עוד שנת עסקים באה אל סופה../images/Emo110.gif
בימים האחרונים, סחבק לא רואה כמעט את הבית, עובד כמו מטורף להשיג את היעדים שהציבו לנו, שנראו בתחילת השנה דימיוניים, ואיך שהוא בשנה נוראית מכל מבחינות, אחרי המון המון השקעה...אני מצליח לראות את האור ואם הכל ילך לפי התוכניות.. סחבק מצליח לעמוד ביעד השנה במלואו . זה לא סתם להשיג יעד, זה השמירה על מקום העבודה שלך, זה לדעת שבחוץ דופקים בדלת אנשים מוכשרים, ואם לא הצלחת לעמוד במשימות מקומך בסכנה. ...ואני לא צריך לספר לכם על המצב בחוץ... אוי זה היה קשה...ואם אתם רוצים ליפול מהכסא מדובר "ביעד" בסכום של מעל 35 מליון דולר מכירות בשנה הנוכחית בצוות עם עוד 2 קולגות. אבל לא בגלל זה רציתי לשתף אתכם, זה רק הרקע לדבר האמיתי... כי שנתי בשבוע האחרון הייתה רופפת, חשוב שתבינו מכל הסכום הזה שליש מגיע ממכרז אחד ענקי שהסתיים השנה....שליש !!!!! כולם במחלקה יידעו, שאם לא זוכים במכרז הענק מחדש, מקומנו בסכנה...פשוט צריך שליש מהאנשים פחות...וזאת תחושה כל כך מדכאת. כי כל אחד מאיתנו בעל משפחה ואין אחד שאפשר לומר שתרם פחות...ולכן העננה ריחפה מעל כולנו... עבדנו קשה, השתדלנו מאד, הגשנו הצעה מטורפת, ומאז לא דיברנו על זה ...הדחקנו את העובדה שהמתחרים כנראה יותר רעבים מאיתנו, ומסוגלים להגיש הצעות לא הגיוניות ובלבד שתהיה להם עבודה. אבל היהתה שתיקה רועמת במחלקה, כל אחד התמקד בעשיה, היו פחות צחוקים, היה הרבה מתח באויר...המון מתח.... עולם העסקים הוא עולם אכזר, יש בו את כל האלמנטים של התקף לב וודאי, יום אחד אתה למעלה ולמחרת במחיר מכרז אחד אתה למטה....תוסיפו התנהלות כלכלית נוראית ומיתון עמוק ותקבלו ירידות תלולות יותר ויותר, עם עליות קשות הרבה יותר. ואז זה קרה... היום בשעה 19:30 קיבלתי טלפון מארה"ב , על הקו היה המנהל שלי...הוא אמר לי מילה אחת .... ז-כ-י-נ-ו !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! קשה לי לתאר במילים איזה הקלה, היתה במילה הזאת. רצתי לחבק את מאי והילדים....כולי זורח ומאושר....מחייג לכל החברים...מפריע להם בארוחת הערב....פתאום הבטחון חוזר, ואתה יודע שתהיה פרנסה לשלוש השנים הבאות. יש לי חברים מצויינים שהיו בחברות מעולות לכאורה שלא שרדו את המיתון והיום אין להם פרנסה לילדיהם...וזה פתאום היה מוחשי גם עבורי ואפשרות סבירה גם למשפחתי. 8 שנים אני בחברה , מייד כשסיימתי את התואר הראשון, ומעולם לא הייתי כל כך חרד למקום העבודה...כמו השנה...שבה הכל הלך כל כך קשה. עולם אכזר עולם העסקים...מלחמת הישרדות על כל לקוח....על כל רבע הזדמנות...איפה שהוא זאת אומנות של האפשרי...של גבולות היכולת. החזקים שורדים, והחלשים נשארים מאחור, אני יודע שיש משפחות בישראל שהלילה לא יישנו, כי המכרז שלנו, ואני כואב את כאבם מכל ליבי...כי זה יכל להיות גם לילה שחור לי ...ומשפחה זאת משפחה, וילדים זה ילדים, וכלם צריכים להתקיים, והלואוי והיתה צמיחה והיה מספיק לכולם. מבקש בהזדמנות הזאת לקרוא לכל הצמרת הכלכלית של ישראל לעשות משהו למען ילדינו, להפסיק לחשוב על הבחירות ולהתחיל לשנות סדרי עדיפויות, כדי שעוד משפחות יוכלו חייך בשנה הבאה וזאת שאחריה....פעם לא מזמן היה שפע לכולם....כי היתה תקווה לעם הזה...החזירו לנו את התקווה...היא מגיעה לכולם...והיא תלויה בחלטות שלכם...במעשים שלכם...כי בידינו הדבר ! ולחשוב שהולכת להיות שנה עוד יותר קשה..... שלכם, שחר 33
בימים האחרונים, סחבק לא רואה כמעט את הבית, עובד כמו מטורף להשיג את היעדים שהציבו לנו, שנראו בתחילת השנה דימיוניים, ואיך שהוא בשנה נוראית מכל מבחינות, אחרי המון המון השקעה...אני מצליח לראות את האור ואם הכל ילך לפי התוכניות.. סחבק מצליח לעמוד ביעד השנה במלואו . זה לא סתם להשיג יעד, זה השמירה על מקום העבודה שלך, זה לדעת שבחוץ דופקים בדלת אנשים מוכשרים, ואם לא הצלחת לעמוד במשימות מקומך בסכנה. ...ואני לא צריך לספר לכם על המצב בחוץ... אוי זה היה קשה...ואם אתם רוצים ליפול מהכסא מדובר "ביעד" בסכום של מעל 35 מליון דולר מכירות בשנה הנוכחית בצוות עם עוד 2 קולגות. אבל לא בגלל זה רציתי לשתף אתכם, זה רק הרקע לדבר האמיתי... כי שנתי בשבוע האחרון הייתה רופפת, חשוב שתבינו מכל הסכום הזה שליש מגיע ממכרז אחד ענקי שהסתיים השנה....שליש !!!!! כולם במחלקה יידעו, שאם לא זוכים במכרז הענק מחדש, מקומנו בסכנה...פשוט צריך שליש מהאנשים פחות...וזאת תחושה כל כך מדכאת. כי כל אחד מאיתנו בעל משפחה ואין אחד שאפשר לומר שתרם פחות...ולכן העננה ריחפה מעל כולנו... עבדנו קשה, השתדלנו מאד, הגשנו הצעה מטורפת, ומאז לא דיברנו על זה ...הדחקנו את העובדה שהמתחרים כנראה יותר רעבים מאיתנו, ומסוגלים להגיש הצעות לא הגיוניות ובלבד שתהיה להם עבודה. אבל היהתה שתיקה רועמת במחלקה, כל אחד התמקד בעשיה, היו פחות צחוקים, היה הרבה מתח באויר...המון מתח.... עולם העסקים הוא עולם אכזר, יש בו את כל האלמנטים של התקף לב וודאי, יום אחד אתה למעלה ולמחרת במחיר מכרז אחד אתה למטה....תוסיפו התנהלות כלכלית נוראית ומיתון עמוק ותקבלו ירידות תלולות יותר ויותר, עם עליות קשות הרבה יותר. ואז זה קרה... היום בשעה 19:30 קיבלתי טלפון מארה"ב , על הקו היה המנהל שלי...הוא אמר לי מילה אחת .... ז-כ-י-נ-ו !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! קשה לי לתאר במילים איזה הקלה, היתה במילה הזאת. רצתי לחבק את מאי והילדים....כולי זורח ומאושר....מחייג לכל החברים...מפריע להם בארוחת הערב....פתאום הבטחון חוזר, ואתה יודע שתהיה פרנסה לשלוש השנים הבאות. יש לי חברים מצויינים שהיו בחברות מעולות לכאורה שלא שרדו את המיתון והיום אין להם פרנסה לילדיהם...וזה פתאום היה מוחשי גם עבורי ואפשרות סבירה גם למשפחתי. 8 שנים אני בחברה , מייד כשסיימתי את התואר הראשון, ומעולם לא הייתי כל כך חרד למקום העבודה...כמו השנה...שבה הכל הלך כל כך קשה. עולם אכזר עולם העסקים...מלחמת הישרדות על כל לקוח....על כל רבע הזדמנות...איפה שהוא זאת אומנות של האפשרי...של גבולות היכולת. החזקים שורדים, והחלשים נשארים מאחור, אני יודע שיש משפחות בישראל שהלילה לא יישנו, כי המכרז שלנו, ואני כואב את כאבם מכל ליבי...כי זה יכל להיות גם לילה שחור לי ...ומשפחה זאת משפחה, וילדים זה ילדים, וכלם צריכים להתקיים, והלואוי והיתה צמיחה והיה מספיק לכולם. מבקש בהזדמנות הזאת לקרוא לכל הצמרת הכלכלית של ישראל לעשות משהו למען ילדינו, להפסיק לחשוב על הבחירות ולהתחיל לשנות סדרי עדיפויות, כדי שעוד משפחות יוכלו חייך בשנה הבאה וזאת שאחריה....פעם לא מזמן היה שפע לכולם....כי היתה תקווה לעם הזה...החזירו לנו את התקווה...היא מגיעה לכולם...והיא תלויה בחלטות שלכם...במעשים שלכם...כי בידינו הדבר ! ולחשוב שהולכת להיות שנה עוד יותר קשה..... שלכם, שחר 33
