עוד שאלות...

[אמא שלהן]

עוד שאלות...

כאילו פתחנו תיבת פנדורה וככל שאנחנו יודעים יותר יש לנו יותר שאלות ותהיות. האם אפשר להסתמך כעיקרון על המכונים של קופות החולים או שכדאי ללכת באופן פרטי (הכוונה לפסיכולוג, מרפא/ה בעיסוק וכד´)? אם כבר עשינו את האבחון באופן פרטי האם כדאי לעבור לקופ"ח ולהעביר את הילדה שוב איבחון ודרך קופ"ח הבנתי שמדובר לא רק באבחון פסיכולוגי אלא גם בדיקות גופניות שונות ומי יודע מה עוד או לסמוך על הפסיכולוגית ועל המלצותיה (וכרגע היא לא חושבת שצריך לפנות לרופא התפתחות, היא אמרה שאולי בעתיד היא תמליץ)? דבר נוסף, אני יודעת שצריך לידע את הגננת אבל אני כל כך מפחדת מהסטיגמה שתדבק בבתי ואח"כ תלך איתה לכל החיים משום שבכל מקום זה יהיה רשום בתיק האישי. אולי אפשר לעבוד עם הילדה ללא ידיעת הגננת (שבנתיים רק חושבת שהילדה קצת לא בוגרת עדיין ולכן מאד קופצנית ולא מתרכזת לאורך זמן) בתקוה שעד כתה א´ המצב ישתפר? תודה על ההתיחסות והתשובות. איזה מזל שאתם קיימים. אין לי מילים להסביר את העידוד שאני שואבת מהפורום הזה. אני באמת מרגישה כל כך רע כרגע וכל תשובה שלכם עוזרת לי למצוא כיוון בבלגן הזה שסביבי. תודה כבר אמרתי

 

[הרהרנית]

למחשבה..

קשה לעשות הכללות על מכונים דוקא של קופת חולים, אני יכולה לספר לך מנסיוני האישי. בני, היום בן 9 וחצי, מאובחן עם בעית קשב ריכוז מגיל 9. כשהיה בן ארבע וחצי, במלצת הגננת. עבר איבחון מקיף של מרפאת ריפוי בעיסוק ברמת גן(של הקופה), וגם בשירות הפסיכולוגי. ההמלצות היו: אין צורך בריפוי בעיסוק. מנת משכל מאוד גבוהה, על גבול גאונות. הפסיכולוגים הוסיפו: בעיה של חוקים וגבולות, הציעו לגננת לעבוד עם פרסים, לא איבחנו בעית קשב טריכוז. הילד קרא מגיל 3 וחיפש ענין בכל דבר חוץ ממה שהיה כביכול צריך. השנים חלפו, הכתיבה נשארה גרועה, ההימנעות מפעילות נמשכה, תרפיה שנתיים, השקענו מטפלים שונים השקענו. ורק בגיל 9 , אצל פסיכולוגית פרטית. יהא איבחנה בעיה קשה וריכוז ובעיה מוטורית שהייתה צריכה להיות מטופלת מזמן, לטענתה. יש בענין ריפוי בעיסוק של הקופה מדיניות של לאמר על מקרים גבוליים. כי אז יצטרכו לתת טיפול, מכיון שהוא חכם, הוא עשה מניפולוציות והטעה לגבי חומרת ומקור הקשיים. מקווה שלא בלבתי מידי. אני מציעה לשתף את הגננת. היא צריכה להיות בת ברית. לא לחשוש מסטגימה, להרבה ילדים יש קשיים כאלה או אחרים. ואין זה קושי שונה מילד שמרכיב משקפיים, או להבדיל מזריק אינסולין לסכרת. וכן, להיות עם האצבע על הדופק. לארות אם יש התקדמות ואם לא לא להסס לדבר לשאול, וללכת לעוד מומחה. וכן, לדבר עם הילדה ברמה של כל אחד מתקשה במשהו, ובמקום שיודעים מה ואיך לעזור אז עוזרים.

 

[הרהרנית]

עוד משהו קטן

היום זה מאוחר לקבל ריפוי בעיסוק מהקופה. הם מממנים עד כיתה גימל, אז בכל מקרה כדאי להשתמש, זה לא מזיק ואפילו תורם לכל ילד. כיף ומשחקים ותשומת לב של קבוצה קטנה.

 

[דליה.ד]

בקשר לשאלות שלך, אמא שלהן:

אני מורה לחינוך מיוחד במקצועי, וכידוע לך אמא ל5 ילדים עם לקויי למידה והפרעות קשב וריכוז. מתוקף מקצועי אני מכירה מאבחנים רבים, דרך המכון להתפתחות הילד בבית חולים סורוקה, מאבחנים ומכונים פרטיים (שלא אפרסם את שמם מטעמים מובנים) ו...קופת חולים ב....שדרות(!). ובכן מהנסיון הרב שיש לי פשוט הופתעתי לטובה מקופת חולים דווקא. המאבחנת היתה פשוט מעולה ומקצועית. למרות שבני אכן גבולי מבחינה גרפומוטורית היא החליטה כן לתת לו 27 טיפולים כפי שמגיע לו והכל עד אוגוסט(כי אז הוא יהיה בן 6). הילד לא עבר שום בדיקות רפואיות אחרות, לא הפשיטו אותו ולא בדקו כלום מעבר לאבחון התפתחותי רגיל: מילוי הוראות, מושגי יסוד, העתקת צורות ודגם, דומיננטיות, מוטוריקה גסה ועדינה וכו´. כך, שזה באמת תלוי בהחלטתך. אם את יכולה לאפשר לילדה טיפול פרטי, בבקשה. אם את סומכת על המאבחנות, הפסיכולוגית והרופאה - מעולה! אם לא - חפשי מישהו שיתן תשובה שהולמת לך ולבתך. בנוסף: בקופת חולים הם מציעים אפשרות של טיפולים פרטניים וטיפולים בקבוצה קטנה. הכל בהתאם לילד ולצרכיו. דליה.

 

[דליה.ד]

הרהרנית שלום! זמן רב לא ביקרת

בביתינו החמים! בקשר למה שסיפרת על בנך, זה מאוד מזכיר את מסכת היסורים שעברתי עם בני, שאכן היו לו כל מיני קשיים שהרגשנו מהפעוטון.... אף פעם לא נאמר הפרעות קשב וריכוז. עד כיתה ג´ - אז ניגשנו לאבחון פסיכודידקטי ואז הופנינו לנוירולוג ואז התבררה התמונה עד הסוף והטיפול שהחל לקבל (ומקבל מאז) פשוט מוכיח את עצמו (ריטאלין, הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק, שחייה, וכו´).

 

[הרהרנית]

לא מפסידה יום

חן חן, רק לידיעתך, אני כל יום פה. רק לא כותבת הרבה. כשאני כבר כותבת, זה לפעמים יותר מידי...בכל מקרה זה נעים שזוכרים אותי. האם עשיתם פעם מפגש לאלה שבפורום? אשמח להכיר...