עוד שרשור על

רותי ב.

New member
עוד שרשור על

אהבה - קוואנטו לוֹנגֶ´ה (רחוק - אני יודעת שלשוס זה רחוק, אבל נדמה לי שגם לונג´ה זה רחוק, אז אצלנו אמרו לונג´ה) פודיאש קמינר פור לה אמור? אי אַלַטדרה ווֹ מיטר קונסז´ה קי קאמינה אַלַ-פאמיה...
 

רותי ב.

New member
בואנו, נו טנגו פוארסה די

טרדואיסיר, לו וו אסקריביר אין היבראו מה הייתם מוכנים לעשות, בשם האהבה, כמה רחוק לנסוע, כמה להחבל, דברים מטורפים? האם העריך זאת נשוא אהבתכם? האם אמר תודה? האם הרגשתם שנוצלתם? האם הייתם מוכנים לחזור ולעשות את אותו הדבר בדיוק שנית? האם נשארתם יחד אחרי? בגלל זה? למרות זה? דוגמא: הוריה לא איפשרו לה להפגש איתו, אך היא לא הסכימה בשום אופן לרוע הגזירה. היא היתה אחרי צבא, עבדה כאחות רחמניה בבית חולים לחולי נפש, בעיר אחת בארץ. משמרות לילה, כדי שתוכל ללמוד בשעות היום. כל לילה, באשמורת שלישית קבעו להפגש "למטה". בהסתר. כל לילה, בתום מטלותיה נכנסה לאחד החדרים, וממרפסת הקומה השניה קפצה אל אהובה, בשקט בשקט אהבו, תכננו תכניות לעתיד משותף. שעה גנובה של אוהבים. ואחר כך, מיד מיהרה לחזור, דרך סולמות מאולתרים לבית החולים, למשמרת. עד ש- פעם אחת, בשעה הנכונה, שוב נכנסה לאחד החדרים, בזהירות בזהירות פתחה את הדלת אל המרפסת, וקפצה. אולם במקום אהובה היקר, הטוב, המצפה, היה זה אח בית החולים ההוא, שחשב שאחת החולות היא, המנסה לברוח. מיד קשר אותה בכתונת המשוגעים, הזריק לה חומר הרדמה, הובילה לתוך המחלקה, כאשר היא חבולה ובוכה. ואהובה – היכן היה? הוא פשוט לא התעורר בערב ההוא, עייף היה, וישן. ורק כאשר האיר היום, הצליחה להסביר שלא, אין היא אחת המטופלות במחלקה הסגורה. להוריה נודע הדבר, וכאשר הבינו כי עזה כמוות, לא שמו סייגים עוד, ואפשרו לנאהבים לממש אהבתם, והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. ואתם – האם מכירים אתם עוד מקרים שכאלה? היידה, או לתרגם או להוסיף על זה.
 
אל אמור אס חוארטה קומה לה מוארטה

עזה כמוות האהבה, אספר בעברית, שכולם יבינו, הסיפור מתחיל באחת הערים במרכז הארץ, היא נערה יפהפיה, עם עיניים גדולות, ושיער ארוך ארוך שעבר את הישבן, בגוון האגוז, הוא עלם יפה תואר, הגדול ממנה בשלוש שנים, שניהם באו מתרבויות שונות, היכרותם החלה באותו היום שפגשה את חברתה בחברת אותו עלם והחבר שלה, באותם ימים לא היו הרבה מכוניות בכביש, והיה אפשר להתהלך הלוך ושוב לאורכו של הכביש, וכך עשו להם כל הצעירים, פגשו אחד את השני, פטפטו, צחקו, קנו טרושי, ואטראמוזיס,פיפיטס, גלידה, הימים כמובן ימי קיץ נעימים, יום אחד החברה הופיעה לבד, ואז היתה הזדמנות לעלם לשאול לשלומה, וכן לבקש מהחברה שתדבר על לבה כדי שתהיה חברתו, העלמה כמובן נענתה מייד, אחרי הכל עלם כל כך יפה תואר בטח הרבה בחורות רודפות אחריו, אך הוא בחר דווקא בה. וכך מידי יום היו נפגשים תוך כדי הליכתם לאורך הכביש, מדברים וצוחקים, אט אט החלה אהבתם לקרום עור וגידים, עד שהם הגיעו למצב שלא יכלו לעבור יום אחד מבלי לראות אחד את השני. יום אחד, אביה של העלמה ראה אותה יחד עם אותו עלם, או אז מאותו היום החלו האב והאם להכותה, לא לתת לה לצאת מהבית, גזרו את שערה, גזרו את כל בגדיה, והפסיקו להעניק לה דמי כיס, כדי שכמה שפחות תוכל לצאת מהבית ולפגוש את העלם. אך עזה כמוות האהבה, והם החלו להפגש מוקדם בבוקר, עוד לפני שהיא נכנסה למקום העבודה שלה, וכך עברו להם הימים, העלם והעלמה נפגשו להם בשעות הבוקר, ואהבתם פרחה לה והרקיעה שחקים, הגיע הזמן והעלם נדרש ללכת לצבא, ואז הוא נעלם לתקופה ארוכה, לא היו אז טלפונים ולא היתה שום דרך להתקשרות, רק דרך מכתבים, שבשלב הראשון לא הגיעו, אך מאוחר יותר, היתה ביניהם התכתבות, כשחברתה מתווכת בין שני הנאהבים, נכתבו שירים, ששניהם שרו על בסיס של מנגינות מוכרות, שניהם התגעגעו אחד לשני מאוד, ואז בא היום, ואמה של הנערה יזמה נסיעה לעיר הרחוקה חיפה, שם היתה גרה בת דודתה, הנערה לא ידעה דבר ולא הבחינה בשום דבר חריג, או אז באה ההפתעה הגדולה, בת דודתה של הנערה הפגישה אותה עם גבר אחר, מבוגר אך עשיר, במשוגים של אז, לאיש היתה נגריה, והוא הרויח ממנה יפה מאוד, כמובן שהנערה לא יכלה להגיד מילה על אהובה, יחד עם זאת היא ביקשה שלא יכירו לה אף אחד, אך כל המשפחה התנפלו עליה בהתחלה בטובות, ואחר כך בכח, ליבה של הנערה נשבר בקרבה, מה יהיה? איך תנשא לאדם שהיא לא אוהבת, מאידך איך היא תגיד להוריה על אהבתה העזה לאותו חייל, כמובן שהיא פחדה מאוד מאביה, ולא יכלה לאמר מילה, כל תחנוניה שהיא לא מעונינת באף אחד עלו בתוהו, לא רק זה אלא שאמה של הנערה, כבר הזמינה את כל החברים השכנים והקרובים למסיבת האירוסין של הבת הבכורה שלהם. צערה של הנערה היה ללא גבול, לבה נשבר בקרבה, איך היא תאמר לאהובה, שהיא מאורסת לגבר אחר? ואז יום אחד הגיע העלם לחופשה, זה היה בדיוק ביום שהיתה מסיבת האירוסין, הוא התקרב לביתה לראות אם יוכל לראותה, ואז חשכו עיניו, הנערה היפה הזו, משאת לבו של כל גבר, האוצר הנפלא שהיה אוצר בלבו, נמצאת מולו בשמלת מלמלה, כאילו שהיא בעלת השמחה, חברתה שראתה אותו יצאה החוצה ובקשה ממנו להתרחק, כמה שאפשר, כדי שהנערה לא תראה אותו, העלם התרחק, כשהוא בוכה בכי מר וקורע לב. והוא נעלם מהאופק, הנערה נישאה לה לאותו גבר מבוגר ועשיר, גם כשלבה נתון לעלם שכה אהבה, ולא ידעה היכן לחפשו, והעלם שראה מה קורה, הכיר לו עלמה אחר ונישא לה, לימים פגשה אותו יום אחד באזור התחנה המרכזית בתל-אביב, הם נפלו אחד על השני ממררים בבכי קורע לב, מסתבר, שהעלמה נישאה לאדם שירד מנכסיו, שום קירבה לא היתה ביניהם, שני אנשים שונים לגמרי שההורים ביקשו לחתן וזהו, מבלי לבדוק אם הם מתאימים, הבעל היה אדם עצבני מאוד, שבגד בה על ימין ועל שמאל, צעק קילל, הכה את הילדים בלי הרף, בקיצור גיהנום, גם אצל העלם לא היו חייו סוגים בשושנים, הוא החל לשתות לשכרה, כדי לשכוח את אהובתו, והחל להתוודע לסמים, יום אחד הוא לקח מנת יתר וכמובן מת, על כיס בגדיו נמצא שיר, את השיר כתבה לו בזמנו העלמה, וכך היה כתוב, לאהובי, היקר לי מכל, אינך לצידי יותר, ולך מוקדש שיר זה: יא נו אסטאס מאס אה מי לאדו קוראסון, סי לה אלמה יה נו טנגו סולדה, אי סי יו נו פואדו וורטה, אס קה אל דיו קיז'ו קררטה, פארא אזר מי סופריר מאס, אס לה איסטוריה דה און אמור קה נו אי אוטרו איגואל, קה מה איזו קומפרנדר, טודו אל ביין טודו אל מאל.
 

רותי ב.

New member
תודה, פאשריקה, מה טו קונסז'ה אז

מוּי טריסטה... מי אראנקו אל קורסון.
 

אסטרלו

New member
../images/Emo23.gifסוף סוף סיפור אופטימי

אין באמתחתי סיפורי אהבה כלשהם. הכל אצלנו כל כך רגיל!
 
למעלה