המסע לעבר הקשת
New member
עולם המיים.....
המיים היו חמימים... כל היום בשמש החמה, הים מתחמם כאילו מכין את עצמו לקראת אותם האוהבים המגיעים אליו לפנות ערב... לצפות בשמש השוקעת... לצלול לאור הכתום המסיים את היום... עדי נכנסה למיים, הוא בעקבותיה... פושט חולצתו, חולץ נעליו, מוריד מכנסיו... בזוית עינה הבחינה בגוף שלו, הגוף שעירפל לרגע את חושיה.... כל כך רצתה לחבק אותו, להרגיש כל שריר וכל סנטימטר מעור גופו... השקט סביב הופר על ידי המיית הגלים. הקצף הלבן הנשבר אל החוף סימן להם עד כמה התרחקו מקו החוף. עדי הסתובבה אליו ונשקה לו, ככה פתאום. שיתוף פעולה לא אחר לבוא. לשונו פגשה בלשונה והן יצאו במחול להבות, טעמם מתערבב עם מי הים המלוחים. גם בתוך המיים עת הגלים מעלים ומורידים אותם כשהם צמודים כרכה רגליה סביב מותניו והזמינה אותו אל תוכה.... ליקק את צווארה נשק לה.... כל כך נהנתה... זרם חשמל עבר בגופה... אור לבן בוהק מלמעלה הסיח את דעתם. הרימו את עינהם כלפי מעלה... האור היה חזק ומסנוור. עדי הרימה את כפות ידיה והצלה על עיניה. נשימתה כאילו כבדה עליה.... הרגישה חנק סביב צווארה....... היכן הוא שאלה את עצמה ולפתע הבחינה כמה שהיא מרוקנת... היא לבד? הייתכן? והרגע הייתה מלאה בכל אונו של הבחור אותו פגשה במסיבה. היא אינה יכולה לנשום עוד.... המיים מלמעלה מלמטה עוטפים אותה מכל הצדדים.... עוד קצת מפרפרת.... מנסה להילחם.... הים לעיתים כה אכזר.... עת הגיעה אל האור הלבן.... מנגינת נבל קיבלה אותה שם... צחורה, ללא כל כאב... הגיעה אל על... סיגל שהבחינה בהעדרותה ארוכת הזמן של עדי יצאה לחפשה....לא היה זכר לעדי, ולסיגל לא היה שמץ של מושג אנא לפנות על מנת למצאה..... בבוקר נמצאה על קו החוף שמלה שחורה קטנה, בין הסלעים, כולה רטובה.... על החול הייתה רק שמלה... קשת...
המיים היו חמימים... כל היום בשמש החמה, הים מתחמם כאילו מכין את עצמו לקראת אותם האוהבים המגיעים אליו לפנות ערב... לצפות בשמש השוקעת... לצלול לאור הכתום המסיים את היום... עדי נכנסה למיים, הוא בעקבותיה... פושט חולצתו, חולץ נעליו, מוריד מכנסיו... בזוית עינה הבחינה בגוף שלו, הגוף שעירפל לרגע את חושיה.... כל כך רצתה לחבק אותו, להרגיש כל שריר וכל סנטימטר מעור גופו... השקט סביב הופר על ידי המיית הגלים. הקצף הלבן הנשבר אל החוף סימן להם עד כמה התרחקו מקו החוף. עדי הסתובבה אליו ונשקה לו, ככה פתאום. שיתוף פעולה לא אחר לבוא. לשונו פגשה בלשונה והן יצאו במחול להבות, טעמם מתערבב עם מי הים המלוחים. גם בתוך המיים עת הגלים מעלים ומורידים אותם כשהם צמודים כרכה רגליה סביב מותניו והזמינה אותו אל תוכה.... ליקק את צווארה נשק לה.... כל כך נהנתה... זרם חשמל עבר בגופה... אור לבן בוהק מלמעלה הסיח את דעתם. הרימו את עינהם כלפי מעלה... האור היה חזק ומסנוור. עדי הרימה את כפות ידיה והצלה על עיניה. נשימתה כאילו כבדה עליה.... הרגישה חנק סביב צווארה....... היכן הוא שאלה את עצמה ולפתע הבחינה כמה שהיא מרוקנת... היא לבד? הייתכן? והרגע הייתה מלאה בכל אונו של הבחור אותו פגשה במסיבה. היא אינה יכולה לנשום עוד.... המיים מלמעלה מלמטה עוטפים אותה מכל הצדדים.... עוד קצת מפרפרת.... מנסה להילחם.... הים לעיתים כה אכזר.... עת הגיעה אל האור הלבן.... מנגינת נבל קיבלה אותה שם... צחורה, ללא כל כאב... הגיעה אל על... סיגל שהבחינה בהעדרותה ארוכת הזמן של עדי יצאה לחפשה....לא היה זכר לעדי, ולסיגל לא היה שמץ של מושג אנא לפנות על מנת למצאה..... בבוקר נמצאה על קו החוף שמלה שחורה קטנה, בין הסלעים, כולה רטובה.... על החול הייתה רק שמלה... קשת...
