תשובה.
אין שום חיוב הלכתי לדבר זה. הדיונים העיקריים הנסובים על לבוש בתלמוד ובספרי הפסיקה דנים בשאלת : "צנוע או לא צנוע" ומהם גדרי הצניעות. ישנם כמה פנים גם לדיון זה. האחד-שאין פרמטרים קבועים להגדרת הצניעות ולכן בכל דור הפרמטרים משתנים. השני-אין שום חיוב ללבוש "תלבושת אחידה". השלישי-ההלכה נגזרת על פי רוב ("אחרי רבים להטות",ו-"רובא דמשלים") וכיום הרוב היהודי לא מתלבש לפי הקוד החברתי החרדי ולכן אחיך יכול להתלבש כאוות נפשו. הפן הרביעי משקף את דעת היהדות האותנטית-היהדות האותנטית מעולם לא התעסקה בשאלות לבוש כפי שמתעסקים בהם כיום. (אפשר להסתכל ברמב"ם,בכתבי הרב סעדיה גאון ובספרות התלמודית). מכאן ראוי להאיר נקודה חשובה והיא-חופש הפרט וחירותו. דווקא בעניין הלכתי זה (לבוש וצניעות) יש לאדם חירות מוחלטת כל עוד הוא מתלבש באופן הולם ולא פרובוקטיבי. כיום קבוצות שונות מבססות קוד לבוש חברתי מטעמים שונים: החסידיים מתלבשים באופן בדלני להאיר על שונותם מהכלל (דוגמת גרביונים לבנים או שחורים מתוחים עד כ- 25 ס"מ מבסיס הרגל), כובעי ה-"שטריימל" השבתי מציין למעשה לבוש-אות קלון שנגזר על היהודים בפולין ,והחסידיים הפכוהו לאות גאווה. הכובע החרדי היום יומי מציין את "ההתקדמות" שחלה באיזורי אשכנז במאתיים שנים האחרונות ובא לייצג כביכול "פתיחות" כלפי הקהל הגויי שחבש את סוג הכובעים הללו. מאחר והדבר השתרש חזק -גם כיום כשעברו כובעים אלה מן העולם (דוגמת כובעי שנות השלושים) והציבור הרחב לא חובש אותם-גם אז הדבר הפך להיות למקור גאווה חרדי ולצורת מחאתם כלפי כלל היהודים בזוית בדלנית. הקודים הללו הם חברתיים בלבד ואין בהם שום צד הלכתי.