עוד שאלה

[manew]

עוד שאלה

בעיניין סמיכת גאולה לתפילה נוהגים שהחזן מסיים את ברכת גאל ישראל בשקט כדי שהציבור לא יצטרך לענות אמן ויהיה הפסק בין גאל ישראל לשמונה עשרה עכשיו אם נבחן את העניין נראה שיכולים להיות שלושה מצבים אחד שהמתפלל מסיים לפני החזן שני שהמתפלל מסיים יחד עם החזן שלישי שהמתפלל מסיים אחרי החזן אם אני מסיים לפני החזן אני צריך להתחיל שמונה עשרה מייד שלא יהיה הפסק אם החזן מסיים לפני אסור לי לענות כי אני באמצע הברכה ואם אני מסיים יחד איתו לא עונים אמן שלא יראה כעונה על ברכת עצמו (כך ראיתי בקישו"ע) אם ככה מה טעם המנהג שהחזן מסיים בשקט? הרי בשום מצב אין הפסק בגלל שהוא מסיים בקול חיים שבת שלום

 

[א77]

כשהנך מתפלל במנין

כשהנך מתפלל במנין, אין זה נקרא הפסק לו סיימת מספר שניות לפני שליח הצבור, והנך בעמדת המתנה עד שיסיים את הברכה. לא בברכת גאל ישראל ולא בשום ברכה. אמנם סיימת לפניו, אך הוא שלוחך כמו של כל הציבור. והברכה הזו תסתיים מבחינתך ומבחינת כל המתפללים רק כששליח הציבור יסיים. אמנם לא ראןוי שיהיה מצב של המתנה ממושכת מדיי, כי אז אוליי זה יהיה הפסק. אבל במה שהבנתי מדבריך, אין הפסק במספר שניות הללו שהנך ממתין לחזן, וכל זאת כדי שתתחילו את תפילת העמידה ביחד עם כל הציבור ובמנין. ושיתקבלו תפלותינו לרצון לפני שומע תפלה. שבוע טוב, זאבי.

 

[asaf2000]

אגב

קראתי בספר הליכות שלמה שגם אם מסימים אחרי הש"צ זה נקרא עדיין שהתחלת להתפלל עם הציבור וגם קראתי שם שהגרש"ז אוירבעך זצ"ל הורה שיסימו את "גאל ישראל" בקול רם ולא בשקט.

 

[א77]

בכוונה לא רציתי להכנס לזה

כי לכל מי שנוהג איך שנוהג, יש להן על מי שיסמוכו. אלא שבדבר אחד רציתי לומר, שאין הפסק כשצריך להמתין עד ששליח הציבור יגיע לגאל ישראל. והערה נוספת: הרי לא תאמר גאל ישראל כל זמן ששליח הציבור לא הגיע לשם, אלא ממתינים לפני סיום ברכת גאל ישראל, כדי לסיימה עם שליח הציבור ובכך מצמידים גאולה לתפילה. וההמתנה לשליח הציבור לא נראית כהפסק. כי הרי ההמתנה במציאות זו היא חלק מהתפילה. וכנ"ל.

 

[משנה ברורה]

אינו מנהג חכמים (ולא מוזכר בפוסקים)

ויש שמוחים באלו שאומרים בלחש כיון שמבטלים תקנת חכמים וחיובי הש"ץ

 

[נאמן למקורות]

זו הגדרה קצת בוטה......

בבית מדרשו של מרן הסטייפלער זי"ע - סיימו בלחש, בבית מדרשו של מרן ה"אבי עזרי" זי"ע - סיימו בלחש, בכל הישיבות הליטאיות מסיימים בלחש, בנוכחות גדולי ישראל. קשה לומר על כך שאינו מנהג חכמים......... ברכה והצלחה.

 

[משנה ברורה]

לא מקובל עלי

כל עוד שאין עדות מוסמכת שכך סברו רבותינו ולא מופיע בספרי הסטייפלר או שמרן ראש הישיבה דעתם בעניין ומוכרח מכל גדולי הפסוקים כולל המשנה ברורה (ליטאי אגב) שחפשו עצות בנוגע לבעיית עניית אמן על ברכת גאל ישראל ולא הזכירו עצה פשוטה זו שהיא נגד הדין. וכתוב במפורש בספר עדות לישראל (דף קס"א) להגרי"א הנקין זצוק"ל (גם ליטאי וגם גדול הדור) שש"ץ האומר גאל ישראל בלחש מבטל תקנת חכמים! ועיין בספר בית ברוך של הרב בנימין זילבר שליט"א (גם פוסק הדור וליטאי) שכתב בכלל כ סק"נו וז"ל "מהא שכל האחרונים חיפזו עצות היאך לצאת לכו"ע ולא כתבו עצה זו מסתמא דלא סבירה להו * והדין עמהם * או משום שאין זו דרך כבוד או משום לפי מה שנקטינן דאם יודע איזה ברכה מסיים עונה אמן וכשאומר החזן בקול רם ברוך אתה ה' הרי יודעים מתי הוא מסיים גאל ישראל ונמצא שאין מרוויחים בזה כלום עכ"ל

 

[asaf2000]

ומהליכות שלמה

הלכות קריאת שמע וברכותיה: יח. שליח הציבור יסיים ברכת גאל ישראל בקול רם. ואע"פ שרבו הדעות בדין עניית אמן אחר ברכה זו (עיין סי' ס"ו ס"ז), מ"מ מאחר שכל האחרונים שטרחו למצוא עצה לקיים כל השיטות בענין זה, לא הזכירו עצה זו לסיימה לחש, משמע דאין נכון לעשות כן (אך מ"מ אם הציבור מקפידים שלא יסיים הש"צ את הברכה בקול, כמו שנהגו בהרבה בתי כנסיות, יעשה כמנהגם). (וכן הורה רבנו לבחור ממשפחתו שניגש לשמש כש"צ, שיזהר בג' דברים לאמרם בקול רם, גאל ישראל, פסוקי הקדושה, וברכת מודים...).

 

[משנה ברורה]

יישר כוח גדול אסף ../images/Emo45.gif

ותזכה למצוות

 

[נאמן למקורות]

כבוד הרב........

מקובל או לא מקובל עליך, אבל מקובל ברוב תפוצות ישראל. מקבץ מדגמי: בבית מרן החזון איש זי"ע - מעדות ראיה של אאמו"ר שליט"א. בישיבת פוניבז' - מרן הרב זי"ע, מרן הגרא"מ שך זי"ע, מרן הגר"ד זי"ע, עברו לפני התיבה בימי הזכרון, הגרב"ד שליט"א עבר שנתיים לפני התיבה על אימו בנוכחות אביו ובנוכחות מרן זי"ע, - בעיני ובאוזני שמעתי. בלדרמן - נדמה לי שעד היום. בישיבת סלבודקא, בביהמ"ד של כ"ק האדמו"ר מגור - זי"ע ושליט"א. בביהמ"ד וע"י כ"ק האדמו"ר מצאנז זי"ע ושליט"א, ועוד ועוד...... כל זה אינו עדות מוסמכת שכך סברו רבותינו, החזו"א התפלל באיצקוביץ? וכי לא נהגו בביתוע"פ הוראותיו? וכי הוא היה נמנע מלהעיר אילו הוא היה סובר שלהלכה זה אחרת? הסטייפלער ולהבדיל בין החיים לחיים - ר' חיים, פחדו להעיר לש"ץ, או לחילופין לקבוע הלכה בבית מדרשם? האדמורי"ם לבית גור וצאנז שידוע קפידתם על הלכה - לא שמו לב לנעשה בבית מדרשם? אין לי איתך וויכוח הלכתי, וייתכן שיש צדדים לומר אחרת, והנח להם לישראל, אם לא נביאים בני נביאים הם. אבל לכנות זאת שאינו מנהג חכמים זו לענ"ד אמירה שאינה במקומה. ואיכמ"ל. ברכה והצלחה.

 

[משנה ברורה]

סליחה נאמן למקורות, אבל לא זו הדרך

במסכת בבא בתרא דף ק"ל כתוב שלא לומדים ממעשה עד שיאמרו לו הלכה למעשה, וכל הדוגמאות שהבאת הם אפילו פחות ממעשה רב ורובם בגדר של "שב ואל תעשה" ובמיוחד פה שאתה ראית שגדולי הפסוקים מחו על זה בתקיפות. ועוד, לא חסר סיבות למה לא מחו, כגון: 1) מוטב שיהיו שוגגים (הרי אתה רואה שהרבה מתעלמים ממחאות גדולים אלה) 2) לא עלה על דעתם 3) יש על מי לסמוך 4) קדימות, הרי לא חסר דברים שצריכים למחות עליהם ויש עוד המון דוגמאות של דברים שרואים בבתי כנסיות אפילו של גדולים וחשובים שהם לא בסדר, כגון: 1) קריאת הש"ץ בשקט בברכת כהנים 2) משאירים את הס"ת בפנים בזמן בריך שמיה 3) לימוד בשעת חזרת הש"ץ 4) לימוד בשעת קריאת התורה 5) דיבור בזמנים אלו אני יכול לתת עוד הרבה, אבל איני רוצה לקטרג על כלל ישראל חלילה, וחבל שהכרת אותי אפילו לדבר על דברים אלו. אבל אתה חייב לדעת שזו לא הדרך ולמרות שאתה מתכוון לשם שמים וקנאת האמת היא מה שמניע אותך, אבל .... בברכה

 

[א77]

ככלות הכל ליתר דיוק

שני שיטות ידועות. האם לענות אמן אחר ברכת עצמו כפי שנהגו בישתבח ובהשכיבנו. לדעת הטור עונה אמן ואז אם יסיים יחד עם שליח הציבור מה טוב שיאמרו אמן ומיד תפילה ואין זה הפסק, כי אחרי ברכת עצמו יכול לענות אמן. ולמרן הבית יוסף לא יענה גם לא אחרי שליח הציבור בשל ההפסק בין גאולה לתפילה. להרמ"א כן אפשר לענות אחרי שליח הציבור. אלא שיש דעות גם עפ"י סוד וגם בחסידות שלא לענות. ידוע שלמרן הבית יוסף היה המגיד משמים, ושהוא ציווהו שלא לאמר. בקשר לסיום הברכה עם שליח הציבור, הרי שיש הסוברים כהפוסקים שזה עדיף, כי בכך לא יענה אמן כי הוא גם בתפילה. אבל יש הגורסים שאין צריך לסיים בשביל זה ביחד עם הש"ץ, שהרי אם הוא עדיין באמצע צור ישראל והש"ץ מסיים גאל ישראל, הרי אינו עונה אמן לפי הלכה, שהרי באמצע הפרק לא עונים רק אמן של האל הקדוש. ובקיצור, המשא ומתן בזה הינו רב ביותר, והמנהג לסיים בשקט הינו מנהג טוב ועתיק יומין שנהיה בכדי לא להכנס לפלוגתא רברוותא. ובא לציון גואל ויהיה גאל ישראל במהרה בימינו.

 

[manew]

תודה רבה למי שענה