האם חזרתם בשאלה מהסיבה של:"אני לא מרגיש אמונה שבלב, אז כנראה אני לא דתי" או ש:"התנאים בבית עצבנו אותכם, הבנות (/בנים) עניינו אותכם, הבשר בחלב עשה לכם את זה... " מה הסיבה האמיתית?...
א´- נסיון המימוש העצמי שלי במסגרת הדת בכלל והישיבה בפרט נכשל. ב´- טונות רגשי האשם שהדת מעמיסה על היחיד (ובמקרה היחיד הזה היה בחור חסידי בגיל ההתבגרות, שזה בכלל...) הן אדירות, ואחרי שעתה טעון רגשי אשמה כחמור זה שמצוַת "עזוב תעזוב עמו" חלה עליו לכל הדעות- אתה אמור להרגיש אשם בעצם מצבך זה. די!!! הרוסי
ומעמיקים עוד ועוד עד אינסוף. יש לנו רב משלנו בממלכת הרוח-ההוד לו לא נתקיים בידינו עושר הכתב הגדול -רק כתבי הקודש בלבד- דיינו באלה בלבד עוד לאלפי שנות נפש נעלות!" אורי צבי גרינברג
כי התווכחתי עם בן דוד... המון המון (הוא חילוני) והגענו למסקנה.. שבאמת במשך השבוע-אתם חופשיים.. "אךךך" איזה חופש.... אבל בשבת-אתם הכי עסוקים שיש, ולמה? כי אתם עסוקים בלחפש תעסוקה.. גם אתם הייתם מגיעים איתי למסקנה הזאת??...
