עד הקצה ומעבר לו
New member
עוד
לכאורה הכל צריך להרגע, להשתתק ולשקוט, אחריי.
אבל לא.
הכל בוער וממשיך לבעור.
הכוס אמור להרגע, להתקרר, להתייבש.
אבל לא.
הוא בוער מבפנים מכל מה שעבר עליו, מכל מה שעוד יעבור עליו.
השדיים צריכים להרגע, להיות פחות מלאים וגדושים.
אבל לא.
הם עדיין מלאים מהעונג, מבקשים להתפקע.
הפטמות צריכות להרגע ולשקוע.
אבל לא.
הן זקורות ומזכירות.
השפתיים אמורות להרגע ולנוח.
אבל לא.
הן צמאות לרטיבות, למגע שפה על שפה. כל ליקוק אגבי הופך לתאווה בהמתנה.
העור אמור להרגע, לחזור להיות חלק.
אבל לא.
הוא סומר ומשווע לליטוף, לאחיזה, למגע.
הרגליים אמורות להרגע, להפסיק לרעוד.
אבל לא.
כל צעד, כל הרמת רגל, כל תזוזה מעוררים ומבקשים עוד.
הראש אמור להרגע, לנוח ממחשבות וחלומות.
אבל לא.
הוא ממשיך לעבוד, נזכר ומתחיל מחדש, מדמיין ומתכנן איך, כמה ומתי.
אני אמורה להיות רגועה ומסופקת.
אני כן. אבל אני גם לא.
אני רוצה עוד ועוד, שוב ושוב.
לכאורה הכל צריך להרגע, להשתתק ולשקוט, אחריי.
אבל לא.
הכל בוער וממשיך לבעור.
הכוס אמור להרגע, להתקרר, להתייבש.
אבל לא.
הוא בוער מבפנים מכל מה שעבר עליו, מכל מה שעוד יעבור עליו.
השדיים צריכים להרגע, להיות פחות מלאים וגדושים.
אבל לא.
הם עדיין מלאים מהעונג, מבקשים להתפקע.
הפטמות צריכות להרגע ולשקוע.
אבל לא.
הן זקורות ומזכירות.
השפתיים אמורות להרגע ולנוח.
אבל לא.
הן צמאות לרטיבות, למגע שפה על שפה. כל ליקוק אגבי הופך לתאווה בהמתנה.
העור אמור להרגע, לחזור להיות חלק.
אבל לא.
הוא סומר ומשווע לליטוף, לאחיזה, למגע.
הרגליים אמורות להרגע, להפסיק לרעוד.
אבל לא.
כל צעד, כל הרמת רגל, כל תזוזה מעוררים ומבקשים עוד.
הראש אמור להרגע, לנוח ממחשבות וחלומות.
אבל לא.
הוא ממשיך לעבוד, נזכר ומתחיל מחדש, מדמיין ומתכנן איך, כמה ומתי.
אני אמורה להיות רגועה ומסופקת.
אני כן. אבל אני גם לא.
אני רוצה עוד ועוד, שוב ושוב.
