לא נכנסתי להגדרות איכותיות
או כמותיות ולא קבעתי מה הדברים החשובים ומה הדברים הלא חשובים בחיים. מה שאמרתי שהשוואה בין טיפול נפשי קונבנציונלי, שהוא טיפול בדיבור, (לא אמורות להיות נגיעות בין המטפל למטופל) לטיפול רפואי בגופו של אדם מהסוג שבלה עלמה רמזה אליו, שהוא טיפול גופני פולשני, שכולל מגע, הפעלת מכשירים, לרבות מכשירים וחומרים חודרים לגוף המטופל, היא השוואה לא לעניין. היות והאינטרנט היא רשת תקשורת, מה שניתן אין שום טעם (לע"ד) לכתוב "הברקות" כמו אי אפשר לתת באינטרנט טיפול לאדם שמקבל התקף לב, אי אפשר להאכיל מישהו, אי אפשר ללתף לא את הראש ואי אפשר לנגב לו את הדמעות. אגב, אם רוצים לדייק, אז היו כבר מקרים שרופאים השתתפו מרחוק בביצוע ניתוחים בעזרת האינטרנט, ואני מתכוון להשתתפו במלוא מובן המילה. מה שחשוב הוא לבדוק את הדברים שכן ניתן לעשות באינטרנט, את הדברים שכדאי לעשות באינטרנט ולא בדרך אחרת ואת הדברים שאפשר לעשות רק באינטרנט. כמובן, מי שרוצה לכתוב שאי אפשר לתת טיפול רפואי לחולה שקיבל התקף לב או למדוד נעליים או לטעום אוכל, אני לא אמנע זאת ממנו, רק לדעתי אלה אמירות לא מעניינות שלא מובילות אלא לרצון אולי לחפש דרכים לשלב את האינטרנט בפעילויות בה היא עדיין לא משולבת מספיק. מה שאמרתי לגבי המו"מ והעסקים, הוא שעד היום יש אנשים שיסבירו בצורה מאד משכנעת למה "אי אפשר" או לא כדאי לעשות את זה מרחוק, אולם המציאות מזמן טפחה על פניהם ומו"מ מרחוק נעשה מידי יום מזה עשרות שנים. אז יכול להיות שיש כאלה שלא מתאים להם ויכול מאד להיות שחלק מהאלה שמנהלים מו"מ מפסידים משהו כאשר עושים זאת בטלפונים, פקסים, או יישומי אינטרנט אבל זה לא אומר שניהול מו"מ מרחוק בלתי אפשרי. לגבי הטיפול הנפשי, מה שאני אומר הוא ש א' זה שלאנשים רבים זה נראה פחות טוב או פחות יעיל מהטיפול הפרונטלי, לא הופך את זה לבלתי אפשרי ב' יש משהו אליטיסטי באמירה "טיפול נפשי באינטרנט לא נראה לי". בעיניי זה כמו שבעל האוטו הפרטי יגיד: "לנסוע באוטובוס לא נראה לי". הטיפול הנפשי באינטרנט יכול להיות האוטובוס של הטיפול הנפשי. לא הכי מהיר, לא הכי טוב ואולי לא מתאים לרבים, אך עדיין יכול לתת מענה לציבור רחב שאלמלא האוטובוסים היה נשאר תקוע, לא יכול להגיע לעבודה לסידורים ולבילויים מחוסר תקציב.
