ב ר ד ק י ס ט י ת
New member
עוד 24 שעות....
למנייאק... שני חגים יש בשנה, שממלאים אותי חיל ורעדה ורצון להיות כבר מאחוריהם. ראש השנה ופסח. זה לא חג, זה מבצע צבאי מתמשך. חגים שצריך לטייל בהם, אחרת אתם מועלים בתפקידכם כהורים ו/או בהרגשתכם כישראלים. חגים שיש עמם הרבה טרחה בהכנות, קניות, ניקיונות, מיוחדים ובישולים נוראיים בסירי ענק, שימוש במקררים סתומים, בעיקר כאשר החג, נדבק לשישי-שבת. בימים דביקים אלה, מתכונן העם למצור ממושך, התורים בסופרים אגדתיים, וכך גם ההוצאות על המזון. אלה חגים כאלה, שמחייבים אותנו להיות כה משפחתיים כלפי חוץ, בעוד שאנחנו (אני) למעשה מיזנתרופים על גבול המופרעות. אלה חגים הגורמים לריב ומדון בין חברי השבט הגדול, שבדרך כלל אנחנו קוראים לו משפחה, אבל אז יש לנו עסק גם עם אנשים זרים למחצה, הטוענים שהם הקרובים שלנו, וכאשר מצרפים אותם לגוף המשפחתי, אנחנו מביאים על עצמנו כנס המוני שלא התכוונו עליו. יש כמה אפשרויות לעשות זאת אחרת. כמו למשל לדמיין לעצמך שבשנה הבאה את על סיפונה של ספינה המפליגה יום- יום מברגן, נורבגיה, עוגנת כל יום בעיר קטנה אחרת, עושה סיבוב לאחור ליד הגבול הרוסי ושבה לברגן. ואם מסיבות שונות לא יצא החלום ההזוי הזה לפועל, אז תשלחי את עצמך לעזאזל. איפה זה? זה בארץ הזו, רק לא בבית שלך. ביתך חדל להיות מבצרך בתקופת החגים. אפשרות אחרת היא להתנדב לער"ן (עזרה ראשונה נפשית) ולנחם את נפגעי החגים החושבים, בבדידותם, כי הם מפסידים משהו בשל אי הזמנתם לקרובים אחרים. ואפשרות אחרונה קחו את המלנכוליה האישית ופטמו אותה במגש נפלא של כריכי כבד אווז עם בצל מטוגן, שתו משקה חריף וקנחו בקרם שוקולד . ככה תעלו במשקל, ודאגתכם מעתה תהיה הדיאטה .
למנייאק... שני חגים יש בשנה, שממלאים אותי חיל ורעדה ורצון להיות כבר מאחוריהם. ראש השנה ופסח. זה לא חג, זה מבצע צבאי מתמשך. חגים שצריך לטייל בהם, אחרת אתם מועלים בתפקידכם כהורים ו/או בהרגשתכם כישראלים. חגים שיש עמם הרבה טרחה בהכנות, קניות, ניקיונות, מיוחדים ובישולים נוראיים בסירי ענק, שימוש במקררים סתומים, בעיקר כאשר החג, נדבק לשישי-שבת. בימים דביקים אלה, מתכונן העם למצור ממושך, התורים בסופרים אגדתיים, וכך גם ההוצאות על המזון. אלה חגים כאלה, שמחייבים אותנו להיות כה משפחתיים כלפי חוץ, בעוד שאנחנו (אני) למעשה מיזנתרופים על גבול המופרעות. אלה חגים הגורמים לריב ומדון בין חברי השבט הגדול, שבדרך כלל אנחנו קוראים לו משפחה, אבל אז יש לנו עסק גם עם אנשים זרים למחצה, הטוענים שהם הקרובים שלנו, וכאשר מצרפים אותם לגוף המשפחתי, אנחנו מביאים על עצמנו כנס המוני שלא התכוונו עליו. יש כמה אפשרויות לעשות זאת אחרת. כמו למשל לדמיין לעצמך שבשנה הבאה את על סיפונה של ספינה המפליגה יום- יום מברגן, נורבגיה, עוגנת כל יום בעיר קטנה אחרת, עושה סיבוב לאחור ליד הגבול הרוסי ושבה לברגן. ואם מסיבות שונות לא יצא החלום ההזוי הזה לפועל, אז תשלחי את עצמך לעזאזל. איפה זה? זה בארץ הזו, רק לא בבית שלך. ביתך חדל להיות מבצרך בתקופת החגים. אפשרות אחרת היא להתנדב לער"ן (עזרה ראשונה נפשית) ולנחם את נפגעי החגים החושבים, בבדידותם, כי הם מפסידים משהו בשל אי הזמנתם לקרובים אחרים. ואפשרות אחרונה קחו את המלנכוליה האישית ופטמו אותה במגש נפלא של כריכי כבד אווז עם בצל מטוגן, שתו משקה חריף וקנחו בקרם שוקולד . ככה תעלו במשקל, ודאגתכם מעתה תהיה הדיאטה .
