הגיע הזמן שהעולים מרוסיה ילמדו כלל מאוד חשוב
במדינה הזאת, אם אתה לא פותח את הפה ודורש את המגיע לך, אף אחד לא יתייחס אליך. להיות נחמד, אדיב וג'נטלמן זה אולי משתלם במקומות אחרים בעולם, אך לא בישראל.
אם משפחת שליט הייתה שותקת, עד היום בנם גלעד היה נמצא בשבי החמאס. אם קרנית גולדווסר לא הייתה הופכת עולמות ומושכת את כל המדינה וההנהגה באף, עד היום גופת בעלה אודי הייתה נמצאת בידי החיזבאללה. אישתו של רון ארד ישבה בשקט, וכולנו יודעים איך הסיפור הזה נגמר. אמו של יוסק'ה גרוס עלתה על השולחן של שר הביטחון רבין, רקעה ברגליה, הקימה מהומה ענקית - וכעבור זמן קצר בנה חזר מהשבי בלבנון.
אין במדינה הזאת מקום לנחמדים ולשקטים... האבא יכול עד מחר לנקות את כתמי הדם או להשפיל את מבטו בדירתו המתפוררת. הוא לא מעניין אף אחד למעט בני משפחתו שמונים 3-4 אנשים לכל היותר. רק אם הוא היה מקים מהומה, אז היו מתייחסים אליו. בנתיים הוא "לא קיים". הוא בלתי נראה. הוא אדם שקוף.
בקשר לשאר העולים, אל תתפלאו אם ימשיכו לדרוס אתכם.. אתם הרי לא פותחים את הפה. אתם בולעים את הצפרדע וממשיכים לחייך כאילו שהכל בסדר.
"שדרות מלכי ישראל הוא מהרחובות הארוכים והראשיים של קריית גת. יש בו את מרכז הקניות ישפרו, מגדלי דירות מפוארים ובתי-ספר, אבל לקראת סופו הוא הופך לסדרה של שיכוני רכבת מכוערים, הרוסים ומוזנחים. באחד מהם, לקראת סוף השדרה, גרה משפחת קולוסוב.
שביל הגישה לבניין הרוס כולו, אין מצב שזקנים שעוברים שם לא נופלים. הנורות בחדר המדרגות לא עובדות, אז לא רואים אם מלוכלך או לא. בקומה השנייה, בדירה קטנה ולא מוארת, יושבת מה שנשאר ממשפחת קולוסוב - האם ליה, האב אלכסנדר והאחות נאדיה.
אם מבליגים על דברים כאלו ונותנים לכולם לירוק עליך, אז בבוא היום מבליגים גם על רצח בן/אח. כבר אז היה צריך לפתוח את הפה ולדרוש מהעירייה שתטפל בעניין. מי שמתנהג כמו כלב מעופש ומצורע שלא שווה כלום, שלא יתפלא שזה גם היחס שהוא מקבל מהסביבה.