טיול התרמלאים הראשון שלי היה
לאפריקה, וזה עוד כשאף אחד לא טייל לשם מייד אחרי מלחמת לבנון. הייתי צריך שינוי אחרי המלחמה, וחבר הציע לנסוע בעוד 5 ימים ולא השקעתי בזה כל מחשבה. שנתיים אחר-כך חבר הציע את הודו והיה צריך להסתנן לשם ולשלם שוחד, אבל אחרי שהתארגנו עצרו את "מסדר" הויזה בבומביי, ומצאתי עצמי בתאילנד כדי לבקש ויזה להודו - תהליך של חדשיים, ואחרי מלוי הטפסים הייתי צריך להעביר חדשיים ואז למה בהזדמנות לא לראות את ממלכת סיאם? גם לברזיל נקלעתי בטעות כשנחתתי בלימה בתחילת ינואר והיה גשום אז הציעו לי לטיוס לאיקיטוס ולזרום עם האמזונס לאן שיקח אותי ותוך חודש מצאתי עצמי בצפון ברזיל של לפני הקרנבל. לרוב המדינות "נקלעתי" ולא בחרתי - פשוט זורמים.. למונגוליה בעקבות הסרט "אורגה" ואחר-כך הבחירה בקירגיסטאן ובשינג'יאנג היא רק טבעית.. לנמיביה ובוצואנה הגעתי בעקבות כתבה על בני ההימבה ומודעה קטנה בעיתון ושאלה חצופה שלי האם צריך עוזר-מדריך לטיול לשם. לקרנבל בוונציה היגעתי שביום משעמם במשרד נזכרתי שיש שם קרנבל ולמחרת כבר רקדתי ברחובות הקפואים של מדינת האיים הזאת, ונשאר לי רק להודיע לבוס שבשבוע הבא אעדר מהעבודה. כששאלו את סיר אדמונד למה טיפס על האוורסט אמר שבגלל שהוא שם, ושלושים שנה לאחר מכן פגשתי את הזקן הזה עדיין משרך רגליו בצל האמה-דובלאנג המדהים, והאוורסט עדיין היה שם.., וגם אני.. וגם לשם לא תכננתי להגיע. לדרום אמריקה הגעתי כשסבכיסי כרטיס הלוך ושלושה דולר, אבל המרחקים הם אלו שקוראים, אני רק מגיב לקריאה והולך אחריהם - אין כאן כל יוזמה כי אם הליכה אחר קול פנימי או חיצוני.
לאפריקה, וזה עוד כשאף אחד לא טייל לשם מייד אחרי מלחמת לבנון. הייתי צריך שינוי אחרי המלחמה, וחבר הציע לנסוע בעוד 5 ימים ולא השקעתי בזה כל מחשבה. שנתיים אחר-כך חבר הציע את הודו והיה צריך להסתנן לשם ולשלם שוחד, אבל אחרי שהתארגנו עצרו את "מסדר" הויזה בבומביי, ומצאתי עצמי בתאילנד כדי לבקש ויזה להודו - תהליך של חדשיים, ואחרי מלוי הטפסים הייתי צריך להעביר חדשיים ואז למה בהזדמנות לא לראות את ממלכת סיאם? גם לברזיל נקלעתי בטעות כשנחתתי בלימה בתחילת ינואר והיה גשום אז הציעו לי לטיוס לאיקיטוס ולזרום עם האמזונס לאן שיקח אותי ותוך חודש מצאתי עצמי בצפון ברזיל של לפני הקרנבל. לרוב המדינות "נקלעתי" ולא בחרתי - פשוט זורמים.. למונגוליה בעקבות הסרט "אורגה" ואחר-כך הבחירה בקירגיסטאן ובשינג'יאנג היא רק טבעית.. לנמיביה ובוצואנה הגעתי בעקבות כתבה על בני ההימבה ומודעה קטנה בעיתון ושאלה חצופה שלי האם צריך עוזר-מדריך לטיול לשם. לקרנבל בוונציה היגעתי שביום משעמם במשרד נזכרתי שיש שם קרנבל ולמחרת כבר רקדתי ברחובות הקפואים של מדינת האיים הזאת, ונשאר לי רק להודיע לבוס שבשבוע הבא אעדר מהעבודה. כששאלו את סיר אדמונד למה טיפס על האוורסט אמר שבגלל שהוא שם, ושלושים שנה לאחר מכן פגשתי את הזקן הזה עדיין משרך רגליו בצל האמה-דובלאנג המדהים, והאוורסט עדיין היה שם.., וגם אני.. וגם לשם לא תכננתי להגיע. לדרום אמריקה הגעתי כשסבכיסי כרטיס הלוך ושלושה דולר, אבל המרחקים הם אלו שקוראים, אני רק מגיב לקריאה והולך אחריהם - אין כאן כל יוזמה כי אם הליכה אחר קול פנימי או חיצוני.