עוד שאלה

[takano]

עוד שאלה

הירגנה קטקנה היה קל. שבוע והתחלתי לקרוא. (את הרפתקאות המומנים בגירסה היפנית) (מהסיפריה ליד הבית) איך מתחילים קנגי .אני מנסה כבר חודש לבד ואני לא מצליח לזכור יותר משלושים מישהו זוכר איך הוא התחיל? תודה.

 

[דנה השניה]

"והגית בה יומם ולילה"

ואם אתה ביפן - אז לך הכי קל. חפש חוברות ללימוד קאנג'י של ילדים ביסודי ופשוט תתחיל לעבוד עליהן. בחנויות למוצרי ניר יש פינקסים קטנטנים שבעצם מורכבים ממלבני קרטון שמוחזקים בטבעת (כמו של מחזיק מפתחות). אתה רושם על צד אחד את הקאנג'י ובצד השני את הקריאות שלו, והולך עם זה לכל מקום, מדפדף בזה באוטובוס, ברכבת, בזמן שאתה הולך ברחוב... והשיטה הישנה והטובה: לשבת ליד השולחן ולכתוב כל קאנג'י המון פעמים ובאותו זמן לומר את הקריאות שלו בקול. ללמוד יחד עם כל קאנג'י צירוף אחד או שניים ככה שתוכל לזכור את הקריאות יותר בקלות. עם הזמן החלקים של הפאזל יתחילו להצטרף זה לזה, תתחיל לזהות קאנג'י שאתה מכיר בצירופים חדשים ותראה שזה יהיה יותר ויותר קל.

ואל יאוש!

 

[GnomeBubble]

יש כמה שיטות

קלות יותר וקשות יותר (ושוב השיטות העדיפות משתנות מאדם לאדם). אבל כמו שדנה אמרה - בסופו של דבר כל השיטות צריכות מידה כזאת או אחרת של שינון. שינון, שינון, שינון - ושוב שינון. זה לא כל כך נורא כמו שזה נשמע (לפחות אני לא סבלתי ממש בינתיים מלימוד קאנג'י, למרות שזה היה - ועדיין - מייאש מדי פעם). בכל אופן, אני ממליץ לך לנסות גם את השיטה הקלאסית (לימוד קאנג'י לפי שכיחות, לימוד זיהוי, כתיבה קריאה ומשמעויות ביחד) וגם את השיטה האלטרנטיבית (לימוד לפי סדר מורכבות, פירוק קאנג'י לגורמים והמצאת סיפורים קצרים כדי לזכור את מבנה הקאנג'י). לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה - לדעתי השיטה השנייה עדיפה ללומדי יפנית בתור שפה שנייה, אבל אף אחד לא עוד ערך מחקר רציני בנושא עד מה שאני יודע.