עוד 12 שעות טסט
אני לא יודע אם מישהו כאן זוכר אותי... הקהילה כאן מתחלפת די במהירות (באופן טבעי). כתבתי כאן קצת לא מזמן, בעיקר תלונות לגבי המורה, דיוני תיאוריה וכל מיני. אז ככה, עוד 12 שעות יש לי סוף סוף טסט (ראשון), אחרי בערך 45 שיעורים. להרדם אני לא מצליח. אין לי למי לבלבל את המוח כרגע אז נעשה את זה כאן
אני לחוץ פחד, ואני ממש מרגיש שאני הולך להכשל ומכין את עצמי לזה. היום היה לי שיעור ממש טראומתי, עדיין לא יצאתי מהטראומה. המורה כל הזמן צעק עלי. נסעתי בכל מקום בדיוק במהירות המותרת והוא כל הזמן דחק בי להאיץ וצעק שאני לא זז. התחלנו בשכונת מיגורים, איזור שכל חצי מטר יש במפר, אני נסעתי על 40 והוא צעק עלי שאני לא זז. אח"כ עברנו לכביש של 50 קמ"ש, נסעתי על 60 והוא צעק שאני לא זז. משם לכביש של 70 קמ"ש, שם הוא שוב צעק עלי שאני לא זז עד שעליתי ל100 קמ"ש! 30 מעל המותר. איך לעזאזל זה יעזור לי לעבור טסט? אם אני אעשה את זה בטסט הטסטר תוך שניה יעיף אותי מהאוטו. המורה כל הזמן צעק עלי שאני נוסע לאט ולא זז (למרות שנסעתי הרבה מעל המותר), כל פעם שהאטתי קצת מסיבות לגיטימיות הוא נכנס לאטרף, ממש שיגע אותי. כשאמרתי לו שאני נוסע על המהירות המותרת, שאני שומר מרחק, או שאני מאט בשל מעבר חציה או באמפר, הוא התייחס לזה בציניות כועסת, כהרגלו. זה היה ממש לא נעים, ורק בלבל אותי והוריד לי ביטחון לקראת הטסט. עד סוף השיעור כבר לא הצלחתי אפילו להעביר הילוכים כמו בן אדם, הכל הסתבך לי, מרוב לחץ ליסוע מהר (כי הוא כל הזמן צעק עלי ליסוע מהר) נכנסתי למעגל תנועה על מעל 60 קמ"ש ונסעתי בירידות תלולות על הילוך רביעי (על זה הוא דוקא לא העיר!), מה שהיה שם היה פשוט טירוף! אין מילה אחרת. כשהיתה חצי שניה שעזבתי את הגז הוא צעק עלי. כשלקח לי חצי שניה להאיץ כשהתחלף רמזור מאדום לירוק, הוא צעק עלי שוב שאני לא זז (אי אפשר לשחרר את הקלאץ', להאיץ ולהחליף הילוך בפחות מחצי שניה). כל שניה הוא צעק. אני חושב שזה די הרס אותי, את הרגלי הנהיגה (הנכונים) שלי ואת הביטחון שלי. אני מרוסק. ובאמת שכל מה שכתבתי פה אפילו לא מתקרב לתאר עד כמה נוראי היה השיעור הזה, ועל אילו דברים העירו לי שם. המורה לא איפשר לי לעשות דברים אלמנטרים כמו שמירת מרחק סביר מרכב, האצה בקצב סביר, נסיעה בקצב סביר, עקיפת רכב סבירה או כל דבר סביר אחר. הוא לא נתן לי להחליט כלום בעצמי. אם העזתי לשאול משהו או להעיר משהו חטפתי מטר של צעקות. פשוט יש לו את הימים האלה שאי אפשר איתו. לפני שבוע נסעתי על אותו כביש שנסעתי היום, אז במהירות 40 קמ"ש, ואז הוא צעק עלי שזה מהיר מאוד, שאני רץ, שאני דבוק לגז ושאני חייב לעזוב את הגז. היום באותו כביש ובאותו חלק בו בדיוק נסעתי על 70 קמ"ש (המהירות המותרת) והוא צעק עלי בלי סוף שאני לא זז, עד כדי "שאני אלחץ לך על הרגל?!", ובאמת שלא היה שום הבדל בשעה או בתנועה, אלא אותו מצב בדיוק. כבר אין לי מושג מה הוא רוצה ומה אני צריך לעשות. כל יום אני צריך ליסוע לפי המצב רוח שלו ולא לפי מה שאני רואה לנכון. זה בלתי נסבל. ועכשיו עומדת בפני ההזדמנות להפטר מכל זה. לא לראות את המורה הזה יותר בחיים. לנהוג בצורה חופשית מבלי להיות תלוי בקפריזות של היושב לידי. להפסיק עם השיעורים הבלתי נגמרים האלה, ואולי להחזיר לעצמי קצת זמן פנוי. לצאת מכל הלחץ הזה אחת ולתמיד. להפסיק את בזבוז הכסף הבלתי נסבל. להרגיש טוב באמת עם עצמי. להראות למורה המעצבן הזה, שכל הזמן רק דואג להוריד לי את הביטחון ולחפש למה אני לא מוכן ולמה אני לא יודע לנהוג. סוף סוף, לסיים עם זה. לעבור טסט ולקבל רישיון נהיגה. כל כך חלומי, וקשה להסביר עד כמה באמת אני רוצה וצריך את זה. אז למה אני כל כך בטוח שאני אכשל?
אני לא יודע אם מישהו כאן זוכר אותי... הקהילה כאן מתחלפת די במהירות (באופן טבעי). כתבתי כאן קצת לא מזמן, בעיקר תלונות לגבי המורה, דיוני תיאוריה וכל מיני. אז ככה, עוד 12 שעות יש לי סוף סוף טסט (ראשון), אחרי בערך 45 שיעורים. להרדם אני לא מצליח. אין לי למי לבלבל את המוח כרגע אז נעשה את זה כאן
אני לחוץ פחד, ואני ממש מרגיש שאני הולך להכשל ומכין את עצמי לזה. היום היה לי שיעור ממש טראומתי, עדיין לא יצאתי מהטראומה. המורה כל הזמן צעק עלי. נסעתי בכל מקום בדיוק במהירות המותרת והוא כל הזמן דחק בי להאיץ וצעק שאני לא זז. התחלנו בשכונת מיגורים, איזור שכל חצי מטר יש במפר, אני נסעתי על 40 והוא צעק עלי שאני לא זז. אח"כ עברנו לכביש של 50 קמ"ש, נסעתי על 60 והוא צעק שאני לא זז. משם לכביש של 70 קמ"ש, שם הוא שוב צעק עלי שאני לא זז עד שעליתי ל100 קמ"ש! 30 מעל המותר. איך לעזאזל זה יעזור לי לעבור טסט? אם אני אעשה את זה בטסט הטסטר תוך שניה יעיף אותי מהאוטו. המורה כל הזמן צעק עלי שאני נוסע לאט ולא זז (למרות שנסעתי הרבה מעל המותר), כל פעם שהאטתי קצת מסיבות לגיטימיות הוא נכנס לאטרף, ממש שיגע אותי. כשאמרתי לו שאני נוסע על המהירות המותרת, שאני שומר מרחק, או שאני מאט בשל מעבר חציה או באמפר, הוא התייחס לזה בציניות כועסת, כהרגלו. זה היה ממש לא נעים, ורק בלבל אותי והוריד לי ביטחון לקראת הטסט. עד סוף השיעור כבר לא הצלחתי אפילו להעביר הילוכים כמו בן אדם, הכל הסתבך לי, מרוב לחץ ליסוע מהר (כי הוא כל הזמן צעק עלי ליסוע מהר) נכנסתי למעגל תנועה על מעל 60 קמ"ש ונסעתי בירידות תלולות על הילוך רביעי (על זה הוא דוקא לא העיר!), מה שהיה שם היה פשוט טירוף! אין מילה אחרת. כשהיתה חצי שניה שעזבתי את הגז הוא צעק עלי. כשלקח לי חצי שניה להאיץ כשהתחלף רמזור מאדום לירוק, הוא צעק עלי שוב שאני לא זז (אי אפשר לשחרר את הקלאץ', להאיץ ולהחליף הילוך בפחות מחצי שניה). כל שניה הוא צעק. אני חושב שזה די הרס אותי, את הרגלי הנהיגה (הנכונים) שלי ואת הביטחון שלי. אני מרוסק. ובאמת שכל מה שכתבתי פה אפילו לא מתקרב לתאר עד כמה נוראי היה השיעור הזה, ועל אילו דברים העירו לי שם. המורה לא איפשר לי לעשות דברים אלמנטרים כמו שמירת מרחק סביר מרכב, האצה בקצב סביר, נסיעה בקצב סביר, עקיפת רכב סבירה או כל דבר סביר אחר. הוא לא נתן לי להחליט כלום בעצמי. אם העזתי לשאול משהו או להעיר משהו חטפתי מטר של צעקות. פשוט יש לו את הימים האלה שאי אפשר איתו. לפני שבוע נסעתי על אותו כביש שנסעתי היום, אז במהירות 40 קמ"ש, ואז הוא צעק עלי שזה מהיר מאוד, שאני רץ, שאני דבוק לגז ושאני חייב לעזוב את הגז. היום באותו כביש ובאותו חלק בו בדיוק נסעתי על 70 קמ"ש (המהירות המותרת) והוא צעק עלי בלי סוף שאני לא זז, עד כדי "שאני אלחץ לך על הרגל?!", ובאמת שלא היה שום הבדל בשעה או בתנועה, אלא אותו מצב בדיוק. כבר אין לי מושג מה הוא רוצה ומה אני צריך לעשות. כל יום אני צריך ליסוע לפי המצב רוח שלו ולא לפי מה שאני רואה לנכון. זה בלתי נסבל. ועכשיו עומדת בפני ההזדמנות להפטר מכל זה. לא לראות את המורה הזה יותר בחיים. לנהוג בצורה חופשית מבלי להיות תלוי בקפריזות של היושב לידי. להפסיק עם השיעורים הבלתי נגמרים האלה, ואולי להחזיר לעצמי קצת זמן פנוי. לצאת מכל הלחץ הזה אחת ולתמיד. להפסיק את בזבוז הכסף הבלתי נסבל. להרגיש טוב באמת עם עצמי. להראות למורה המעצבן הזה, שכל הזמן רק דואג להוריד לי את הביטחון ולחפש למה אני לא מוכן ולמה אני לא יודע לנהוג. סוף סוף, לסיים עם זה. לעבור טסט ולקבל רישיון נהיגה. כל כך חלומי, וקשה להסביר עד כמה באמת אני רוצה וצריך את זה. אז למה אני כל כך בטוח שאני אכשל?