עוד שאלה

[איזרט]

עוד שאלה

אילו שיטות יש שמשפרות את ההיענות של הילד לשם שלו? גם אם אני יושבת ליד הילדה וצועקת לה באוזן שוב ושוב את שמה היא לא מסתובבת, אבל אם אעמוד בטימבוקטו ואלחש שיש לי הפתעה בשבילה היא תסתובב מייד. מה עושים? או שאין ברירה ואי אפשר לצפות ממנה לענות לשם שלה ב"מה?" או בהסתובבות, אלא רק למשפט קונקרטי?

 

[vered73]

זה ענין של הבנת שפה וסיטואציה עד

כמה שהוסבר לי. אצלנו כל הזמן עשו שימוש בשם בכל משפט ופניה לילד. כשהוא הגיב לשם, הוא קיבל חיזוק. כן כן בסיסי בצורת אוכל, אבל זה חיזק את הלמידה. פבלוב לילדים. הוא לא תמיד מסב את ראשו לשם שלו. אבל בגלל שהתדירות מאד גבוהה להסבת הראש אני מאמינה שזה בחירה שלא להתיחס אלינו כמו עוד סיטואציות באוטיזם שכאילו אנחנו אוויר מבחינתם אבל למעשה זה רק למראית עין. הם רואים ושומעים וקולטים הרבה יותר ממה שאנחנו משערים. (אני מתיחסת ספציפיתץ לילדים שאינם מדברים)

 

[איזרט]

תודה ורד

אשמח לקבל טיפים מהורים נוספים.

 

[רונית ולגרין]

הי איזרט,

זו בהחלט תכנית עבודה, שמגייסת את כל המבוגרים בסביבה. אם הילדה נענית לשמה כאשר הוא מגיע בצרוף להבטחת צופר אנחנו במקום טוב. מכאן כמ ושורד כתבה צריך בכל פנייה אליה לצרף את הפניה בשם. גם כשאת יושבת מולה. למשל- ("דנה, תני לי בבקשה את הכדור"). וכן, בהתחלה לחזק בחיזוקים אטרקטיביים כל פעם שנענתה לשמה. (אגב ורד- פה אנחנו כבר לא בפבלוב אלא בסקינר...) רונית ולגרין קלינאית תקשורת. אגב- התשובה "מה" כשקוראים בשמך היא לא ממש רלוונטית לילדים שלנו. היא סתמית לחלוטין ולא מביאה לשום מקום אפקטיבי. המטרה שלנו היא שכשאת קוראת בשמה היא תבוא, או תסתכל עליך ותחכה להמשך שלך...

 

[איזרט]

תודה רבה רונית

 

[דורון זוהר]

מה התכלית?

ממה שאת מספרת עולה שאין בעית שמיעה וגם לא של הבנה אלא של מוטיבציה. אני מנחש שהמון פעמים קוראים בשמה ואז או שמוצגת כלפיה דרישה, או שאין ממש תכלית לקריאה. הכוונה לדרישה אינה דווקא שאת דורשת ממנה לבצע משהו, לפעמים סתם העמסת מידע או דרישת תשומת לב היא דרישה שגורמת לתגובה אינסטינקטיבית של התנתקות כי לא בא לה, כמו שלכל אחד מאיתנו לא תמיד בא. אני מציע שתבחני את תכלית הקריאה בשם. אני אמנם לא מכיר את הילדה אבל נראה לי שאם בעקבות הקריאה בשמה תיגרמי לילדה הנאה, וזה יכול להיות פרצוף מצחיק או פעילות משותפת שאהובה עליה - התגובה שלה תשתפר. הגישה ההתנהגותית לפיה בכל פעם שתגיב תחזקי אותה במתנה עלולה להוביל למצב בו אם לא תהיה מתנה תהיה אכזבה ואז הקשר דווקא ידרדר.יכול להיות שתקבלי היענות אבל זה לא יהיה בגלל החיבור בינכם אלא בגלל המתנה. בהצלחה

 

[ליייייי]

ואם כל הכבוד-

הילד שלי גם היה עונה או מתיחס לקריאה בשמו לפעמים,ואכן בדר"כ כאשר נקרא לפעילות אהובה. כאשר התחלנו לעבוד איתו, היו קוראים לו ממש מקרוב וברגע שהרים את המבט קבל חיזוק משמעותי. ככה כמה וכמה פעמים. מקרוב. לאט לאט קבל את החיזוק כל 2 תגובות וכ"ו. אח"כ הקריאה עברה מקרוב לרחוק ואכן כל פעם כשבא היינו מחזקים, לאט לאט הדהנו את החיזוק. היום ההרגל הושרש והוא מגיע תמיד, מכל פעילות שהיא (אם כי בימים האחרונים התחיל לצעוק לפעמים "לא רוצה"

). לילד שלי יש קשר מדהים איתי וזה ממש לא רלוונטי בעיני למה ומדוע הוא מגיב, העיקר שמגיב. חוץ מזה שהוא,כמו רבים מילדינו, מקרה קלאסי של "למה לא אמרו לי קודם" ובמקרה הספציפי הזה- שאני מצופה להגיב לקריאה בשמי גם כאשר אין סיבה לשמה (כמו סיפור,סרט או אוכל) אלא משום שקראת לי. ואגב, חיזוק, הינו גם פרצוף מצחיק,פעילות אהובה או כל דבר אחר שאהוב על הילד, לאו דוקא מתנה קונקרטית. תנסי, זה עובד.

 

[איזרט]

תודה רבה לכולכם.