עוד שיחה מחו''ל

[אמאעדי33]

עוד שיחה מחו''ל

סליחה שאני מבלבלת לכם את המוח עם השיחות של ההורים שלי...הם התקשרו ואמרו לי ככה: " חשבנו הרבה והמצב שלך כל כך חרא שחשבנו להציל את ילדיך לחודש אוגוסט. אנחנו מזמינים אותכם (אותך ואת הילדים) לפריס. נשלם על הכרטיסי טיסה, הדרכונים וכל הבזבוזים במקום". מאוד מאוד נדיב מצידם. אמרתי לאבא שלי שאני לא יכולה לטוס לבד (זאת אומרת בלי בעלי) והסברתי לו עד כמה המצב קשה כאן (הרי בעלי עדיין לא מצא עבודה

). אמרתי לאבא שלי שמדובר בסכום ממש גדול של כסף והוא אמר לי שאין לי מה לדאוג לגבי זה. אז שאלתי אותו: "אם אני לא יכולה לטוס אבל אתה דואג כל כך לילדים אולי תהיה מוכן לעזור לי בפעילות כאן בארץ, כמו מנוי לבריכה או כמה ימים בבית מלון ?". הוא ענה:"אמא שלך מוכנה לעזור רק אם את באה לכאן". זה היה ברור שהיא לא דואגת באמת לילדים. והיא לא מוכנה לעזור בידיעה שאולי בעלי יהנה ממשהו...הם יודעים עד כמה קשה יהיה להיות לבד עם הילדים כל הקיץ בלי פעילויות, בחום הנוראי הזה, אבל זה לא ממש מעניין אותם ואני ידעתי את זה... האמת היא שלא ביקשתי כלום אבל מכיוון שאבא שלי הציע הרגשתי שאני חייבת לשאול אם מה שהוא מציע אמיתי... אני עוברת אחת התקופות הקשות בחיי...ההורים מנותקים...הבעל בלי עבודה מדוכא לגמרי...אין כבר כסף...הילדים צמאים לשינוי...ואני לא יודעת מה לעשות... שבת שלום

 

[pf26]

באמת התלבטות קשה

מקומם מאד שמזמינים אותך ואת הילדים ומתעלמים מבעלך. הייתי מצפה שיזמינו אותו, למרות שלנוכח היחסים לא ברור לי אם היה נהנה מהזמנה כזו. אישית, למרות הכל, הייתי נוסעת. בשביל היציאה מהשגרה והגיוון לילדים. אם בבית יש מצב מתוח בגלל אבטלה, הרי שכשהילדים יסתובבו בחופש בלי תעסוקה, המצב יהיה מתוח וקשה עוד יותר. ככה לפחות מנטרלים חלק מהמתח. בהצלחה

 

[אמאעדי33]

יש בזה משהו...אבל

אני לא מסתדרת בכלל עם אמא שלי...בפעם האחרונה שהם היו בארץ המצב בינינו היה אסון ! אין מילה אחרת כדי לתאר את היחסים בינינו. היא גם עושה הפליות בין הילדים שלי כך שאין לי חשק לנסוע. זה נכון שלילדים זה יכול להיות מרענן אבל כל היחס שלהם לא מוצא חן בעיניי. ואם תחשבו על זה, לדוגמה, לעשות מנוי בבריכה עולה הרבה הרבה פחות מ- 4 דרכונים + 4 כרטיסי טיסה באוגוסט (החודש הכי יקר) + אוכל + בזבוזים לשבועיים שלושה !!! ומבחינתי, לפי התגובה שלה, אמא שלי לא באמת דואגת לילדים שלי...

 

[alona 9]

האם חשבת

לשלוח את הילדים אליהם?,האם יש אפשרות? אולי זה יקל עליכם,לעבור את התקופה הקשה לפחות בחופשת הקיץ,כתבת שהילדים צמאים לשינוי,הנה,הזדמנות להעניק להם נופש אצל הסבא והסבתא, יש אפשרות?

 

[pf26]

מסכימה עם אלונה

כמובן לא את הקטנצ'יק, אבל אולי את שני הגדולים לשבועיים? ואבא שלך בטוח ידאג להם.

 

[גלבועא]

אני דווקא חושב שאמאעדי צודקת

והגישה שלה היא הנכונה ביותר. יש במעשי הוריה מניפולציה ברורה וקצת זולה. אם הם כל כך דואגים לה אז במקום לטרטר אותה עד חו"ל, שישלחו לה את הכסף לארץ. לאמאעדי יש בעיה קשה והוריה במקום לעזור לה פוגעים בה ומעליבים אותה ללא הרף.

 

[גלבועא]

סתם שאלה חטטנית, את לא חייבת

לענות - את עובדת?

 

[אמאעדי33]

עונה

ואין לי בעיה לענות

אני עובדת בתרגומים. עם הכסף הזה אנחנו משלמים את המשכנתא שלנו. בתקופה האחרונה אני גם משגיחה של הבחינות בגרות. מאוד מאוד קשה לנו...ונכון ההורים שלי יודעים עד כמה המצב שלנו קשה ואמא שלי יודעת להיות מניפולטיבית. היא רק דואגת לעצמה. היא לא דואגת לי או לילדים... פעם היא הייתה קונה להם בגדים מצרפת (וזה היה מאוד עוזר). אחרי הריב של החופש האחרון שהיה לנו היא החליטה לא לקנות להם כלום. דרכם היא מענישה אותי. והיא יודעת שאין לי כסף כרגע...משלמים משכנתא, כלכלה, חשבונות...ולא נשאר כלום ! ובעלי לא מוצא עבודה...ואני ממש לא יודעת מה יהיה...אני מאוד חוששת... ההורים לא נמצאים גם כדי לתמוך אם יש צורך ?! יש להם רק בת אחת !!! אף פעם לא ביקשתי שום דבר...וברוך השם יש להם כסף...אם לא היה להם, הם לא היו מזמינים אותנו לפריס (את בעלי לא הזמינו)... גם תמיכה נפשית לא הייתה מזיקה... וכך אני מרגישה כלפי המצב שלנו וכלפי ההורים שלי:

 

[ואו הבנתי]

אמאעדי33 לי נראה שאת חייבת לבקש

תמיכה מאביך ובלי רגשות. כן אוהב לא אוהב זה כרגע שטויות. את נמצאת במצב של דרדור בתנאי החיים שלך, ויש מקום בהחלט לבקש עזרה מאביך. אני הייתי מוחלת על כבודי, ומבקשת תמיכה חודשית.

 

[ואו הבנתי]

אמאעדי33 אני כן חושבת שאת צריכה

לנסוע. זה יתן לבעלך אפשרות לנוח מהדיכאון שלך כלפי המצב. ואולי בתקופה הזאת הוא ימצא עבודה. גם את תנוחי מהלחץ של בעל שלא עובד. את יכולה להיות איתו בקשר קבוע בסמסים או באינטרנט. והעיקר פריז היא לא רחוקה, מקסימום תחזרי. מה שאביך הציע, זה לא אומר שההורים מנותקים. הם בהחלט לא מנותקים. הם דואגים לך.

 

[אמאעדי33]

הלוואי והיו באמת דואגים לי

המצב הרבה יותר מורכב ממה שאני יכולה לכתוב בפורום הזה. בשביל אמא שלי חשוב שכולם יראו שהיא עזרה לי ושילמה לי ולילדיי חופש כדי לצאת מהחרא שלי כמו שהיא נהנת להגיד. אבא שלי צילצל לפני שעה ואמא שלי אמרה שכרגע המצב חרא אבל בקרוב, כשלבעלי לא יהיו דמי אבטלה, יהיה עוד יותר חרא ! היא בטוחה שהוא לא רוצה למצוא עבודה ושטוב לנו ככה...היא רומזת שיהיה לי יותר טוב בצרפת...בלעדיו ! זה נכון שכרגע החיים שלנו קשים, מאוד קשים ואני לא יודעת מה יהיה חודש הבא אבל אני לא עוזבת לשום מקום ! ואחרי השיחה החוזרת של הלילה איתם אני בטוחה שהם לא רוצים לעזור...וכפי שאמי אמרה: "את כבר במצב חרא, מקסימום יהיה עוד יותר חרא" !!!

 

[m i t a l y]

אמאעדי, לבי איתך... ../images/Emo201.gif

את בהחלט במצב רע. ההיית שוקלת אולי ללכת לייעוץ? אפילו לבד?

 

[צוציקגדול]

קראתי את ההודעות שלך במשך

התקופה האחרונה ואני רואה שני מוקשים למרות שאולי זה ישמע פוגע מה שאני יגיד. ראשית, את לא משתפת אותם בדבר הכי חשוב להם ולמשפחתך וזה בריאות הילדים. את אומרת שהם חשים שמשהו לא בסדר ואת מתעקשת לא לשתף אותם, מעבר לזה שזה לא 'פייר' זה מאוד פוגע בהם וגם לא מאפשר להם לעזור כלכלית או נפשית. מוקש שני זה נושא העזרה: הם לא חייבים לעזור לך וגם אם הם רוצים לעזור הם רשאים להחליט איך לעזר (זה כמו שפעם סבתא של אשתי החליטה לעזור לנו, רק למטרה מסויימת ולא אחרת, רק לרכישת דירה אחרת וזה לא ממש התאים לנו כי רצינו לשפץ את הדירה שגרנו בה ולא לקנות דירה אחרת). ואני חושב שאת לא מעריכה עד כמה ההצעה של אמך נדיבה: להזמין לחופשה אותך ואת הילדים זה ממש נדיב. את אומרת שהיא רוצה להזביץ בזה, אז מה? עדיין את יכולה בזמן הזה, להתקרב אליה, לשתף אותה, להתאוור. לדעתי זה לא כמו שאת רואה. אולי היא רואה שאתם במילכוד מסויים או סחרחורת של 'חיים בזבל' ורוצה לתת לך גוד טיים, קצת להתרחק, קצת להשתחרר?

 

[mich78]

עם כל הכבוד

לא מסכימה לא חושבת שהייתי "קופצת" על הצעה שכזו למה רק היא וילדים, בעלה בעונש

אם כבר להתאוורר - גם לבעלה מגיע להתאוורר ולשנות אווירה... אני הייתי דוחה את ההצעה ושוב זו דעתי

 

[צוציקגדול]

זה בסדר, כל אחד עם ההיסטוריה

שלו וההשקפה שלו. ולבעל מגיע להתאוורר, אלא שכדאי שקודם ימצא עבודה, זה הדבר החשוב ביותר כרגע.

 

[אמאעדי33]

רוצה לענות לך...

לגבי העזרה: אני לא ביקשתי מהוריי שום דבר. אבא שלי כל הזמן בתחושה שקשה לי ומציע עזרה. כבר שנה שהם שואלים אותי אזו מתנה "גדולה" הבת שלי רוצה לבת מצווה. עכשיו זה כבר לא מה שהיא רוצה אלא מה שהם רוצים. הבת שלי לא רוצה לטוס בלי אבא שלה...ובגלל שהכי חשוב שימצא עבודה (וכמה שיותר מהר) אני לא מוכנה לטוס. שאלתי את אבא שלי אם הילדה רוצה משהו אחר אם הם מוכנים לקנות לה אבל אמא שלי מתנגדת (למרות שמדובר בעשירית מהסכום שהיו מוכנים לשלם עבור הנסיעה). אני חושבת שכל היחס כלפינו כמשפחה מאוד פוגע. הם מזלזלים בבעלי כל הזמן, אומרים שהוא לא ממש רוצה לעבוד ולכן הוא לא מוצא עבודה. הם כל הזמן אומרים לי שהחיים שלי יהיו הרבה יותר טובים בצרפת, בלעדיו. ולי נמאס...כשמישהו טובע הוא לא צריך שיכניסו אותו עוד יותר עמוק למים אלא יתנו לו יד ויוציאו אותו מן המים ! ודרך אגב מה שכתבת לא פגע בי...מותר לכל אחד לחשוב איך שהוא רוצה ואני לא נפגעת מאנשים שאני לא מכירה. אבל מהוריי אני מאוד מאוד פגועה ואף אחד כרגע לא יוכל לשנות לי את ההרגשה הזאת.

 

[mich78]

../images/Emo201.gif כ"כ מבינה את התחושה

שיהיה

ושיסתדרו הדברים במהרה

 

[צוציקגדול]

תראי:

אני לא ביקשתי מהוריי שום דבר - אבל את כועסת שהם לא עוזרים. כבר שנה שהם שואלים אותי אזו מתנה "גדולה" הבת שלי רוצה לבת מצווה - אמרת להם? הם כל הזמן אומרים לי שהחיים שלי יהיו הרבה יותר טובים בצרפת - אולי כי הם רוצים שתהיי קרובה אליהם? לכל מטבע יש שני צדדים, את רואה את זה כך הם רואים את טובתך שלך אחרת. הם רוצים לעזור באופן מסויים ואת רוצה אחרת. את כועסת עליהם, הם לא מבינים למה. יש עניין רפואי, לא שיתפת אותם. יש פה בעיית דיבור וכנות. ומצד שני את יכולה להגיד קיבינימט, אני לבד, לא רוצה ולא צריכה אותם יותר בחיים שלי.

 

[mich78]

תראה ...

אני עונה כי גם הורי מסוגלים לדבר שכזה לתת עזרה ולהתנות בתנאים שלהם ... לדעתי - או שעוזרים ונותנים עם כל ה

או שפשוט מוותרים על העזרה ומסתדרים לבד. אני יודעת וגם עדכנתי את בנהזוג אין מצב שאבקש או אקבל מהורי עזרה כי הם יתנו, ויזכרו לי את זה למשך כל חיי...

 

[ה ר מ י נ ה]

בלי להכיר מקרוב את הנפשות הפועלות

אני מסכימה עם צוציק גדול. יש הרבה מאוד הורים שעוזרים היכן שהם מוכנים לעזור ולא במה שהילדים רוצים או צריכים. במשך שנים רבות אמי התעקשה שכאשר היא קונה משהו לילדים או לנכדים, היא רוצה להיות נוכחת באופן אישי במעמד הקניה, דבר שתמיד סירבל את הענינים ובנוסף היא גרה בעיר אחרת, מרוחקת, והיה צריך או להביא אותה אלינו או לסוע אליה. כשהיה לי חשוב לקבל, הטרחתי את עצמי (או את ילדי),וכשלא, ויתרתי. נכון, לילדים יש הרבה מאוד ציפיות מהוריהם בתחומים שונים, אבל, לא כל ההורים קורצו מאותו חומר, וגם הם בני אדם (עם חולשות), ולכן, כמו כולם גם הם לפעמים עושים "דווקא", או נעלבים, או מתעקשים על דברים שלילדיהם נראים חסרי משמעות. נדמה לי שקודם כל יש קצר חמור ביותר בתקשורת בין עדי לבין הוריה (ביחוד אמה). לאם יש ציפיות מסויימות (וגם אכזבות) מהבת, וכך גם להיפך. במקרים רבים אין יכולת להגיע למצב של שיחה כנה וישירה שבה שמים הכל על השולחן, ולפחות לי, כמתבוננת מהצד, נראה שכל אחד מתחפר בעמדתו ומצפה לוויתור מן הצד השני.