עוד שבת עברה בשקט?
"אני כל כך בודדה, כל החברות והחברים שכחו ממני השבת, ורק המחשבפה נשאר לנחם אותי", ראיתי על המסך. "גם אני, מבאס נכון?", עניתי. השיחה הווירטואלית זרמה-התגלגלה לה. "הייתי רוצה עכשיו שמישהו יחבק אותי, שישן אתי...". "את לא רוצה לדעת כמה זמן לא חשתי יד מלטפת". "אז בוא נפנטז רגע שאנחנו נוגעים אחד בשניה ואחת בשני". "ומה לגבי לגעת באמת?". "אחח, אם זה רק היה אפשרי...". "זה אפשרי, איפה את נמצאת?". אני נדרך ומצפה כמובן לסירוב. אבל במקום זאת מקבל כתובת, ומיד הפרח של האיסיקיו מאדים. מגיע אליה, אנחנו מתחבקים כהמשך ישיר לשיחה. היא לובשת חליפת טרנינג, בלי בושם ובלי איפור, רק ריח עדין של מקלחת נודף ממנה. אני מנסה להרפות את החיבוק כדי שנוכל לדבר, אבל היא תופסת אותי חזק ו...מנשקת בלהט. לוקח לי קצת זמן עד שאני נכנע, כעת אני שלה. היא חודרת עם לשונה לתוך פי, מחככת אותה בלשון שלי. מובילה אותי לחדר השינה, מוזיקה שקטה ועצובה מתנגנת. "לא הספקתי להחליף למשהו יותר מתאים...", היא אומרת. אבל לשנינו לא אכפת. היא עוזרת לי להשתחרר מבגדי, ומתחילה ללקק אותי. מגיעה לפטמות ונושכת אותן בשפתיה. ואז, בלי התראה מוקדמת, עוברת לזין שנעמד מזמן, עוטפת אותו בפיה, ואת מה שנשאר עוטפת באגרופה, ומתחילה למצוץ. "אני עוד דקה גומר", אני צועק. זה לא מרתיע אותה, ואני ממלא את פיה בהמון זרע שלא היה לו מוצא בתקופה האחרונה. זה נראה כל כך דמיוני, שאני לא נותן לעצמי לנוח אחרי האורגזמה - חייב לוודא שזה אמיתי. מסיר ממנה את הטרנינג האפור ומגלה שאין כלום מתחתיו. פטמותיה הזקורות מביטות אלי כמו עוד זוג עינים. אני מוצץ פטמה אחת, ובינתים לש את השד השני. מנסה עתה להחליף בין השדים, אך לפתע (בעצם למה לפתע?) חש יד המכוונת את ראשי כלפי מטה. מעביר את לשוני על הבטן היפה, משאיר עליה פס רטוב. מביט לשניה בפלא השמיני: פלומת שער דלילה, ובאמצע שפתים ורודות עם בליטה בקצה העליון. אני מרפרף עם הלשון על הבליטה, נכנס אל בין השפתים ומתחיל בתנועות קצובות מעלה-מטה. מרגיש שהטעם מתגבר, והבליטה תופחת. קצה הדגדגן מתחיל להציץ מתוכה. זה הסימן להכניסו אל בין שפתי. אני חש איך עם כל תנועת מציצה גופה מתכווץ, שומע את נשימותיה. ואז היא מתפוצצת. פני מוצפות. רגליה נפתחות ונסגרות עלי. החום והרטיבות שלה עוטפים אותי. ולחשוב שלפני שעה עוד הייתי לבד... אחרי כמה דקות היא מתאוששת, שמה לי קונדום, מתישבת על הזין. נותן לה לעשות את זה בקצב שלה, למרות שלא קל להתאפק. חש את שריריה נפתחים ונסגרים עלי. ולא בבת אחת: היא מכווצת את הנרתיק תחילה מבפנים וכלפי חוץ, עד שכולו לופת אותי, ואז משחררת בסדר הפוך. מצטרף לקצב שלה. זה הופך להיות דומה לריקוד. היא מתכופפת אלי, מחככת עלי את הדגדגן ומנשקת אותי. ופתאום הנשיקה מתנתקת, פיה נפתח לרווחה והיא גומרת. גומרת וסוחפת גם אותי לגמור. אנחנו נותנים לגלים לחלוף. נרגעים. אני מחבק אותה. "אז עוד שבת לא עברה בשקט?", לוחש לה. היא מהנהנת חצי ישנה. אני מושיט יד למנורת הלילה. נצמד עם ראשי לכתפה ועוצם עינים. רגע לפני שאני נרדם רואה מול עיני את המסר "הייתי רוצה עכשיו שמישהו אותי, שישן אתי...".
"אני כל כך בודדה, כל החברות והחברים שכחו ממני השבת, ורק המחשבפה נשאר לנחם אותי", ראיתי על המסך. "גם אני, מבאס נכון?", עניתי. השיחה הווירטואלית זרמה-התגלגלה לה. "הייתי רוצה עכשיו שמישהו יחבק אותי, שישן אתי...". "את לא רוצה לדעת כמה זמן לא חשתי יד מלטפת". "אז בוא נפנטז רגע שאנחנו נוגעים אחד בשניה ואחת בשני". "ומה לגבי לגעת באמת?". "אחח, אם זה רק היה אפשרי...". "זה אפשרי, איפה את נמצאת?". אני נדרך ומצפה כמובן לסירוב. אבל במקום זאת מקבל כתובת, ומיד הפרח של האיסיקיו מאדים. מגיע אליה, אנחנו מתחבקים כהמשך ישיר לשיחה. היא לובשת חליפת טרנינג, בלי בושם ובלי איפור, רק ריח עדין של מקלחת נודף ממנה. אני מנסה להרפות את החיבוק כדי שנוכל לדבר, אבל היא תופסת אותי חזק ו...מנשקת בלהט. לוקח לי קצת זמן עד שאני נכנע, כעת אני שלה. היא חודרת עם לשונה לתוך פי, מחככת אותה בלשון שלי. מובילה אותי לחדר השינה, מוזיקה שקטה ועצובה מתנגנת. "לא הספקתי להחליף למשהו יותר מתאים...", היא אומרת. אבל לשנינו לא אכפת. היא עוזרת לי להשתחרר מבגדי, ומתחילה ללקק אותי. מגיעה לפטמות ונושכת אותן בשפתיה. ואז, בלי התראה מוקדמת, עוברת לזין שנעמד מזמן, עוטפת אותו בפיה, ואת מה שנשאר עוטפת באגרופה, ומתחילה למצוץ. "אני עוד דקה גומר", אני צועק. זה לא מרתיע אותה, ואני ממלא את פיה בהמון זרע שלא היה לו מוצא בתקופה האחרונה. זה נראה כל כך דמיוני, שאני לא נותן לעצמי לנוח אחרי האורגזמה - חייב לוודא שזה אמיתי. מסיר ממנה את הטרנינג האפור ומגלה שאין כלום מתחתיו. פטמותיה הזקורות מביטות אלי כמו עוד זוג עינים. אני מוצץ פטמה אחת, ובינתים לש את השד השני. מנסה עתה להחליף בין השדים, אך לפתע (בעצם למה לפתע?) חש יד המכוונת את ראשי כלפי מטה. מעביר את לשוני על הבטן היפה, משאיר עליה פס רטוב. מביט לשניה בפלא השמיני: פלומת שער דלילה, ובאמצע שפתים ורודות עם בליטה בקצה העליון. אני מרפרף עם הלשון על הבליטה, נכנס אל בין השפתים ומתחיל בתנועות קצובות מעלה-מטה. מרגיש שהטעם מתגבר, והבליטה תופחת. קצה הדגדגן מתחיל להציץ מתוכה. זה הסימן להכניסו אל בין שפתי. אני חש איך עם כל תנועת מציצה גופה מתכווץ, שומע את נשימותיה. ואז היא מתפוצצת. פני מוצפות. רגליה נפתחות ונסגרות עלי. החום והרטיבות שלה עוטפים אותי. ולחשוב שלפני שעה עוד הייתי לבד... אחרי כמה דקות היא מתאוששת, שמה לי קונדום, מתישבת על הזין. נותן לה לעשות את זה בקצב שלה, למרות שלא קל להתאפק. חש את שריריה נפתחים ונסגרים עלי. ולא בבת אחת: היא מכווצת את הנרתיק תחילה מבפנים וכלפי חוץ, עד שכולו לופת אותי, ואז משחררת בסדר הפוך. מצטרף לקצב שלה. זה הופך להיות דומה לריקוד. היא מתכופפת אלי, מחככת עלי את הדגדגן ומנשקת אותי. ופתאום הנשיקה מתנתקת, פיה נפתח לרווחה והיא גומרת. גומרת וסוחפת גם אותי לגמור. אנחנו נותנים לגלים לחלוף. נרגעים. אני מחבק אותה. "אז עוד שבת לא עברה בשקט?", לוחש לה. היא מהנהנת חצי ישנה. אני מושיט יד למנורת הלילה. נצמד עם ראשי לכתפה ועוצם עינים. רגע לפני שאני נרדם רואה מול עיני את המסר "הייתי רוצה עכשיו שמישהו אותי, שישן אתי...".
