדתי על חיים הומוסקסואלים, על חיים חילוניים, ואפילו השלכתי מאחרי גווי את המצוות והחיים הדתיים לתקופה מסוימת... לפחות כלפי פנים. גם עם זאת שמשפחתי נחלשה בעניין. ועם כל-זאת, תמיד נותר בי ניצוץ האמונה החזק שהיה בי עוד מקטנות. כל מה שעשיתי היה בדו-שיח עם אלהים. בין בכעס, בין בשמחה, בין בעצבות, בין בתודה. תמיד היה בי אותו דו-שיח עם בורא-עולם. ואני אומר דו-שיח, כי הוא אכן ענה לי. תמיד קיבלתי סימנים, אשר היו יותר משמעותיים ויותר ברורים מכל מילה שה' היה יכול לשלוח אלי. ואני, לעתים הקשבתי, לעתים אטמתי אזני; בבחינת אזניים להם ולא ישמעו ממש. בשלב מסוים, תוך שאני מתערבב בקלחת הגאווה, התאווה וכל כהנה מידות אשר לא אוסיף באופיים. בעזרת ה', ובשליחות אחי, ניתנו לי הכלים לבדוק את אשר למולי. אוסף ספרים ומידע, וגם נסיונות אישיים. התחזקתי באמונה. עבדתי על איסוף מידע, קריאה וחשיבה מעמיקה כדי לברר ולצחצח בראשי את אמיתות המצאותו יתברך. אם יש דבר אחד שאודה לטובתי, זה הישרות. לא ויתרתי לעצמי עד אשר ידעתי כי ה' הוא האלהים. אין עוד. מכאן ואילך, היו עוד הסתבכויות, תהיות, מכשולים. התפתלתי בנבכי עצמי, כבשתי את יצרי, למדתי תורה ומדע, שאלתי, בדקתי. כבר יותר משנה שלא נפגשתי עם אף גבר, וזה קל לי יותר מבעבר, שלאחר שבוע שלא נפגשתי כבר התפוצצתי. אני אמנם עוד נכשל בטהרת העיניים, אבל מתחזק מיום ליום. אני שמח בהרבה מבעבר; בכמות ובאיכות. ולמעשה, גם אם לא אדע אישה ולא גבר, טוב לי משהות רגע נוסף בבריכת הזוהמה. אני בדרך להתחזקות אף עוד יותר, ורק מתקדם, בשמחה, במידות, בקיום מצוות, באושר אמיתי. אבל, מתקשה לשים את החותם. לכן, באתי לכאן. שיתפתי את סיפורי באופן כללי, אבל כוונתי האמיתית לפתוח פתח לחקירת העניין לעומק עם כל מאן דבעי. מה רצון השם, ומה הן הדרכים שלנו, כבחורים דתיים עם משיכה לגברים, לקיים רצונו בשמחה ושלמות. עוד אפרט בעניין חקירת העניין, ובסיעתא דשמיא, אביא עוד פרטים בעניין וברורי הלכות רלוונטים. רק שאלה אחת היא אל כל מי שהגיע עד כאן במכתבי, וענו באמת ובתמים... מי מכם דורש את ה' במקום הזה?
שלום רב! אני חדש בפורום. אני אציג את עצמי ואת דעותי מעט. איני כופה דעתי על אף אחד ואני מבקש שמי שחולק עלי מסיבה זו או אחרת שיתבטא בצורה עדינה ועדיף באופן אישי. תודה. אני בחור צעיר מירושלים. נולדתי למשפחה דתית. במשך חיי היו לי התנסויות שמוכיחות או לא מוכיחות, איני בטוח, שהומוסקסואליות היא דבר מולד או שנרכש בגיל מוקדם מאוד. חויתי חויות רבות וקשות, עברתי תהליכים מחשלים. יצאתי עם גברים, שכבתי עם כמה. חייתי ב"עולם ההומוסקסואלי" בצורה בוטה מאוד. הודיתי להורי על נטייתי, והם קיבלו אותי, גם אם בצער. היה נראה שאפשר לחיות ככה. עם השנים שהתעריתי עוד ועוד בחברה ה"גאה", למדתי על חיים הומוסקסואלים, על חיים חילוניים, ואפילו השלכתי מאחרי גווי את המצוות והחיים הדתיים לתקופה מסוימת... לפחות כלפי פנים. גם עם זאת שמשפחתי נחלשה בעניין. ועם כל-זאת, תמיד נותר בי ניצוץ האמונה החזק שהיה בי עוד מקטנות. כל מה שעשיתי היה בדו-שיח עם אלהים. בין בכעס, בין בשמחה, בין בעצבות, בין בתודה. תמיד היה בי אותו דו-שיח עם בורא-עולם. ואני אומר דו-שיח, כי הוא אכן ענה לי. תמיד קיבלתי סימנים, אשר היו יותר משמעותיים ויותר ברורים מכל מילה שה' היה יכול לשלוח אלי. ואני, לעתים הקשבתי, לעתים אטמתי אזני; בבחינת אזניים להם ולא ישמעו ממש. בשלב מסוים, תוך שאני מתערבב בקלחת הגאווה, התאווה וכל כהנה מידות אשר לא אוסיף באופיים. בעזרת ה', ובשליחות אחי, ניתנו לי הכלים לבדוק את אשר למולי. אוסף ספרים ומידע, וגם נסיונות אישיים. התחזקתי באמונה. עבדתי על איסוף מידע, קריאה וחשיבה מעמיקה כדי לברר ולצחצח בראשי את אמיתות המצאותו יתברך. אם יש דבר אחד שאודה לטובתי, זה הישרות. לא ויתרתי לעצמי עד אשר ידעתי כי ה' הוא האלהים. אין עוד. מכאן ואילך, היו עוד הסתבכויות, תהיות, מכשולים. התפתלתי בנבכי עצמי, כבשתי את יצרי, למדתי תורה ומדע, שאלתי, בדקתי. כבר יותר משנה שלא נפגשתי עם אף גבר, וזה קל לי יותר מבעבר, שלאחר שבוע שלא נפגשתי כבר התפוצצתי. אני אמנם עוד נכשל בטהרת העיניים, אבל מתחזק מיום ליום. אני שמח בהרבה מבעבר; בכמות ובאיכות. ולמעשה, גם אם לא אדע אישה ולא גבר, טוב לי משהות רגע נוסף בבריכת הזוהמה. אני בדרך להתחזקות אף עוד יותר, ורק מתקדם, בשמחה, במידות, בקיום מצוות, באושר אמיתי. אבל, מתקשה לשים את החותם. לכן, באתי לכאן. שיתפתי את סיפורי באופן כללי, אבל כוונתי האמיתית לפתוח פתח לחקירת העניין לעומק עם כל מאן דבעי. מה רצון השם, ומה הן הדרכים שלנו, כבחורים דתיים עם משיכה לגברים, לקיים רצונו בשמחה ושלמות. עוד אפרט בעניין חקירת העניין, ובסיעתא דשמיא, אביא עוד פרטים בעניין וברורי הלכות רלוונטים. רק שאלה אחת היא אל כל מי שהגיע עד כאן במכתבי, וענו באמת ובתמים... מי מכם דורש את ה' במקום הזה?