עוד שתי שאלות..

[infatuation]

עוד שתי שאלות..

1. אני פוחדת ש"ירשתי" מאבא שלי גזענות. אני יודעת שזה לא משהו שיורשים אבל כשגודלים על זה זה לול להשפיע.. לאבא שלי הייתה חוויה לא נעימה כשהיה קטן והיא איכשהו קשורה בתימנים ומאז הוא תמיד עושה הכללות על תימנים.. תמיד בבית כשהוא מעיר הערות גזעניות אנחנו מתנפלים עליו שלא ידבר ככה במיוחד לא ליד אחי הקטן.. תמיד ראיתי את עצמי כלא גזענית עד שאתמול חשבתי על משהו שגרם לי לחשוב שאני כן (בנוגע לתימנים).. אני לא רוצה להיות גזענית.. אפשר לטפל בזה? איכשהו? 2. מאניה דיפרסיה זה תורשתי?

 

[התמימה]

נסיון לענות

1. אין לי הרבה מה להציע לך, חוץ מעבודת מחשבה עם עצמך- כל פעם שעולה לך מחשבה שאת מחשבה אותה גזענית תלכי למקור ותתקני אותה. 2. לא מוכח עד כמה שאני יודעת שמאניה דיפרסיה זה תורשתי, אבל יש לי חברה עם המחלה הזאת, שאצלה זה התפתח מדיכאון, שאצלה במשפחה הוא תורשתי.

 

[infatuation]

איך אפשר

לדעת או לזהות את המחלה?

 

[התמימה]

נסיון לתת מענה

לחברה שלי, למעשה לחלקן יש מאניה דיפרסיה. המחלה קיימת אצל אנשים שונים ברמות שונות. יש גורמים שמשפיעים על התפתחות המחלה ועוצמתה כגוןן גורמים סביבתיים. איך מזהים את המחלה. מאניה דיפרסיה היא מחלה שבה בן אדם חווה מצב של "היי" שמחה מאוד מאוד גדולה, מתבטא בכך שהוא מגיב בצורה שטותית לחלוטין, צוחק מכל דבר, עושה שטויות. במסה לא רגילה יחסית. ולאחר מכן כדי לאזן נכנס לדיכאון עמוק מאוד, מתבטא לעיתים בחוסר רצון לראות אנשים, חוסר אכפתיות לסביבה, עצבים, יש כאלה שפוצעים את עצמם... זה מורכב ואף אני איני יודעת מספיק טוב למרות שאני מתמודדת ביחד עם חברות שלי כבר שנתיים.

 

[סימה שם בדוי]

מאניה דיפרסיה

כן, מאניה דיפרסיה היא מחלה תורשתית, שעוברת דרך הנשים (ז"א שאם האמא חולה יתכן שהיא תעביר את זה לילדיה). זה למעשה שינויים קיצוניים במצבי הרוח. בתקופה המאניה האדם באופוריה מוחלטת, הוא מלא מרץ אנרגיה והתלהבות, ממש מאושר... מאמין שהוא יכול לעשות הכל...ואז מופיע גל של דיפרסיה. בתקופה הזו יש נדודי שינה, דיכאון עמוק ומחשבות אובדניות, בתקופת הדיפרסיה הם ממש מהוים סיכון לעצמם, הם מפסיקים לתפקד ורק שקועים בדיכאון. יש טיפול תרופתי מאוד יעיל (ליתיום) שמצליח לאזן את האדם (חוסר איזון כימי במוח). הבעיה שהאנשים הלוקים במחלה, מתגעגעים לתחושת האופוריה (למאניה) ומפסיקים לקחת את התרופות, ואז הם שוב נכנסים למעגל של מאניה ודיפרסיה, מאניה ודיפרסיה...

 

[גרא.]

גזענות אינה תכונה גנטית מולדת,

כלומר לא אי אפשר להוולד גזענית.ולכן מהשמשפיע זה החינוך שקיבלת בבית, כיוון שגזענות בפרט,כמו דעות קדומות בכלל הן נרכשות.אכן,את אומרת שתמיד אביך בטא הערות גזעניות..ולמרות שתמיד התנפלתם עליו שלא ידבר ככה ליד אחיך הקטן,הוא המשיך לדב ככה לידך לפחות..ואביך ,בכלל הורים,הם מודל לחיקוי..מהן לומדים דעות,עמדות,התנהגויות חיוביות ושליליות כאחד.איני יודע בת כמה את,אבל ברור שככל שאת מתבגרת ונעשית עצמאית בדעותייך,לא צריך להיות לך שום קושי לסגל לעצמך עמדות משלך.ולכן אין צורך לטפל ברצונך שלא להיות גזענית,את פשוט צריכה להחליט לעצמך במה את מאמינה,מה את דוחה,מה מקבלת,ואש להרגיש,לחשוב ולהתנהג בהתאם לבחירותייך.זה כלל לא קשה.לגבי השאלה השנייה,סימה כבר ענתה.יחד עם זה לגבי התורשה של מניה דיפרסיה, מחקרים מראים שלילדים של הורים שלקו במחלה הזאת,יש יותר סיכוי לחלות בה מאשר לאלה להוריהם בריאים.אבל,שימי לב,אחת הסיבות לכך,אולי לא המכרעת היא התנהגות הורים חולים,שחלק מקווי התנהגותם מוקנה,שלא בכוונה לילדיהם.