עוד שרשור

[HelloweeN]

לא הבנתי למה אתם מחרימים את הודו?

 

[bhmi100]

כל התרמילאים בעולם וכל הישראלים

הולכים לשם. כל הודי שאתה פוגש ברחוב הוא רמאי פוטנציאלי - מסתכלים עליך כמו כסף מהלך באופן יותר גרוע מארצות אחרות.

 

[kogawa]

וכל יהודי הוא עם אף ארוך

ומלווה בריבית קצוצה.. וככה קבענו עמדה לגבי יותר ממיליארד אנשים השונים כל כך זה מזה, בני אלף שפות ואלף עמים החיים מאזור קו המשווה ועד למרומי גג העולם. נוסיף את ארץ הירקן סין (בשל היריקות בכל מקום) וסגרנו על מחצית האנושות.. בו נקבע עמדה נחרצת גם לגבי כהה העור, והרד-נקס, והארופים הפלצנים, והאוסטרלים השיכורים, ונחרים אותם וכך נוכל להסתפק (אולי) בטיול בעפולה

 

[jeshu]

../images/Emo45.gif

 

[shal0mshal0m]

../images/Emo45.gif

 

[jeshu]

וכדי לתת קצת קונטרה לנחרצות הנ"ל הודו היא אחת המדינות שבה כשנתבקשתי לשלם מחיר מופקע היו מקומיים שאמרו לי כמה באמת לשלם.ומחו מול המוכר.הם גם יגידו לך שזו "קארמה רעה" לרמות. בהודו אין מחיר מיוחד לרכבות ואוטובוסים לזרים. בהודו יש דיי והותר מחירים קבועים לעוד דברים והם לא משתנים לפי האזרחות שלך (או של ההודי שלידך בתור). בהודו יש דיי והותר הודים משכילים בעלי פרנסה שאין להם שום עניין לרמות אותך או לשדוד אותך בשביל ה-10$ שיש עליך רוב הזמן. ונכון,יש גם הרבה תיירים ולכן יש סכנה של רמאויות,תרגילי עוקץ וסתם גביית מחיר מופרז - לומדים להסתדר ולזהות את זה.

 

[shal0mshal0m]

אמא שלי ארגנטינאית...

(אבא שלי ישראלי ובישראל אני מקפידה לטייל מאז שאני קטנה...) כשהתבגרתי מאוד עניין אותי לראות את התרבות שממנה היא הגיעה, לפגוש את המשפחה, ללמוד את השפה... וכשהגעתי לארגנטינה, זה באמת היה מדהים לראות בסופר את כל המאכלים שרק שמעתי עליהם (אז עוד לא היו בישראל קישואים עגולים, לדוגמה) ולמרות שקשה לדעת על אמא שלי שהיא ארגנטינאית (חוץ ממתי שהיא רוקדת

), הבנתי כל מיני דברים קטנים. כמו מקור הביטוי "שותה הכול עם סודה" (שמשמעותו "לוקח דברים בקלות"), או השפה המאוד מפולפלת שלה... סה"כ הייתי חודשיים בארגנטינה, ועוד 7 חודשים בצ'ילה, ברזיל, בוליביה, פרו ואקוודור. וסיימתי בשבועיים בגרמניה, שהיה חצי תרמילאי - הנסיעות היו באוטו של חבר, והלינה אצל משפחה וחברים שלו...

 

[jeshu]

אני כבר לא ממש זוכר כשהייתי ילד תמיד טיילנו כמשפחה (גם בחו"ל) וזה כמובן עורר את התיאבון. אני קורא נאשיונאל ג'וגרפיק מגיל 11 וזה גם סוג של מגביר תיאבון,אבל היעד נבחר בזכות כתבה על טיול בלדאק שמצאתי במסע אחר,וכך נבחר המזרח,ביחד עם בורות מסויימת ב"איך לטייל לבד" והגיון בריא שעזר לי להבין וללמוד התחיל הטיול.

 

[Jerald_Admonds]

אני עכשיו עומד לפני הטיול הראשון

שלי. היעד הוא אירלנד- בערך בגיל 15 החלטתי שאני רוצה לטייל שם. אני לא סגור עדיין על כל הפרטים והתאריך שבו אני אטוס, אבל באופן כללי אני מתכוון לעשות שם WWOOFING והטיולים עצמם יהיו מחווה לחווה ובסביבה של כל חווה בזמני הפנוי. לא חשבתי בכלל על אופציות אחרות או על יעדים פופולריים כאלו או אחרים, מה שמנחה אותי זה התחושה הפנימית שלי.

 

[מיטלי6666]

בטעות הגעתי לאפריקה

הטיול הראשון שלי היה לאפריקה, רציתי לעשות טיול ארוך והמזרח ירד מהפרק כי חיפשתי מקום בלי הרבה ישראלים, חברה התקשרה אלי ואמרה לי שיש לה דוד בקניה ואם בא לי לטוס לשם, תוך שבועיים הינו בקניה עם תיק צ'ימידן ושק"ש של הצופים מכיתה ו' ובלי הרבה הכנות מראש. כשהגענו די היינו בהלם לא ידענו מה לעשות איפה לטייל, איך להתמודד עם התרבות החדשה שנקלענו אליה ואיפה נמצאים כל הטיילים שיתנו לנו איזה שהוא כיוון. בקיצור הינו מאוד מאוכזבות מה שגרר הרבה מתחים ואחרי 10 ימים של ריבים היא החליטה שהיא רוצה לחזור לארץ. למרות שהייתי שבוזה לחלוטין החלטתי שאני נשארת, עזבתי את קניה עם אחותה ועם אחד העובדים של דוד שלה והגעתי לאוגנדה, באוגנדה פגשתי מישהי שהיתה איתנו על הטיסה מישראל והיא אמרה לי משהו כמו "אפריקה זה לא בשבילך" והציעה לי לקנות כרטיס טיסה ולטוס למזרח - אשכרה שקלתי את זה ברצינות. באותו אחה"צ עשיתי חושבים לטוס למזרח זה לא בא בחשבון כי זה לא ישאיר לי כסף לטייל והחלטתי שכל עוד אני פחות סובלת מאשר נהנת אני לא חוזרת לארץ, נסעתי לעיר והצטיידתי בכל מה שהיה חסר לי, קניתי את הלונלי פלאנט ומאותו רגע זה רק הלך ונהיה יותר ויותר טוב, פגשתי אנשים מקסימים, ראיתי מקומות מדהימים, אחרי חצי שנה בצער רב ובלי הרבה כסף בכיס חזרתי לארץ. מוסר השכל- אסור להתייאש הדברים הכי טובים קורים לך בזמנים הכי לא צפויים. (אבל קצת הכנה מראש אף פעם לא תזיק...!)