עוזבת אתכם

[יעליעלי]

עוזבת אתכם

אבל לצערי לא לדלת השנייה משמאל, אלא לדלת אחרת, כזאת שמובילה לרבנות. לצערי, לא הצלחנו לגבור על הקשיים שהציבו בפנינו החיים והחלטנו שהכי טוב שכל אחד ילך לדרכו. אני כל היום בוכה, בעיקר על אובדן התקווה והאשליה של משפחה וילדים. אני עוד לא יודעת איך לאסוף את שברי חיי. אני בת 33.5, הגירושין בודאי יקחו זמן, ויקח לי זמן להתאושש. הדבר הכי חשוב לי עכשיו הוא להפוך לאמא, ואני צריכה לחשוב כמה זמן אני יכולה להקדיש למציאת בן זוג חדש (מי בכלל יכול לחשוב על זה עכשיו?) לפני שהגיל יאותת לי (בעית הפוריות לא היתה שלי אלא של בעלי), וגם האופציה ללכת על חד הוריות עלתה (מפחידה אותי מאוד, רק השבוע התקבלתי לעבודה חדשה אחרי שפוטרתי בגלל הטיפולים) ויכולת ההשתכרות שלי אינה גבוהה, בוודאי לא לפרנס גם ילד, אבל עם זה אתמודד כשיגיע הזמן. אז בהצלחה לכולכם, רוצה לקרוא על הריונות רבים ככל האפשר (אני בטוח אמשיך לקרוא בפורום, אבל כנראה לא להשתתף) יעל

 

[שווערצה]

../images/Emo24.gif

מצטערת בשבילך, ולא ממש יודעת מה לומר כדי לעודד ולחזק

תקופת הטיפולים היא תקופה קשה, מבחינת רגשית, לכל הזוגות הצעירים אשר נאלצים להכירה. חלקם יוצאים מחושלים ממנה וחלקם - מחוסלים

אני מקווה שניסיתם לפנות לעזרה, עשיתם כל שביכולתכם כדי לאחות את השברים שנתגלעו במערכת היחסים ביניכם, ולא מיהרתם להרים ידיים. אם בסיומם של המאמצים גיליתם שהקרע בלתי ניתן לאיחוי - הפרידה הינה בלתי נמנעת, ויתכן שטוב שארעה לפני בוא הילדים לעולם. אני בטוחה שתהיי אמא בהקדם, בין אם חד הורית ובין אם בעזרת בן זוג חדש, תומך ואוהב, ותגלי שמשפחה וילדים עבורך אינה אשליה שהתנפצה, כדבריך, כי אם מציאות, אשר אך נדחתה במעט.

 

[Blue velvet]

מצטערת

חבל שהגעתם לשבר הזה, אם כי הוא היה מתרחש, מן הסתם, גם בלעדי בעיית הפוריות. את צעירה. החיים עוד לפנייך, וחבל שתיתפסי ליאוש. באופן אישי, אני רואה הורות כחלק מזוגיות ולא כהוויה בפני עצמה. גם אם אינך חושבת כך, לדעתי, עלייך להתרכז עכשיו בעצמך, בשיקום הרגשי שלך ובמציאת בן זוג מתאים, ורק אחר כך בהורות. כל אחד מאתנו הוא אדם בפני עצמו, וצריך למצות את המיטב מחייו. הלוואי שתתאוששי מהר, ושתמצאי את אושרך.

 

[נעמה122]

חזקי ואמצי ../images/Emo24.gif

הודעתך למרות העצבות שבה משדרת כח ואופטימיות. הזמן הוא גורם משני - את נמצא כעת בשיאו של גיל הפוריות ועוד שנים רבות לפנייך לאהבה, למשפחה. מקווה שהכל יסתדר רק לטובה.

 

[דנה121]

פרידה היא אכן תהליך מורכב

אין לי מילים. כמי שעברה תהליך פרידה דומה, אני מזדהה עם תחושת חוסר האונים והכאב, מכירה ויודעת ורוצה לחזק את ידיך. דרך ארוכה עוד לפנייך, אבל דעי שבסוף בסוף היא תיגמר. זה לא יהיה מהיר וקל, כי אין מהיר וקל בדברים האלה, אבל ככל שיחלוף הזמן והתהליכים יבשילו, את תתחזקי ותתחילי לחשוב על לארגן לך חיים חדשים. כמו שאמרו כאן לפני, כנראה שפרידה היתה מגיעה גם ללא קשר לטיפולים. כל משבר יכול לחזק את הזוגיות ועלול גם להרוס אותה. זה מותנה מן הסתם במשתנים נוספים שפעלו בבסיס. לגמרי לא ברור איך יכלו לפטר אותך בגלל הטיפולים, הרי זה אסור על פי חוק, ואם עוד לא פתחת בתהליך משפטי כלשהו מול המעסיק שלך, אל תהססי לעשות זאת. פני לנעמת או לבית הדין לעבודה. כי על אף שבטח אין לך את הכוחות בימים אלה לעוד חזית התמודדות, את מספרת כי אינך משתכרת מספיק, ופיצויים הולמים יוכלו רק לחזק את רוחך (וכיסך) בימים טרופים אלה. את היום במקום חדש, ואני מקווה שהיו לך את הכוחות הנפשיים להשתלב ולהצליח. ואכן, הורמונים וזוגיות בעייתית לא היו מקדמים את יכולת ההתמודדות שלך במקום חדש, ועל כך את יכולה לפחות להודות. לעיתים ההשתלבות במקום חדש, כזה שדורש אנרגיות חדשות יכולה לסייע להתמודדות עם משבר. זוהי התמודדות שבבסיסה היא בריחה אל עשייה מתמדת, אבל מנסיוני ומנסיונם של אחרים, לעיתים זה עדיף מאשר להיות במקום רגוע ובטוח ואז ניתן להוריד הילוך ולעסוק בכאב 24 שעות ביממה. כך לפחות תוכלי לאפשר לעצמך ליפול לזה רק בחלק של היום, ואת תגלי שגם זה ייתרון מסוים. אני מאחלת לך בהצלחה מכל לבי. בהתמודדות עם התהליך שאת עוברת, ביציאה בריאה והכי מהירה שאפשר ממנו, ובהתחלה חדשה בעתיד. את עדיין צעירה ושנים של פוריות לפנייך. אם אין לך בעיית פוריות את יכולה אך לשמוח ולהאמין שכשיגיע הרגע הנכון תוכלי להגיע אל היעד הנכסף בקלות יחסית. ואם יש לך משאבים כספיים בימים אלה, כדאי מאוד לפנות לייעוץ או טיפול. כי אין דבר המקל על התמודדות עם תהליך גירושים מפסיכולוג טוב.. דנה

 

[סנונית 1]

יעלי מתוקה ../images/Emo24.gif

עד כמה שזה עצוב לפעמים זה הצעד הנכון ביותר ובהחלט צריך אומץ לדבר. אם ניסיתם את כל האפשרויות כולל טיפול זוגי אז אולי אין ברירה רק את מחליטה. בגילך יקפצו עלייך מיליון רווקים את עוד בחיתולייך וחלום המשפחה יחכה עוד קצת. עצוב לי שעצוב לך גם אני פעם כמעט פרקתי וזה קשה שאי אפשר לתאר אז מחבקת אותך חזק חזק. יהיו ימים קשים (אגב אם יש הסכמה הדדית זה לוקח צ'יק צ'אק) ואח"כ יבואו ימים מאושרים שיהיה לך טוב יותר בהם. המון בהצלחה.

 

[ססוני]

שתהיה זו התחלה של תקופה טובה יותר

יעל, ההודעה שלך היא אחד הדברים הרגישים ביותר שקראתי בפורום הזה בשנים האחרונות. אני חושבת שאיום השפעת אי הפוריות על חיינו המשפחתיים מפחיד רבים ורבות מאתנו אבל אנחנו ממעטים להעלות את המילים המפורשות על הכתב. אני מאחלת לך שמעתה והלאה יתנהלו חייך באושר ובשלמות על אף המהמורות הקשות. את אדם צעיר ובריא ואני בטוחה שיום מן הימים תביטי סביבך ותראי שהחיים שלך מלאים ומאושרים ותהיה שלמה עם מעשייך. אני מקווה שהיום הזה יבוא בקרוב. המון הצלחה.

 

[פּוֹנְג]

אוי יעלי, ליבי איתך.

אני חושבת שהדבר הכי חשוב כרגע הוא להחלים. את תמצאי בן זוג את תהפכי לאמא אבל לדעתי אל תעשי את זה לפני שאת מחלימה. נכון, הגיל לא פועל לטובתך כאן אבל אני חושבת שמגיע לך קודם כל לחזור להיות יחידה אחת. מגיעה לך להיות מחוזרת מגיעה לך להשתולל קצת

מגיעה לך להיות נאהבת ורק אחר כך מגיע לך לתת מאהבתך לבן זוג ולילד. מאחלת לך כל טוב.

 

[חגית6]

יעלי ../images/Emo24.gif

עצוב לקרא את הודעתך... מאחלת לך שתתאוששי במהרה, תמצאי אהוב חדש ותהיה אמא במהרה !

 

[mor mor]

מצטערת

כואב לי מאוד בשביל... אבל כנראה זה אולי יעשה לך טוב בעתיד.... אם את צריכה עידוד אני פה בשבילך

 

[זקיקית היחידה]

יעל ../images/Emo24.gif גדול

הבנות תירגמו את מחשבותי, אז רק אאחל לך להחלים רגשית, לאסוף את שברי חייך זה לזה מחדש, והפעם באופן מדוייק ושלם יותר, כזה שיעשה אותך שלמה ושלווה. יחד עם אלה, אין לי ספק שתבוא אהבה חדשה על דלתך ועימה גם ילדים ומשפחה. המון הצלחה בדרך החדשה, אם כי הקושי כל כך ברור...

 

[רוית ב]

יעלי יקירתי.. מזוית קצת אחרת../images/Emo23.gif

קודם כל אני לא מצטערת בשבילך על הפרידה רק על הדחיה של האמהות. לפעמים אנו שוגים בבחירת בני הזוג ועדיף לתקן כמה שיותר מהר. בן הזוג הוא החבר שלנו לחיים ואם הוא אינו יכול לתת לנו ביטוי ומקום בנושא הכי יקר לנו עדיף שיחפש את עצמו במקום אחר וייתן לך יקירתי סיכוי לאושר ושמחה ומשפחה עם מישהו אחר. נכון זה ייקח זמן אבל ברגע שנפרדים פיזית - התהליך הבירוקרטי יותר פשוט (לא נעים אבל לא נורא בכלל) את תשכחי מזה צ'יק צאק. (זה בראש מחליטים לשדר פנויים וישר הנשרים באים...) מעבר לזה אני מציעה לך לעשות אג'נדה בראש של מה היית רוצה מהחיים ועד מתי ואיך וככה לחלק לך מטרות להתחיל בקטן וכל יום לגופו. אני בטוחה במיליון אחוז שאישה חזקה ואמיצה!!!! (לפרק מסגרת שלא מתאימה לנו צריך אומץ גדול רבים הזוגות שנשארים לשנוא אחד את השני עד קץ הימים ולא הייתי רוצה חיים כאלה עבורי או עבור כל אישה אחרת)!!1 שנית את אישה בריאה ולא תהיה לך בעיה להיכנס להריון (חמסה) גם בעוד שנה או שנתיים ויש לי הרבה חברות כאלו...(שששש לא מדברים על וולדניות כאלו בפורום הן מעצבנות אותנו...חחחח) וכמו שכבר אמרתי לך בעבר ברחם אצלך - תעשי בו שימוש כראות עינייך כל מה שצריך זה מבחנה קטנה מבנק הזרע החיים שלך בשליטתך וזה דבר ענק!!! בהצלחה בדרכך החדשה!! אני מצדיעה לך!!!!

 

[Blue velvet]

לא מסכימה אתך

בדבר אחד את צודקת בהחלט, מוטב להיפרד אם הקשר אינו מוצלח כלל, ויפה שעה אחת קודם. אין טעם להרוס את החיים זה לזו. למרות זאת, אי אפשר לבטל בהינף יד יחסים ממושכים, גם אם גרועים. אי אפשר לשכוח כל כך מהר, ובכל פרדה, גם מאנשים שהקשר עמם אינו כה משמעותי, יש כאב הדורש החלמה. מה שלא נכון כלל בעיניי, הוא ההתייחסות לאנשים כאל מערכת רבייה בלבד. אשה היא לא רק רחם, וגבר אינו ספק זרע. אם בכל זאת נדרשים לתרומת זרע, עושים זאת כאשר כלו כל הקצין, כאשר מדובר בבן זוג עם זרע בעייתי מאוד או כאשר האישה יחידה ומבוגרת או שאינה סטרייטית. לדעתי, זהו משגה להציע לאישה כה צעירה פתרון כזה. כל חייה לפניה, והיא צריכה למצות את המיטב מהם, ובראש ובראשונה זוגיות ואהבה. כאשר אדם נמצא במצוקה ומשתוקק לדבר מסוים, הוא יכול לפעול בחפזה במקום לבנות את חייו לאט ובזהירות. לכן צריך לשים לב בעצות.

 

[רוית ב]

אני מבינה שזה נראה לך קיצוני אבל...

אני חושבת שבחייי בני זוג יש המון משברים וזהו המקום היחיד שבו אפשר לראות מי באמת בן הזוג שלך. אי לא מתיחסת לגבר שלי או של כל אחת אחרת כאל ספק זרע או רחם (אצל אישה) אני מתייחסת לרצון הטבעי של אישה לילד ומה קורה בדרך לשם. בעיית זרע גורמת לגברים רבים שוק והלם והם נסוגים (אפילו בעלול שלי עבר את זה) אבל פה מדובר במשהו יותר מורכב שאני מכירה קצת מקרוב. ואני בטוחה ששום פרידה לא באה בחפזה אלא כתהליך. וכזה לא מתאים זה לא מתאים אין טעם להישאר ולסבול בעיקר לא אישה צעירה. וסליחה שאני חושבת שבן זוג שאינו מוכן להתחשב בזוגתו , ולמשוך זמן - חודשים סתם כך בלי לקבל עזרה ולגרום למצוקה כה גדולה לזוגתו בלי התחשבות מינימאלית הוא בן זוג שלא יודע להיות בן זוג. הוא חושב רק על עצמו. ואני חושבת שלשום אישה לא מגיע לחיות עם גבר כזה. גבר שאדיש למצוקה , חרדה וכאב של אשתו. גבר שלא מוכן לשמועעעעעע על אופציות כמו ייעוץ או טיפול זוגי גבר שזורק אולטימטומים הוא אינדיבידואליסט ולא בעל. ולפעמים גורם הזמן הוא כן חשוב. מאוד חשוב אפילו. ואלי זה ישמע לך ציני ובלי קשר ליעלי הפעם - אני מסוג הנשים (נשואה אגב) שחושבת שיש דברים שלא צריך להתפשר עליהם - ואני לא אתפשר עליהם ואם זה לא מוצא חן בעיני בן זוגי הוא יכול ללכת - כי אני לא אהיה מאושרת והאושר שלי בא קודם.. - אחרי הכל זוהי שותפות של שני צדדים והדברים סוכמו מראש. (וחשוב לי שגם הוא יהיה מאושר אבל לא על חשבון האושר שלי יש דרך ביניים . אישה יכולה להביא ילד ללא בן זוג זה לא סוף העולם בכלל ואמהות יותר חזקה מזוגיות - ככה זה נראה לי. אולי זה בגלל הדרך בא גדלתי ואולי זו פשוט הסתכלות קצת שונה. אבל אני מהשורדים ואני חושבת שלהיות אם זה יותר חשוב מזוגיות ואהבה בעל הוא לא דם שלך ילדים כן.

 

[בולה101]

../images/Emo24.gifשלחתי מסר

 

[יעליעלי]

תודה לכולכן

גם התגובות וגם המסרים שאני מקבלת מכן מחממים את הלב. נראה שיהיה לי קשה להתנתק מכם... יעל

 

[נועם@בת]

יעלי ../images/Emo14.gif

עצוב לשמוע על םרידה, עצוב לשמוע על התנפצות אשליה. אבל אשליות צריכות להתנפץ למרות כל הכאב שכרוך בהן. אחרי שאשליות מתנפצות נשארת מציאות מכאיבה אבל גם התפכחות. אינני יודעת מה גרם לכם להפרד, אבל דבר אחד אני ידועת בודאות - שום צעד אינו סוף העולם. אחרי כל התנפצות וכאב יבוא עתיד חדש עם הזדמנות חדשה. אם החלטתם להפרד ואתם שלמים עם זה, הגירושין לא יקחו זמן רב. אם יש לכם ספקות, אפשר לנסות לתקן. למרות כל הייאוש את אשה צעירה ומן הסתם פוריה. תני לעצמך להתייצב, להרגע, לשקם את חייך. כשתהיי שלמה יותר יגיעו גם ההחלטות על הריון.

נועם

 

[ל א ו]

../images/Emo24.gifסוף זה תמיד התחלה

של משהו טוב יותר ככה אני מאמינה. את דוחה עכשיו את האימהות אבל בשביל לשקם את עצמך. יהיה טוב

 

[גולה1]

אוי חבל חבל אני מאוד מצטערת

בשבילך אבל לא העדפת להשאר עם בעלך ולנסות עוד אופציות אבל ביחד כמו תרומת זרע? בהצלחה בכל אשר תבחרי.

 

[יעליעלי]

הבהרה

אני לא מתגרשת ממנו כי יש לו בעית זרע, אני מתגרשת ממנו כי הוא לא רוצה עכשיו ילדים. הוא רוצה לבחון את היחסים בינינו במשך שנה וחצי ורק אז להחליט. שנה וחצי זה פרק זמן מוגזם לכל הדעות, בעיקר כשלוקחים בחשבון את גילי, ואת העובדה שנצטרך בעוד שנה וחצי להתחיל הפריות.