עוד שאלה.

[הפצוע האנגלי האחד]

אני בהחלט אשאל ../images/Emo99.gif

למרות שאין לי סיכוי

 

[Barbie]

יופי. הגעת למסקנה שהייתה צריכה

לבוא לפני שעתיים. גיבור.

 

[הפצוע האנגלי האחד]

אתה בטוח שאין בינכם כלום? ../images/Emo99.gif

כי נראה שזה ממש מעצבן אותך. לא התכוונתי, תרגע כבר עם העצבים.

 

[Barbie]

גם זה,

לא עניינך. לנקודת מוצא יש את הטלפון של אנה. שאל אותה.

 

[נקודת מוצא]

סליחה?!?!

לנקודה אין טלפון של אף אחד/ת והיא לא דפי זהב. מה אני קשורה לויכוח הזה בכלל?

 

[Barbie]

נקודת מוצא חדלי אש.

למה את יורה לכל הכיוונים ? עכשיו את מבינה ?

 

[Barbie]

אני מעניק לעצמי שתי נקודות על

הסגנון. איזה מארב, איזו מלכודת.

 

[הפצוע האנגלי האחד]

אני מבין שכן. ../images/Emo93.gif

ולא, אני לא אבקש את הטלפון שלה מאף אחד - אתה יכול להשאר רגוע. אני לא עובד ככה. בכל מקרה אח שלי, אני לא מנסה לעצבן אותך, רק לברר עניין פשוט. (כנראה לא כל כך פשוט לפי התגובות שלך) נגמור את זה יפה?

 

[Barbie]

אם תעזוב אותי, כן.

שוב - אני לא אח שלך. מצב הרגיעה שלי לא משתנה, זה בסדר. שיהיה לך בהצלחה !

 

[הפצוע האנגלי האחד]

../images/Emo51.gif למרות שאתה לא מתכוון לזה

הבהרת את זה היטב. אבל אני דווקא חושב שיש לי סיכוי.. מצטער.

 

[Barbie]

עכשיו אני מאוד מתכוון לזה.

אגב, אתה חושב שאם תשכנע אותי זה יעזור במשהו ? מעניין.

 

[dudusch]

לא המשכתי לקרוא את שאר השרשור

אבל כ"כ קוממו אותי הדברים שלך! מה הקשר בין מחט לתחת? איך מתקשר הקטע של זה שהבריז לה לשאלה שלך? זה מה שעושה אנשים קטנים. אם אין לך תשובה, תשתוק, אל תעקוץ בדלת האחורית. אתה רוצה לפתוח אישיות למבחן, ספר מה קרה לך, וחכה לתגובות. כמו שאתה שונא שמזכירים לך עד כמה אתה לא חשוב ושכמו שאין דברים שיקרים לך, כך אתה לא חשוב לאחרים. לתקוף אותה בגלל שמישהו חטף רגליים קרות? לא לעניין ולא מכבד אף אחד פה!!!

 

[trozz]

ברור שכן, אבל עדיף להיות יותר מאופק

וגם אני הייתי מטפטף לחבר בעל מני הזדמנויות שאני לא ממש סובל (בלשון המעטה) את האיש ההשני ושכדאי להמנע מלהפגיש אותנו יחד... וגם... אם אתה לא ממש מחבב את האיש (שוב בלשון המעטה) אתה מראש צריך לנהוג במידה גדולה יותר של איפוק

 

[Barbie]

אז אני אחדד,

אם הכעס עצמו תקין, האם מותר לכעוס גם כשהוא לא יודע מזה ? האם מותר להתנקם בו בקטנות, או שזה רק מה שמוח אפל ייעשה ? ועוד - האם יש ערך לכעס שלא יודעים עליו ?

 

[trozz]

OK

אם הכעס עצמו תקין מותר לכעוס - הרי אנחנו רק בני אדם, אבל תוסיף פה אלמנט של חינוך ותסביר לו את הטעות הבסיסית שלו בתקווה שהוא לא יעשה את זה שוב... כי אם כן הוא רשאי לקבל כל תגובה שתמצא לנכון... - אבל זה כבר דיון אחר... להתנקם בו בקטנטנות זאת אופציה - תלוי נטו(!!!) במידת הקטנוניות שלך

 

[Barbie]

אני מסכים.

מה לגבי המקרה האחר (זה עם ארוחת הערב) ?

 

[trozz]

מקרה א´

שוב... זה עניין של סבלנות (אבל גם פתיחות וזה גם משתנה מבחורה לבחורה)... מנסיוני (הפחות טוב) בעניין היו מקרים שאתה טורח, מארגן מסדר הכל לפרטי פרטים ואז (אצלי) היא אמרה שהיא אצל חברות ותתקשר בהמשך הערב (וגם נתנה שעה +\-) וכשעבר זמן (ועוד זמן) והיא לא התקשרה התקשרתי אני וכשהיא סוסוף הייתה זמינה היא אמרה שיש לה תכניות אחרות... (וזה לא בדוי) במקרה הזה הייתה לי סבלנות וזה לא שבר אותי לגביה - אבל ביום אחרי זה התעצבנתי על מקרה אחר (וגם על כל מני דברים מהעבר וניתקתי קשר) עד כאן לסיפור העצוב... ת´שמע אם הבחורה לא מוצאת אליך את הזמן פעם אחת (ואולי פעמיים) אולי אתה לא מודע לכל הפרטים... יותר מפעמיים - תוך כדי שאתה מדגיש לה את ה"ברז" שדפקה היא כנראה מוצאת שהרבה דברים אחרים יותר חשובים לה ממך (NO OFFENCE) תעזוב אותה... יש אחרות שימצאו זמן גם אליך

 

[Barbie]

עצה טובה. קיבלתי.

 

[babe10]

צ´מע...

כמי שמוסיקה בשבילה היא לא הכל אבל הרבה מאוד בחיים, שעוסקת בהרכבת דסקים בקפידה עד לידי אמנות, אני יכולה להבין את הפגיעה שלך. אני לא יכולה להבין שזרקת אדם מהרכב. זה מעשה קצת חזירי. אני לא מבינה את החבר שלך שהעביר בלי לשאול אם זה יפריע לך, מה שבטח היה גורר דיון או ויכוח שבסופו בעצם אף אחד לא היה שומע כלום חוץ מהאשמות והעלבות הדדיות. ואני גם לא ממש מבינה איך זה קשור לפורום? זה פורום בינו לבינה לא בין אדם לחברו. מה גם שחבר אמיתי צריך להבין את החולשה שלך למוסיקה, את האהבה שלך ולהיות קצת יותר רגיש, אבל ניחא. את עניין ה"שלוש שנים אנחנו נוסעים לבד" גם לא הבנתי. מה זה - קנאה לחבר? ואגב - אין כזה דבר טעם מטופש במוסיקה. יש טעם שונה משלך. טעם הוא טעם. הוא לא יכול להיות נכון או לא נכון, מטופש או חכם. כמו שדעה לא יכולה להיות נכונה או לא נכונה... לגבי המקרה הראשון, לשני ברשותך אני לא אתייחס, זו בדיוק הבעיתיות שבהפתעות. רובנו ככולנו לא נולדנו עם יכולות חיזוי, וכדורי בדולח נדירים ואף יקרים. כך שלבחורה לא היתה יכולת לנבא שאתה מתכנן לה הפתעה. מה דעתך בפעם הבאה, אם תהיה, להגיד לה: שמעי - בואי נעשה משהו ביום חמישי, ורק את ה"מה" לתכנן כהפתעה? ככה היא לא תתכנן כלום לאותו ערב. זה לא צריך להיות סוד שאתם נפגשים, רק מה תעשו בפגישה. אתה לא באמת מצפה מבנאדם - אם זו מחוזרת טריה, חברה זמנית, קבועה, אשה או ווטאבר שתעמוד כל החיים בהיכון למקרה שאולי היום מכל הימים תכננת להפתיע אותה במשהו שתכננת רבות. נכון? אולי יש לה משהו בעבודה? התחייבות משפחתית? פגישה עם חברות? אולי סתם עבר עליה שבוע קשה והיא בונה על לשבת בבית אחרי אמבטית שמנים לבהות בטלויזיה באופרת סבון מטופשת ולהרדם? אתה לא מצפה לתכנן לה את החיים ואז לזרוק את הפצצה ולצפות שהיא תבטל הכל ותרוץ אליך. נכון? בבקשה תגיד לי שנכון. מותר לך להתבאס. להתאכזב. אבל לכעוס? להאשים? רק את עצמך.

 

[Barbie]

"שריינת את הערב ברמיזה",

כלומר, לא היה זה "סוד שאתם נפגשים". נכון שיש חיים, אבל דמייני מקרה הפוך, בו היא זו שמכינה הכל ואני מבאס... ולגבי המקרה האחר (לא שני), אם זה לא היה ברור הרי שהיו שלושה באוטו.